שיר השירים רבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:51, 25 ביוני 2014

מדרש שיר השירים רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם המשפט הפותח: חזיתָ איש מהיר במלאכתו) הוא מדרש ארץ ישראלי קדום על מגילת שיר השירים, ומשתייך לקבוצת מדרשי האגדה המכונים גם מדרשי אמוראים. המדרש דורש את כל פסוקי המגילה על פי סדרם.

זמנו ומקומו

שיר השירים רבה נמנה עם מדרשי האגדה הארץ ישראליים הקלאסיים ^[1]הכוללים גם את בראשית רבה, ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא. זמן עריכתו של המדרש הוא בסביבות המאה השישית או השביעית לספירה. בראש המדרש מובאות חמש פתיחתות, אשר לדעת קדרי שייכות לרובד מאוחר יותר של החיבור.^[2]

מקורותיו של החיבור וסגנונו

עורך שיר השירים רבה עשה שימוש נרחב במדרשים שקדמו לו, ובעיקר במדרש פסיקתא דרב כהנא, מדרש ויקרא רבה ומדרש בראשית רבה. כמו כן הוא מביא מהירושלמי ומהתוספתא, אבל ככל הנראה לא הכיר את התלמוד הבבלי. העורך שילב את המדרשים על שיר השירים על פי הסדר של פסוקי המגילה במקומם המתאים. לצד חומרים אלה יש מדרשים רבים בתוך החיבור שאין להם מקבילות בספרות התלמודית.

השיטה הרווחת בפרשנות המגילה היא השיטה האלגורית ובעיקר האלגורית היסטורית. דרשות רבות דורשות את תיאורי האהבה שבמגילה כאהבה שבין האל ובין כנסת ישראל. הדוד, למשל, מסמל את האל, והרעיה והשולמית מסמלים את ישראל. הדרשות סובבות בדרך כלל סביב אירוע היסטורי מסוים, כגון: הגאולה ממצרים, קריעת ים סוף, נדודי בני ישראל במדבר, מתן תורה, המשכן, בית המקדש, קיום המצוות, שיעבוד הגלויות ואחרית הימים. לדעת שאול ליברמן כבר בתקופה התנאית היו קיימות ארבע שיטות עקביות לפרשנות אלגורית של המגילה: ים סוף, סיני, אוהל מועד או בית עולמים (מקדש שלמה). כל שיטה דרשה את המגילה כולה בעקביות. אבל עורך שיר השירים רבה ליקט דרשות שונות ומביא בזה אחר זה מספר דרשות אלגוריות מגוונות על כל אחד מהפסוקים. ויש גם שחלק אחד של פסוק נדרש בשיטה אלגורית אחת והחלק השני נדרש על פי שיטה אלגורית אחרת.

מהדורות החיבור

מהדורות הדפוס השונות של מדרש זה נובעות כולן ממהדורת הדפוס הראשונה.^[3] קיימת גם מהדורה אלקטרונית של האקדמיה ללשון העברית "מאגרים" המבוססת על כתב יד וטיקן 76. סיכום עדכני על מחקר המדרש מצוי בעבודת הדוקטור של תמר קדרי.^[4] קדרי עוסקת בשנים האחרונות בהתקנת מהדורה מדעית ^[5] ובמסגרת פעילות זו התקין אליעזר טרייטל סינופסיס של כל כתבי יד של החיבור שיועלה בקרוב במפעל המדרש של מכון שכטר למדעי היהדות.

קישורים חיצוניים

מהדורת אינטרנט של זהבה גרליץ

הערות שוליים

^ למגילת שיר השירים יש גם שני קובצי מדרש קטנים. אחד שפורסם על ידי אלעזר גרינהוט תחת השם: מדרש שיר השירים. ומדרש נוסף שפורסם במקביל על ידי שני מהדירים שונים תחת שמות שונים: מדרש זוטא על שיר השירים, מהדורת שלמה בובר, וילנא תרפ"ה; ואגדת שיר השירים, מהדורת שניאור זלמן שכטר, קיימברידג' 1896.
^ תמר קדרי, "'חזית איש מהיר במלאכתו' - לשאלת מקוריותן של הפתיחתאות שבראש מדרש שיר השירים רבה" תרביץ עה (תשס"ו), עמ' 174-155.
^ על הדפוס הראשון של חמש המגילות ראו: מ"ב לרנר, 'הדפוס הראשון של "מדרש חמש מגילות" : עיונים בדרכי פעולתם של המדפיסים העבריים בקושטא ובפיזארו', יד להימן (תשמד), עמודים 289-311.
^ תמר קדרי, למלאכת העריכה במדרש שיר השירים רבה, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ד.
^ ראו כאן

[1] למגילת שיר השירים יש גם שני קובצי מדרש קטנים. אחד שפורסם על ידי אלעזר גרינהוט תחת השם: מדרש שיר השירים. ומדרש נוסף שפורסם במקביל על ידי שני מהדירים שונים תחת שמות שונים: מדרש זוטא על שיר השירים, מהדורת שלמה בובר, וילנא תרפ"ה; ואגדת שיר השירים, מהדורת שניאור זלמן שכטר, קיימברידג' 1896.

