פיאט (כלי נשק) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עורך 1234 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של עורך 1234 (שיחה) לעריכה האחרונה של OfekBot
שורה 11: שורה 11:
הפיא"ט היה הנשק העיקרי נגד טנקים של [[צה"ל]] ב[[מלחמת העצמאות]]. בתחילה, עוד מלפני [[הקמת המדינה]] ועד לסוף חודש מאי 1948, יוצר בארץ על ידי "תע"ש חוץ" (תעשיית נשק של [[ההגנה]] שמחוץ ל[[התעשייה הצבאית|תעשייה הצבאית]]), בידי צוות בניהולו של המהנדס [[שמחה בלאס]], על פי דגם בריטי (כלי בריטי שפורק ועל פי חלקיו שורטטו תוכניות הייצור){{הערה|1=ללא שינוי מהמקור הבריטי, פרט לשימוש בקפיץ דריכה שונה, שהתחייב מהעדר חוט פלדה בעובי מתאים ("מי מריבה ומעש" ע' 150).}}. עד לאותה עת סופקו כ-250 יחידות מוגמרות ועוד כ-750 יחידות נמצאו בתהליכי ייצור.{{הערה|1=שמחה בלאס, "מי מריבה ומעש", פרק 30, ע' 148 - 156}}
הפיא"ט היה הנשק העיקרי נגד טנקים של [[צה"ל]] ב[[מלחמת העצמאות]]. בתחילה, עוד מלפני [[הקמת המדינה]] ועד לסוף חודש מאי 1948, יוצר בארץ על ידי "תע"ש חוץ" (תעשיית נשק של [[ההגנה]] שמחוץ ל[[התעשייה הצבאית|תעשייה הצבאית]]), בידי צוות בניהולו של המהנדס [[שמחה בלאס]], על פי דגם בריטי (כלי בריטי שפורק ועל פי חלקיו שורטטו תוכניות הייצור){{הערה|1=ללא שינוי מהמקור הבריטי, פרט לשימוש בקפיץ דריכה שונה, שהתחייב מהעדר חוט פלדה בעובי מתאים ("מי מריבה ומעש" ע' 150).}}. עד לאותה עת סופקו כ-250 יחידות מוגמרות ועוד כ-750 יחידות נמצאו בתהליכי ייצור.{{הערה|1=שמחה בלאס, "מי מריבה ומעש", פרק 30, ע' 148 - 156}}


החל מחודש מרץ [[1948]] סופקו [[כלי נשק]] אלה, מתוצרת "תע"ש חוץ", לכוחות היהודים הלוחמים. הפיאט שימש, בין השאר, בהגנת קיבוץ [[נגבה]] (שש פגיעות בטנקים שעמדו להיכנס לשערי הקיבוץ מתוך שבעה פגזים) וכן נעשה בו שימוש בכיבוש [[צפת]]. הנדסה
החל מחודש מרץ [[1948]] סופקו [[כלי נשק]] אלה, מתוצרת "תע"ש חוץ", לכוחות היהודים הלוחמים. הפיאט שימש, בין השאר, בהגנת קיבוץ [[נגבה]] (שש פגיעות בטנקים שעמדו להיכנס לשערי הקיבוץ מתוך שבעה פגזים) וכן נעשה בו שימוש בכיבוש [[צפת]]. היה זה מטול פיא"ט שפגע והשמיד את הטנק הסורי בשער קיבוץ [[דגניה א']].

== הנדסה ==


הפיא"ט היה מעין "[[מרגמה]]" אופקית שירתה פצצות בעלות [[מטען חלול]]. המטען החלול - HEAT (ראשי תיבות של High Explosive Anti Tank) פותח במיוחד על מנת לחדור [[שריון]] של [[רק"ם]] ובפרט [[טנק|טנקים]].
הפיא"ט היה מעין "[[מרגמה]]" אופקית שירתה פצצות בעלות [[מטען חלול]]. המטען החלול - HEAT (ראשי תיבות של High Explosive Anti Tank) פותח במיוחד על מנת לחדור [[שריון]] של [[רק"ם]] ובפרט [[טנק|טנקים]].

גרסה מ־17:03, 22 ביוני 2014

פיאט במוזיאון המלחמה הקנדי
מטול פיא"ט במצודת יואב
חיילים קנדים יורים בפיא"ט

פִּיאַט (נכתב גם פיא"ט או PIAT) הוא מטול חי"ר נגד טנקים (ראשי תיבות של Projector, Infantry, Anti Tank). הפיא"ט הוא נשק נגד טנקים (נ"ט) שפותח על ידי הבריטים במלחמת העולם השנייה.

היסטוריה

הפיא"ט שימש בשירות הצבא הבריטי בשנים 1942-1950 כנשק מחלקתי, ובין השאר בזירה האירופית (הפלישה לאיטליה, הפלישה לנורמנדי).

