שמורה ביוספרית

מספר השמורות הביוספריות לפי מדינות

שמורה ביוספרית היא שמורות טבע בקרבת מגורי אדם, העונות על שורה של קריטריונים אקולוגיים ותכנוניים הנוגעים לביוספרה, כולל פיתוח בר קיימא ושמירה על ערכי טבע מגוונים, במטרה לאזן בין צרכי האדם העכשוויים, העתידים וערכי שמירת הטבע.

השמורות הביוספריות מוקמות ומוכרות במסגרת "תוכנית האדם והביוספרה" (MAB) של אונסק"ו, ובהתאם לאמנת האומות המאוחדות בדבר מגוון ביולוגי.

מטרת הקמת השמורות הביוספריות היא ליצור שילוב חכם בין שימור מגוון ביולוגי לבין פיתוח כלכלי. על פי תקנון השמורות הביוספריות של אונסק"ו, שמורות ביוספריות "יעודדו ויציגו מערכת יחסים שקולה בין בני אדם לבין הביוספרה". סעיף 4 לתקנון קובע, כי על שמורה ביוספרית "לכלול פסיפס של מערכות אקולוגיות", ולמעשה לייצג שילובים מגוונים בין ערכי טבע יבשתיים, ימיים או חופיים.

נכון לינואר 2007, "הרשת העולמית של שמורות ביוספריות" של אונסק"ו כוללת 507 שמורות ביוספריות ב-102 מדינות ברחבי העולם.

על מנת שמרחב מסוים יקבל הכרה כשמורה ביוספרית, עליו לכלול אזור ליבה עם ערכי טבע המוגנים על פי חוק, אזור חוצץ שבו אסורות פעולות הפוגעות בטבע, ואזור מעבר, שבו מותרות פעולות כאלו בהתאם לחוקים ולתקנות המקומיות. באזור המעבר תהיה קיימות מקומית וייעשה שימוש בר-קיימא במשאבים טבעיים לטובת הקהילה המקומית. על מנת להבטיח זאת, מוקמים בכל שמורה מנגנונים של מחקר, פיקוח, חינוך האוכלוסייה והכשרת בעלי מקצוע.

בישראל, קיימות שתי שמורות ביוספריות, בכרמל, וברמות מנשה. שמורת הכרמל הוכרה כשמורה ביוספרית באפריל 1996, כיום (2009) מעמד השמורה נמצא בסכנה היות שההכרזה על השטח כשמורה הונחתה מלמעלה והאוכלוסייה המקומית (דרוזית ברובה) לא שותפה בתכנון השמורה או בתהליך השימור הנוכחי.

בנוסף, נמצא פארק רמות מנשה שהוכר כשמורה ביוספרית על ידי אונסק"ו ביוני 2011. לאחר קבלת התואר הרשמי, נקרא הפארק בשם: "מרחב ביוספרי רמות מנשה".

ראו גם

• שמורות טבע בישראל
• פיתוח בר קיימא
• קיימות מקומית
• תכנון סביבתי

קישורים חיצוניים

• רשימת השמורות הביוספריות ברחבי העולם (אנגלית)
• שמורת הכרמל באתר רשות הטבע והגנים
• עמק השלום ומרחב ביוספרי רמות מנשה באתר לטם
• המרחב הביוספרי בתחום המועצה האזורית מגידו