יוזף פראונהופר – הבדלי גרסאות
מ Avinzr העביר את הדף יוזף פראונהופר ל־ג'וזף פראונהופר |
מ Aviados העביר את הדף ג'וזף פראונהופר ל־יוזף פראונהופר תוך דריסת הפניה: ש |
(אין הבדלים)
| |
גרסה מ־15:00, 22 ביוני 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ שנת פטירה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
6 במרץ 1787 שטראובינג, נסיכות הבוחר מבוואריה, האימפריה הרומית הקדושה  |
|---|---|
| פטירה |
7 ביוני 1826 (בגיל 39) מינכן, ממלכת בוואריה, הקונפדרציה הגרמנית |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום קבורה |
בית הקברות הדרומי העתיק במינכן |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
אזרח כבוד של מינכן |
| תרומות עיקריות | |
| המציא את הספקטרוסקופ, גילה את קווי פראונהופר, המציא גם את סריג העקיפה. | |
  | |
ג'וזף פון פראונהופר (בגרמנית: Joseph von Fraunhofer; 6 במרץ 1787 – 7 ביוני 1826) היה פיזיקאי ואופטיקאי גרמני.
פראונהופר התייתם בגיל 11, והחל אז לעבוד כשוליה אצל נפח זכוכית בשם פיליפ אנטון ויכלסברגר.
ב-1801 התמוטט ביתו בו שהו בניי משפחתו, שנקברו תחת ההריסות, כך גם הוא[1]. פראונהופר היה היחידי שחולץ חיי[1]. על החילוץ פיקד הנסיך הבוחר מקסימיליאן יוזף הרביעי מבוואריה, לימים מקסימיליאן הראשון מבוואריה. הנסיך לקח את פראונהופר תחת חסותו, סיפק לו ספרים ודרש ממעסיקו לתת לנער גם זמן ללימודים.
לאחר שמונה חודשי לימודים, פראונהופר נסע לעבוד במכון האופטי במנזר בנדיקטביורן, מנזר בנדיקטיני שעבר חילון, ויושביו עסקו בליטוש עדשות. שם למד כיצד ליצור את הזכוכית האופטית הטובה בעולם, ושיטות מדויקות ביותר למדידת נפיצה.
ב-1818 הפך לראש המכון האופטי. הודות למכשירים האופטיים האיכותיים שפיתח עלתה חשיבותה של בוואריה כמרכז עולמי בתחום האופטיקה על זו של אנגליה שהייתה עד אז המרכז לתעשייה זו. הזכוכית שייצר עלתה באיכותה אף על זו של מייקל פאראדיי שנחשב למומחה בתחום.
ב1814 המציא פראונהופר את הספקטרוסקופ וגילה 574 קווים כהים בספקטרום השמש. רוברט בונזן וגוסטאב קירכהוף הראו ב-1859 כי הקווים הם תוצאה של בליעה אטומית. עד היום מכונים לעתים קווים אלה על שמו - קווי פראונהופר.
פראונהופר המציא גם את סריג העקיפה, ובכך הפך את הספקטרוסקופיה משיטה איכותית לכמותית. הוא הראה כיצד ניתן למדוד את אורך גל האור במדויק. פראונהופר גילה כי קיים שוני בספקטרום האור הנפלט מסיריוס ומכוכבי שבת אחרים מסדר ראשון (כמו השמש) ובכך ייסד את מדע הסקפטרוסקופיה הכוכבית.
חרף כל זאת, מושא העניין המרכזי של פראונהופר נותר האופטיקה השימושית, והוא צוטט כאומר כי "בכל ניסויי, עקב קוצר הזמן, לא יכולתי להתרכז אלא בנושאים אלו שיש להם נגיעה לאופטיקה שימושית".
הקריירה המרשימה של פראונהופר זיכתה אותו לבסוף בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ארלנגן ב-1822. ב-1842 זכה לתואר כבוד והפך לאציל, מה שגרר את הוספת התואר "פון" לשמו. כמו כן קיבל תואר "אזרח כבוד" של העיר מינכן. כמו אחרים בזמנו שעסקו בייצור זכוכית, נפטר פראונהופר בגיל צעיר יחסית מהרעלה של מתכות כבדות עקב תנאי העבודה הקשים והחוסר באוורור. הוא מת בשנת 1826,בגיל 39. סבורים כי טכניקות ייצור הזכוכית החשובות ביותר שפיתח נטמנו עמו.
הערות שוליים
ראו גם
לקריאה נוספת
- Aller, Lawrence H., Atoms, Stars and Nebulae, 3rd ed., Cambridge University Press, 1991, ISBN 052-1-32-512-9