הפיא"ט היה הנשק העיקרי נגד טנקים של צה"ל במלחמת העצמאות. בתחילה, עוד מלפני הקמת המדינה ועד לסוף חודש מאי 1948, יוצר בארץ על ידי "תע"ש חוץ" (תעשיית נשק של ההגנה שמחוץ לתעשייה הצבאית), בידי צוות בניהולו של המהנדס שמחה בלאס, על פי דגם בריטי (כלי בריטי שפורק ועל פי חלקיו שורטטו תוכניות הייצור)[1]. עד לאותה עת סופקו כ-250 יחידות מוגמרות ועוד כ-750 יחידות נמצאו בתהליכי ייצור.[2]

החל מחודש מרץ 1948 סופקו כלי נשק אלה, מתוצרת "תע"ש חוץ", לכוחות היהודים הלוחמים. הפיאט שימש, בין השאר, בהגנת קיבוץ נגבה (שש פגיעות בטנקים שעמדו להיכנס לשערי הקיבוץ מתוך שבעה פגזים) וכן נעשה בו שימוש בכיבוש צפת. היה זה מטול פיא"ט שפגע והשמיד את הטנק הסורי בשער קיבוץ דגניה א'.

הנדסה

הפיא"ט היה מעין "מרגמה" אופקית שירתה פצצות בעלות מטען חלול. המטען החלול - HEAT (ראשי תיבות של High Explosive Anti Tank) פותח במיוחד על מנת לחדור שריון של רק"ם ובפרט טנקים.

מטול הפיא"ט הוא גרסה מוקטנת של מרגמה שפיתחו הבריטים בשם Black Bombard. מטול הפיא"ט שקל ללא הפצצה 15 ק"ג וירה את הפצצה באמצעות מנגנון המורכב מקפיץ ונוקר, בדומה למרגמה. על המטול עצמו מותקן נוקר ארוך בשם spigot, המחובר לקפיץ שנשען על פלטת הבסיס (החלק האחורי) של המטול. הפצצה נדחפת לאורך הקנה ואז הקפיץ דוחף את הנוקר אל תוך צינור חלול בפצצה, שם נמצא התחל (primer) הגורם לפיצוץ אבק השריפה בפצצה ושחרור גזים היורים את הפצצה. הקפיץ ששימש לדחוף את הנוקר סופג את הרתע ומתכווץ, וכתוצאה מכך נדרך מחדש. בפועל, לא תמיד הרתע הספיק לדריכת הקפיץ, ואז על המפעיל היה לדרוך את הנשק מחדש ידנית - פרוצדורה מסובכת ומסורבלת למדי.

למנגנון ירי זה היה יתרון גדול על מטולי נ"ט דוגמת הבזוקה והפאנצרפאוסט: העדר גזי פליטה ורשף, וירי שקט יחסית. דבר זה איפשר את השימוש בפיא"ט גם מתוך מבנים סגורים. חסרונותיו הגדולים של הפיא"ט הם משקלו הרב (15 ק"ג ריק) והסרבול בביצוע הדריכה הראשונית של הנשק.

הפיא"ט ירה פצצות בעלות רש"ק חלול ששקלו כ-1.4 ק"ג כל אחת, שיכלו לחדור כ-100 מ"מ שריון פלדה בטווח 100 מטר. לפי הנתונים הרשמיים, טווח הירי האפקטיבי המקסימלי של הפיא"ט היה 100 מטר. בפועל, הפיא"ט שומש בטווחים קצרים בהרבה. כאשר הפיא"ט שימש כמרגמה והוצב בזווית ביחס לפני הקרקע, כך שירה בקשת בליסטית, הייתה הפצצה יכולה להגיע לטווח של 350 מטר.

נתונים

איור סכמטי של מטול פיא"ט ופצצה (לא בקנה מידה אחד עם השני).
  • ממדים:
    • אורך כולל: 990 מ"מ (39 אינץ')
    • משקל (ריק): 14.4 ק"ג (31.7 ליברות)
    • משקל פצצה: 1.35 ק"ג (3 ליברות)
  • ביצועים:
    • מהירות לוע: 137 מטר לשנייה (450 רגל לשנייה)
    • טווח אפקטיבי מרבי: 100 מטר כנגד רק"מ, 320 מטר כנגד מבנים.
    • חדירת שריון: 102 מ"מ שריון פלדה בטווח 105 מטר
  • תחמושת:
    • שם: Bomb HE/AT; Infantry Projector, AT, Mk 3/L
    • משקל: כ-1.25 ק"ג
    • אורך: 442 מ"מ (16.6 אינץ')

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ ללא שינוי מהמקור הבריטי, פרט לשימוש בקפיץ דריכה שונה, שהתחייב מהעדר חוט פלדה בעובי מתאים ("מי מריבה ומעש" ע' 150).
  2. ^ שמחה בלאס, "מי מריבה ומעש", פרק 30, ע' 148 - 156

תבנית:Link GA