אדון עולם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
שורה 33: שורה 33:


[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:יצירות שמחברן אינו ידוע]]

גרסה מ־03:20, 25 ביולי 2014

אֲדוֹן עוֹלָם

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ / בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל / אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל / לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֹוֶה / וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי / לְהַמְשִׁילוֹ לְהַחְבִּירָה
[וְהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן / לְכָל חֹמֶר וּלְכָל צוּרָה.]
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית / וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
[בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִּמְיוֹן / בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.
בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵרוּד / גְּדוֹל כּוֹחַ וּגְבוּרָה.]
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי / וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה
וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי / מְנַת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
[וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא / וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה.]
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי / בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה
וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי / אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא
[בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי / מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה.
וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי / אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא.]

בסוגריים: תוספות לפי נוסח הספרדים

אֲדוֹן עוֹלָם‎ הוא פיוט המופיע בסידורי רבות מקהילות ישראל בטרם תפילת שחרית, ואשר מחברו לא נודע. השערה רווחת היא כי מחברו הוא רבי שלמה אבן גבירול, אולם יש המייחסים אותו לרב שרירא גאון ויש המייחסים אותו למחבר קדמון יותר.

זהו פיוט שבח לאלוהים על גודלו מעל העולם ואי-תלותו בו, כאשר לבסוף ישנה אמירה המביעה את הביטחון בו בעת שהאדם הולך לישון, כאשר רוחו מופקדת בידי בורא העולם.

על אף שעל פי מילות הפיוט בסופו נראה שהמחבר התכוון שייאמר בעת אדם עולה על יצועו (”בְּיָדו אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה”), הותקן לומר את הפיוט בבוקר עוד בטרם תפילת שחרית. רבות מקהילות אשכנז חותמות את תפילת ערבית של שבת בפיוט (ואילו בקהילות ספרד ותימן חותמים את התפילה בפיוט יגדל).

בקהילות ספרד ישנו נוסח ארוך יותר של הפיוט. לדעת כמה חוקרים, חלק מן התוספות הן חלק מן הפיוט המקורי שנשמט מסידורי אשכנז ואיטליה, בעוד שחלק אחר הוא תוספת מאוחרת.

על מעלת הפיוט נכתב:

כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' - כתב ר' יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון - ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו.

רבי אלעזר מוורמס, ספר הרקח, שערי תפלה, דף י'

הפיוט זכה ללחנים רבים, בין המפורסמים ביותר הם השיר שעוזי חיטמן כתב לפסטיבל הזמר החסידי ב-1976 וזכה למקום קאנוני כמעט, ולמרות שאינו לחן מסורתי הוא משולב בתפילה במספר רב של קהילות יהודיות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.