מרדכי איש-שלום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:10, 1 באוגוסט 2014

תבנית:פוליטיקאי מוניציפלי מרדכי איש-שלום (2 בינואר^[1] 1901 – 1991) היה ראש עיריית ירושלים בשנים 1959–1965. ממקימי תיאטרון ירושלים ומהמובילים בהקמת מוזיאון ישראל ומבנים רבים בירושלים.

ביוגרפיה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

איש-שלום נולד בשנת 1901 בשם מרדכי פרידמן (שם משפחתו העברי הוא תרגום השם פרידמן) בעיירה וורנה שבליטא כשלישי מבין חמשת בניהם של בן ציון ורייצה . אביו היה ציוני נלהב ובר אוריין, ולימד בחדר המתוקן, שבו התחנך גם בנו הצעיר. בגיל 11 נשלח לגלות למקום תורה, ולמד בישיבות בשקודוויל ובקורשן, עד שפרצה מלחמת העולם הראשונה ב-1914 וטרפה את הקלפים. בשנות המלחמה למד איש שלום תחת רב העיירה, אך בעוד בישיבה הקדיש את מירב זמנו ללימודים תורניים וזמן מועט לרכישה אוטודידקטית של השכלה כללית, כעת התהפך היחס, עד שבעיירה כינוהו על שם ברוך שפינוזה. בשנים אלו החל גם לטעום טעמה של פעילות ציבורית, כשעמד בראש קבוצת נערים שסייעה בידי יהודים שברחו ממחנות עבודות כפייה גרמניים.

בשנת 1923 עלה לארץ ישראל. בארץ הצטרף לחברי גדוד העבודה בתל יוסף, שם עבד בעיקר בייבוש ביצות, עד שעבר לפלוגת גדוד העבודה בירושלים, שבה עמד בראשית שנות העשרים בראש קבוצת בנאים.

בשנת 1950 התמנה לחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם מפא"י.

בשנת 1955 קבלה מפא"י בבחירות 6 מושבים מתוך 21, גרשון אגרון מונה לראש עיריית ירושלים ואיש-שלום היה לסגנו^[2].

בדצמבר 1959, לאחר הבחירות למועצת העיר, נבחר לראשות עיריית ירושלים, לאחר ששימש כחודש מ"מ ראש העיר בעקבות פטירתו של אגרון (שנפטר ימים ספורים לפני הבחירות).

בבחירות לעיריית ירושלים ב-1965, שהיתה בסימן המתיחות בין מפלגת העבודה ורפ"י, קיבלו מפלגת העבודה בראשות איש-שלום ורפ"י בראשות טדי קולק, 5 מנדטים כל אחת^[3]. טדי קולק הצליח לגבש סביבו קואליציה, והתמנה לראש העירייה ואיש-שלום נותר באופוזיציה. בשנת 1967, ערב מלחמת ששת הימים, הצטרף איש-שלום בראשות מפלגתו לקואליצית חרום^[4], ונהיה לסגנו של קולק. בסוף 1967 התאחדו רפ"י והמערך בירושלים ואיש-שלום מונה לסגן ראש העיר^[5].

לקראת הבחירות בשנת 1969 הוחלט על הצערת הרשימה המאוחדת של רפ"י ומפא"י ואיש-שלום הסיר את מועמדותו. אולם בהמשך שוכנע להתמודד בכל זאת כדי שיהיה ממלא מקומו של קולק למקרה שיפרוש מראשות העירייה. בהנתן ההחלטה על הצערת הרשימה, התמודד איש-שלום מול חיים מרינוב על המקום שהוקדש לחבר ותיק ונוצח^[6].

נפטר בז' באדר תשנ"א, ונקבר בהר המנוחות. איש-שלום לא הסכים שיקראו רחוב על שמו. רחוב הסתת בשכונת בית הכרם מנציח את תחילת דרכו בירושלים בשנות העשרים. אך הכביש הסובב את שכונת יפה נוף, מבית הכרם בואכה הר הרצל נקרא על שמו.

ספרו

מרדכי איש שלום, בסוד חוצבים ובונים: אוטוביוגראפיה (ריאיין, ערך והביא לדפוס: מאיר חובב),‫ ירושלים: אגודת שלם, תשמ"ט.

