ליפאז – הבדלי גרסאות
הוספת הערת שוליים לפיסקה החדשה - Lipases for biotechnology |
הוספת שורה בתחילה שמתארת את הליפאז - תרגום מהערך באנגלית |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ליפאז''' הוא [[אנזים]] |
'''ליפאז''' הוא [[אנזים]] אשר מזרז [[הידרוליזה]] (פירוק) של [[שמן|שמנים]] ו[[שומן|שומנים]] ([[ליפידים]]). הליפאז הוא חלק מקבוצת אנזימים שנקראת [[אסטרז|אסטרזות]] - אנזימים המפרקים [[אסטר|אסטרים]]. |
||
בבני אדם, ה[[לבלב]] משחרר ליפאז אל תוך [[המעי הדק]], האחראי לפירוק ה[[שומן|שומנים]] שבמזון וספיגתם בגוף. הלבלב משחרר אנזימים נוספים אל המעי הדק ובהם [[עמילאז]] ו[[פרוטאז]]. כמויות קטנות של האנזים מופיעות גם ברוק. |
|||
חוסר בהפרשת האנזים עלול לגרום להפרשת השומן ב[[צואה]], ריבוי [[שלשול]]ים שומניים, עד לכדי תופעה המכונה [[סטיאטוריאה]], תוך פגיעה ברירית המעיים. |
חוסר בהפרשת האנזים עלול לגרום להפרשת השומן ב[[צואה]], ריבוי [[שלשול]]ים שומניים, עד לכדי תופעה המכונה [[סטיאטוריאה]], תוך פגיעה ברירית המעיים. |
||
גרסה מ־20:51, 28 ביוני 2014
ליפאז הוא אנזים אשר מזרז הידרוליזה (פירוק) של שמנים ושומנים (ליפידים). הליפאז הוא חלק מקבוצת אנזימים שנקראת אסטרזות - אנזימים המפרקים אסטרים.
בבני אדם, הלבלב משחרר ליפאז אל תוך המעי הדק, האחראי לפירוק השומנים שבמזון וספיגתם בגוף. הלבלב משחרר אנזימים נוספים אל המעי הדק ובהם עמילאז ופרוטאז. כמויות קטנות של האנזים מופיעות גם ברוק.
חוסר בהפרשת האנזים עלול לגרום להפרשת השומן בצואה, ריבוי שלשולים שומניים, עד לכדי תופעה המכונה סטיאטוריאה, תוך פגיעה ברירית המעיים.
שחרור פגום של אנזימי הלבלב עשוי להגרם למשל על ידי דלקת כרונית של הלבלב והטיפול הרפואי מתבצע באמצעות תחליפי אנזימים, המופקים מלבלב חזיר. תחליפים אלה אינם מרפאים את המחלה, אך מחזירים את מחזור העיכול לסדרו. השם הכללי לתכשירים אלה הוא פאנקריאטין.[1] ברוב המקרים ימליץ הרופא המטפל על תזונה דלת שומן ועשירה בחלבון ובפחמימות.
בעיה בהפרשת אנזים הליפאז ניתן לגלות באמצעות בדיקת דם.
שימושים בתעשייה
לליפאז שימושים רבים בתעשיות המזון, הכימיה והביוטכנולוגיה. מספר דוגמאות הן ייצור ביו דיזל, שינוי הרכב חומצות שומן למטרת ייצור תרכובת מזון לתינוקות, ייצור תרכובות כימיות שונות למטרות רפואיות, לחקלאות, ולתעשיית המזון, כמו חומרי טעם וריח. חומרים אלו הם לעיתים קרובות תרכובות כירליות, והשימוש בליפאז מאפשר לייצר את הצורה הרצויה בלבד[2].
הערות שוליים
- ^ מיטס דינה, לוי יצחק, אנגל אסתי, תרופות - המדריך השלם החדש, הוצאת ספרי חמד, 2001.
- ^ Jaeger, Karl-Erich, and Thorsten Eggert. "Lipases for biotechnology." Current opinion in Biotechnology 13.4 (2002): 390-397.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.