עזקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
[[תמונה:Tel azeka.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערכת מסתור בתל עזקה]]
[[תמונה:Tel azeka.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערכת מסתור בתל עזקה]]
על פי המתואר ב[[תנ"ך]], '''עֲזֵקָה''' (כיום '''תֵּל עֲזֵקָה''' או '''תל זְכַרְיָה''' - ב[[ערבית]]: '''תל זכאריה''') הייתה עיר ב[[שפלת יהודה]].
על פי המתואר ב[[תנ"ך]], '''עֲזֵקָה''' (כיום '''תֵּל עֲזֵקָה''' או '''תל זְכַרְיָה''' - ב[[ערבית]]: '''תל זכאריה''') הייתה עיר ב[[שפלת יהודה]].
המקום הקרוי כיום "תל עזקה" הוא [[תל]] המצוי על אם הדרך המובילה מ[[עמק האלה]] לכיוון דרום, בחלקו הצפוני של [[פארק בריטניה]], דרומית למושב [[זכריה (מושב)|זכריה]].
המקום הקרוי כיום "תל עזקה" הוא [[תל]] בגובה 347 מ' מעל פני הים, המצוי על אם הדרך המובילה מ[[עמק האלה]] לכיוון דרום, בחלקו הצפוני של [[פארק בריטניה]], דרומית למושב [[זכריה (מושב)|זכריה]].


במסגרת חפירות ארכאולוגיות שניהלו [[פרדריק בליס]] ו[[רוברט מקאליסטר]] בשנים 1898-1900, נחשפו
במסגרת חפירות ארכאולוגיות שניהלו [[פרדריק בליס]] ו[[רוברט מקאליסטר]] בשנים 1898-1900, נחשפו בתל שרידי חומות ומגדלים המיוחסים לעיר עזקה, [[חותמות "למלך"]], וממצאים נוספים. כמו כן התגלו באתר [[מערכות המסתור של בר כוכבא|מערכות מסתור]] מתקופת [[מרד בר כוכבא]].
בתל שרידי חומות ומגדלים המיוחסים לעיר עזקה, [[חותמות "למלך"]], וממצאים נוספים. כמו כן התגלו באתר [[מערכות המסתור של בר כוכבא|מערכות מסתור]] מתקופת [[מרד בר כוכבא]].


==העיר בתנ"ך==
==העיר בתנ"ך==
העיר מוזכרת לראשונה ב[[ספר יהושע]] כאחת מערי ה[[אמורי (עם)|אמורי]] שנכבשו על ידי [[יהושע בן נון|יהושע]],
העיר מוזכרת לראשונה ב[[ספר יהושע]] כאחת מערי ה[[אמורי (עם)|אמורי]] שנכבשו על ידי [[יהושע בן נון|יהושע]], לאחר שצבא העיר הושמד ב[[ברד]]. בהמשך ניתנה העיר ל[[שבט יהודה]]. ב[[ספר שמואל]] מסופר על כוחות ה[[פלשתים]] שנאספו בעזקה, ועל הקרב בין [[דוד]] ל[[גוליית]] שנערך סמוך לשם. העיר עזקה נהרסה בעת הכיבוש ה[[בבל]]י של [[ממלכת יהודה]] קודם לנפילת [[ירושלים]], והייתה אחת הערים אשר שוקמו במהלך [[שיבת ציון]] בתקופת [[נחמיה]]:
לאחר שצבא העיר הושמד ב[[ברד]]. בהמשך ניתנה העיר ל[[שבט יהודה]]. ב[[ספר שמואל]] מסופר על כוחות ה[[פלשתים]] שנאספו בעזקה, ועל הקרב בין [[דוד]] ל[[גוליית]] שנערך סמוך לשם. העיר עזקה נהרסה בעת הכיבוש ה[[בבל]]י של [[ממלכת יהודה]] קודם לנפילת [[ירושלים]], והייתה אחת הערים אשר שוקמו במהלך [[שיבת ציון]] בתקופת [[נחמיה]]:
{{ציטוט|תוכן=זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ, וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם. |מקור={{תנ"ך|נחמיה|יא|ל}}}}
{{ציטוט|תוכן=זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ, וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם. |מקור={{תנ"ך|נחמיה|יא|ל}}}}



גרסה מ־21:54, 28 ביוני 2014

תל עזקה
מערכת מסתור בתל עזקה

על פי המתואר בתנ"ך, עֲזֵקָה (כיום תֵּל עֲזֵקָה או תל זְכַרְיָה - בערבית: תל זכאריה) הייתה עיר בשפלת יהודה. המקום הקרוי כיום "תל עזקה" הוא תל בגובה 347 מ' מעל פני הים, המצוי על אם הדרך המובילה מעמק האלה לכיוון דרום, בחלקו הצפוני של פארק בריטניה, דרומית למושב זכריה.

במסגרת חפירות ארכאולוגיות שניהלו פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר בשנים 1898-1900, נחשפו בתל שרידי חומות ומגדלים המיוחסים לעיר עזקה, חותמות "למלך", וממצאים נוספים. כמו כן התגלו באתר מערכות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא.

העיר בתנ"ך

העיר מוזכרת לראשונה בספר יהושע כאחת מערי האמורי שנכבשו על ידי יהושע, לאחר שצבא העיר הושמד בברד. בהמשך ניתנה העיר לשבט יהודה. בספר שמואל מסופר על כוחות הפלשתים שנאספו בעזקה, ועל הקרב בין דוד לגוליית שנערך סמוך לשם. העיר עזקה נהרסה בעת הכיבוש הבבלי של ממלכת יהודה קודם לנפילת ירושלים, והייתה אחת הערים אשר שוקמו במהלך שיבת ציון בתקופת נחמיה:

זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ, וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם.

העיר בתעודות חוץ מקראית

העיר מוזכרת בחרס מס' 4 מ"מכתבי לכיש":

כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה

מכתבי לכיש, חרס מס' 4

על־פי הארכאולוג יגאל ידין הכוונה בבטוי "אל משואות לכיש" הוא "על" משואות לכיש: כלומר משמר העיר מדווח כי המשוּ‏אות בעזקה, העיר הסמוכה - כבו, וכי נבוכדנצר מלך בבל כבש את העיר, וכל שנותר למגני לכיש לעשות הוא להוסיף ולהתבצר בעירם.

היישוב מופיע במפת מידבא כ"בית זכריה" עם ציור של כנסייה.

משלחת לאוטנשלגר לחפירות עזקה

בקיץ 2012 החלה לפעול משלחת לאוטנשלגר לחפירות עזקה, בראשות פרופ' עודד ליפשיץ מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובשיתוף פעולה עם כתריסר אוניברסיטאות מרחבי העולם.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים