תקופת הזוגות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
תיקון קישורים שבורים לשיעור הרב שרקי
שורה 26: שורה 26:
* {{אנצ דעת|3536}}
* {{אנצ דעת|3536}}
* [http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1152 תקופת הזוגות] בלקסיקון לתרבות ישראל
* [http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1152 תקופת הזוגות] בלקסיקון לתרבות ישראל
* הרב [[אורי שרקי]], [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=5135 תקופת הזוגות והתנאים], מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר [[מכון מאיר]]. {{וידאו}}
* הרב [[אורי שרקי]], [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=13018&cat_id=3738 תקופת הזוגות והתנאים], מתוך הסדרה [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=22360 מבוא לתורה שבעל פה], אתר [[מכון מאיר]]. {{וידאו}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־23:01, 19 ביולי 2014

תבנית:השתלשלות ההלכה תקופת הזוגות היא תקופה שנמשכה כמאתיים שנה בתקופת בית שני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), שבה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין. במהלך התקופה כיהנו בתפקיד חמישה זוגות של תנאים בחמישה דורות עוקבים.

על אף שהזוגות נחשבים לתנאים, יצר מחקר התלמוד בידול ביניהם ובין התנאים, ומקובל להתייחס אליהם כאל תקופה נפרדת שקדמה לתקופת התנאים.

הרקע ההיסטורי

התפקיד של אב בית הדין של הסנהדרין קדם לתקופת הזוגות. מינוי חכם לתפקיד נשיא היה חדש, והחל בתקופת הזוגות. בימי הדור הראשון לזוגות הצליחו מתיוונים להשתלט על משרת הכהן הגדול. לכהן הגדול היו תפקידים לצורכי פנים ולצורכי חוץ. החכמים מינו מקרבם נשיא נאמן לתורה, שיהווה אלטרנטיבה לתפקידי הכהן הגדול.

עם עזיבתה של הסנהדרין את לשכת הגזית, 40 שנה לפני חורבן הבית[1], ירד מעמדו של אב בית הדין. מכאן ואילך עמד הנשיא בלבד בראש חכמי התורה.

שמות הזוגות

רשימת הזוגות מופיעה במשנה, מסכת אבות, פרק א', ברשימת ראשי החכמים שבתקופת בית שני:

  1. יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים.
  2. יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי.
  3. יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח.
  4. שמעיה ואבטליון.
    לאחר שמעיה ואבטליון הנהיגו את העם תקופה מסוימת בני בתירה שהעבירו את ההנהגה להלל הזקן.
  5. הלל ושמאי. שמאי החליף חכם בשם מנחם שהיה בן הזוג המקורי של הלל, ולפי דברי המשנה[2] "יצא מנחם, נכנס שמאי".

החכם המנוי ראשון בכל זוג כיהן כנשיא הסנהדרין, והשני כאב בית דין של הסנהדרין.[2]

מחלוקת הסמיכה

על פי רש"י[3], הזוגות נחלקו במחלוקת הראשונה בתולדות ההלכה: הסמיכה על קרבן ביום טוב.[4]. מחלוקת זו לא הוכרעה במשך כמה דורות, כאשר בכל דור נחלקו ביניהם הנשיא ואב בית הדין של אותו דור. יש אומרים שלנשיא או לאב בית דין יש "זכות וטו" על ההצבעה, ומכיוון שנחלקו בה הנשיאים עם אבות בתי הדין - לא הושגה הכרעה[5].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:טווח שנים בתולדות עם ישראל

פרמטרים [ תאור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית


היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהחשמונאיםבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
היסטוריה של עם ישראל

תבנית:הזוגות