חנן פלד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:36, 29 ביוני 2014

חנן פלד (נולד ב-29 באפריל 1951) תסריטאי, מחזאי וסופר ישראלי.

פלד (פלדמן במקור) נולד וגדל בתל אביב. הוא בנם של ניצולי שואה. אביו, ששהה במחנה דכאו, ניצל הודות לאחראי עליו בבית הדפוס של הצבא הנאצי, ששלח אותו ואת אחיו לעבוד בלילה בו ידע שהולכים לעשות אקציה, אך לא הצליח להציל את משפחתו, כולל אישה וילד בן שנתיים, שנספו באושוויץ. על גדילה בבית של ניצולי שואה סיפר לימים^[1]:

"אתה מרגיש כאילו כל הזמן אתה דורך על ביצים. חס וחלילה לא לגרום להם עוד סבל. ואתה חש שאתה הפיצוי, שעל כתפיך יושבים כל הדודים והסבים והסבתות שמתו, וכולם מגולמים בך. זו מעמסה נורא גדולה, ואתה מוכן לעשות הרבה כדי לפצות אותם, עד שאתה מרגיש שאתה לא יכול יותר ואז אתה מתנתק".

פלד הוא בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. הוא כתב תסריטים לתוכניות הטלוויזיה הקלאסיות "זהו זה" (כולל את הפרקים "סרט ערבי" ו"האחים בוז" שנהפכו לקאלט) ו"רחוב סומסום" ששודרו בטלוויזיה החינוכית בשנות ה-80 וה-90, את התוכנית "ייסורי אפרים" בערוץ 2 (על פי ספרי אפרים קישון), את סדרת הטלוויזיה לילדים "קופיקו" (על פי ספריה של תמר בורנשטיין-לזר), את הסדרה "המרכז" ואת תוכנית הטלוויזיה לילדים "גאון של אבא" עם יהורם גאון.

כתב את הדרמות "אשכבה", "אורחים" ו"שניים בדרך", את מחזות התיאטרון "לילה בתל אביב", "פדיון האב", "מלון מינסק" ו"זהב טורקי" (על פי שלום עליכם), ולקולנוע כתב את התסריטים לסרטים "האינסטלטור", "לא שם זין", "השיבה מהודו", "war zone", ""טיפת מזל", "מכתבים לאמריקה" (אותו גם ביים) ו"מחכים לסורקין"^[2]. כמו כן כתב שני ספרי פרוזה: "תה ואורז" ו"חבקי אותי חזק"^[3].

פלד הוא אחיו של עורך הדין אביגדור פלדמן.

ספריו

תה ואורז (רומן), הוצאת גוונים, תל אביב, תש"ס 1999
חבקי אותי חזק הוצאת גוונים, תל אביב, תשס"ב 2001

הערות שוליים

^ נחום מוכיח, לגדול במשפחה שהיא ברירת מחדל, אתר "הבמה", 8 בינואר 2007
^ תבנית:אישים2
^ חנן פלד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"

[1] נחום מוכיח, לגדול במשפחה שהיא ברירת מחדל, אתר "הבמה", 8 בינואר 2007

[2] תבנית:אישים2

[3] חנן פלד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 :"אתה מרגיש כאילו כל הזמן אתה דורך על ביצים. חס וחלילה לא לגרום להם עוד סבל. ואתה חש שאתה הפיצוי, שעל כתפיך יושבים כל הדודים והסבים והסבתות שמתו, וכולם מגולמים בך. זו מעמסה נורא גדולה, ואתה מוכן לעשות הרבה כדי לפצות אותם, עד שאתה מרגיש שאתה לא יכול יותר ואז אתה מתנתק".
-פלד הוא בוגר [[החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב|החוג לקולנוע וטלוויזיה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]].  הוא כתב תסריטים לתוכניות הטלוויזיה הקלאסיות "[[זהו זה]]" ו"[[רחוב סומסום]]" ששודרו ב[[הטלוויזיה החינוכית|טלוויזיה החינוכית]] בשנות [[שנות ה-80|ה-80]] ו[[שנות ה-90|ה-90]], את התוכנית "[[ייסורי אפרים]]" ב[[ערוץ 2]] (על פי ספרי [[אפרים קישון]]), את סדרת הטלוויזיה לילדים "[[קופיקו (סדרת טלוויזיה)|קופיקו]]" (על פי ספריה של [[תמר בורנשטיין-לזר]]), את הסדרה "המרכז" ואת תוכנית הטלוויזיה לילדים "גאון של אבא" עם [[יהורם גאון]].
+פלד הוא בוגר [[החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב|החוג לקולנוע וטלוויזיה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]].  הוא כתב תסריטים לתוכניות הטלוויזיה הקלאסיות "[[זהו זה]]" (כולל את הפרקים "סרט ערבי" ו"האחים בוז" שנהפכו לקאלט) ו"[[רחוב סומסום]]" ששודרו ב[[הטלוויזיה החינוכית|טלוויזיה החינוכית]] בשנות [[שנות ה-80|ה-80]] ו[[שנות ה-90|ה-90]], את התוכנית "[[ייסורי אפרים]]" ב[[ערוץ 2]] (על פי ספרי [[אפרים קישון]]), את סדרת הטלוויזיה לילדים "[[קופיקו (סדרת טלוויזיה)|קופיקו]]" (על פי ספריה של [[תמר בורנשטיין-לזר]]), את הסדרה "המרכז" ואת תוכנית הטלוויזיה לילדים "גאון של אבא" עם [[יהורם גאון]].
 כתב את הדרמות  "אשכבה", "אורחים" ו"שניים בדרך", את [[מחזה|מחזות]] התיאטרון "לילה בתל אביב", "פדיון האב", "מלון מינסק" ו"זהב טורקי" (על פי [[שלום עליכם]]), ול[[קולנוע]] כתב את התסריטים לסרטים "[[האינסטלטור]]", "[[לא שם זין]]", "[[השיבה מהודו]]",  "war zone", ""[[טיפת מזל]]", "[[מכתבים לאמריקה]]" (אותו גם ביים) ו"[[מחכים לסורקין]]"{{הערה|{{אישים2}}}}.
-כמו כן כתב שני ספרי פרוזה: "תה ואורז" ו"חבקי אותי חזק"{{הערה|{{לקסיקון הספרות|00119}}}}. שלושת הפרקים המפורסמים ביותר של פלד בזהו זה הם האחים בוז [[מקום שימיני במצעד זהו זה]], סיפורים לשעת לילה מיותרת [[מקום רביעי במצעד זהו זה]] וסרט ערבי [[מקום ראשון במצעד זהו זה]].
+כמו כן כתב שני ספרי פרוזה: "תה ואורז" ו"חבקי אותי חזק"{{הערה|{{לקסיקון הספרות|00119}}}}.
 פלד הוא אחיו של עורך הדין [[אביגדור פלדמן]].