[2] תמר קדרי, "'חזית איש מהיר במלאכתו' - לשאלת מקוריותן של הפתיחתאות שבראש מדרש שיר השירים רבה" תרביץ עה (תשס"ו), עמ' 174-155.

[3] על הדפוס הראשון של חמש המגילות ראו: מ"ב לרנר, 'הדפוס הראשון של "מדרש חמש מגילות" : עיונים בדרכי פעולתם של המדפיסים העבריים בקושטא ובפיזארו', יד להימן (תשמד), עמודים 289-311.

[4] תמר קדרי, למלאכת העריכה במדרש שיר השירים רבה, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ד.

[5] ראו כאן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 שיר השירים רבה נמנה עם מדרשי האגדה הארץ ישראליים הקלאסיים <ref>למגילת שיר השירים יש גם שני קובצי מדרש קטנים. אחד שפורסם על ידי [[אלעזר גרינהוט]] תחת השם: '''מדרש שיר השירים'''. ומדרש נוסף שפורסם במקביל על ידי שני מהדירים שונים תחת שמות שונים: '''מדרש זוטא על שיר השירים''', מהדורת [[שלמה בובר]], וילנא תרפ"ה; ו'''אגדת שיר השירים''', מהדורת [[שניאור זלמן שכטר]], קיימברידג' 1896.</ref>הכוללים גם את [[בראשית רבה]], [[ויקרא רבה]] ו[[פסיקתא דרב כהנא]]. זמן עריכתו של המדרש הוא בסביבות המאה השישית או השביעית לספירה. בראש המדרש מובאות חמש [[פתיחתא|פתיחתות]], אשר לדעת קדרי שייכות לרובד מאוחר יותר של החיבור.{{הערה|	תמר קדרי, "'חזית איש מהיר במלאכתו' - לשאלת מקוריותן של הפתיחתאות שבראש מדרש שיר השירים רבה" תרביץ עה (תשס"ו), עמ' 174-155.}}
-==מקורותיו וסגנון הדרשות של המדרש==
+==מקורותיו של החיבור וסגנונו==
+עורך שיר השירים רבה עשה שימוש נרחב במדרשים שקדמו לו, ובעיקר במדרש פסיקתא דרב כהנא, מדרש ויקרא רבה ומדרש בראשית רבה. כמו כן הוא מביא מהירושלמי ומהתוספתא, אבל ככל הנראה לא הכיר את התלמוד הבבלי. העורך שילב את המדרשים על שיר השירים על פי הסדר של פסוקי המגילה במקומם המתאים. לצד חומרים אלה יש מדרשים רבים בתוך החיבור שאין להם מקבילות בספרות התלמודית.
-המדרש כולל חומר רב מהספרות התלמודית שקדמה לו: עורך שיר השירים רבה משתמש במדרשי התנאים, בתלמוד הירושלמי בבראשית רבה ובויקרא רבה. מדרש זה, ככל החיבורים התלמודיים הקדומים, אין לו מחבר יחיד והוא יצירה קיבוצית הכוללת דרשות מתקופות שונות שצביונו הסופי ניתן לו על ידי העורך האחרון של הקובץ שבידינו.
 השיטה הרווחת בפרשנות המגילה היא השיטה ה[[אלגוריה|אלגורית]] ובעיקר האלגורית היסטורית. דרשות רבות דורשות את תיאורי האהבה שבמגילה כאהבה שבין האל ובין [[עם ישראל|כנסת ישראל]]. הדוד, למשל, מסמל את האל, והרעיה והשולמית מסמלים את ישראל. הדרשות סובבות בדרך כלל סביב אירוע היסטורי מסוים, כגון: הגאולה ממצרים, [[קריעת ים סוף]], [[נדודי בני ישראל במדבר]], [[מתן תורה]], [[המשכן]], [[בית המקדש]], קיום ה[[מצווה|מצוות]], שיעבוד הגלויות ו[[אחרית הימים]]. לדעת [[שאול ליברמן]] כבר בתקופה התנאית היו קיימות ארבע שיטות עקביות לפרשנות אלגורית של המגילה: ים סוף, סיני, אוהל מועד או בית עולמים (מקדש שלמה). כל שיטה דרשה את המגילה כולה בעקביות. אבל עורך שיר השירים רבה ליקט דרשות שונות ומביא בזה אחר זה מספר דרשות אלגוריות מגוונות על כל אחד מהפסוקים. ויש גם שחלק אחד של פסוק נדרש בשיטה אלגורית אחת והחלק השני נדרש על פי שיטה אלגורית אחרת.

מדרש רבה
קובצי מדרש קדומים	בראשית רבה • ויקרא רבה • איכה רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) • שיר השירים רבה • רות רבה • קהלת רבה
קבצים מספרות התנחומא	שמות רבה (פרשיות יב-מ) • במדבר רבה (פרשיות טו-כג) • דברים רבה
קבצים אירופים מאוחרים	שמות רבה (פרשיות א-יא) • במדבר רבה (פרשיות א-יד) • אסתר רבה (פרשיות ז-י)