קישורים חיצוניים

דוד תדהר (עורך), "מרדכי איש-שלום (פרידמן)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4541
מרדכי איש שלום באתר עיריית ירושלים

הערות שוליים

^ זהו התאריך המשוער על ידי איש שלום; התאריך אינו ידוע בוודאות משום שלידתו לא תועדה במסמכים. (איש שלום, בסוד חוצבים ובונים, עמ' 25).
^ ג. אגרון נכנס לתפקידו, מעריב, 8 בספטמבר 1955
^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לעירית ירושלים, ילקוט הפרסומים 1231, 16 בנובמבר 1965
^ קואליציה מקיר לקיר בירושלים, דבר, 29 במאי 1967
^ התאחדו סיעות המערך ורפ"י בעיריית ירושלים, דבר, 25 בדצמבר 1967
^ יחיאל לימור, נקבעו מועמדי המפלגות בבחירות לעיריית ירושלים, מעריב, 24 בספטמבר 1969
י. משולם, מדוע לא נבחר מ. איש שלום, דבר, 20 בינואר 1970

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] זהו התאריך המשוער על ידי איש שלום; התאריך אינו ידוע בוודאות משום שלידתו לא תועדה במסמכים. (איש שלום, בסוד חוצבים ובונים, עמ' 25).

[2] ג. אגרון נכנס לתפקידו, מעריב, 8 בספטמבר 1955

[3] הודעה בדבר תוצאות הבחירות לעירית ירושלים, ילקוט הפרסומים 1231, 16 בנובמבר 1965

[4] קואליציה מקיר לקיר בירושלים, דבר, 29 במאי 1967

[5] התאחדו סיעות המערך ורפ"י בעיריית ירושלים, דבר, 25 בדצמבר 1967

[6] יחיאל לימור, נקבעו מועמדי המפלגות בבחירות לעיריית ירושלים, מעריב, 24 בספטמבר 1969
י. משולם, מדוע לא נבחר מ. איש שלום, דבר, 20 בינואר 1970

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 בשנת [[1950]] התמנה לחבר מועצת [[עיריית ירושלים]] מטעם [[מפא"י]].
-בשנת [[1955]] התמנה לסגנו של [[גרשון אגרון]], ראש עיריית ירושלים.
+בשנת [[1955]] קבלה מפא"י בבחירות 6 מושבים מתוך 21, [[גרשון אגרון]] מונה לראש עיריית ירושלים ואיש-שלום היה לסגנו{{הערה|{{מעריב||ג. אגרון נכנס לתפקידו|1955/09/08|00112}}}}.
 ב[[דצמבר]] [[1959]], לאחר הבחירות למועצת העיר, נבחר לראשות עיריית ירושלים, לאחר ששימש כחודש מ"מ ראש העיר בעקבות פטירתו של אגרון (שנפטר ימים ספורים לפני הבחירות).
-בבחירות לעיריית ירושלים ב-[[1965]] ניצח אותו [[טדי קולק]], שעמד בראש רשימת [[רפ"י]], והתמנה לראש העירייה. בשנת [[1967]], ערב [[מלחמת ששת הימים]], הצטרף איש-שלום בראשות מפלגתו לקואליצית חרום{{הערה|{{דבר||קואליציה מקיר לקיר בירושלים|1967/05/29|00609}}}}, ונהיה לסגנו של קולק. בסוף 1967 התאחדו [[רפ"י]] ו[[המערך]] בירושלים ואיש-שלום מונה לסגן ראש העיר{{הערה|{{דבר||התאחדו סיעות המערך ורפ"י בעיריית ירושלים|1967/12/25|00214}}}}.
+בבחירות לעיריית ירושלים ב-[[1965]], שהיתה בסימן המתיחות בין [[מפלגת העבודה]] ו[[רפ"י]], קיבלו [[מפלגת העבודה]] בראשות איש-שלום ו[[רפ"י]] בראשות [[טדי קולק]], 5 מנדטים כל אחת{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-1231.pdf הודעה בדבר תוצאות הבחירות לעירית ירושלים], ילקוט הפרסומים 1231, 16 בנובמבר 1965}}. [[טדי קולק]] הצליח לגבש סביבו קואליציה, והתמנה לראש העירייה ואיש-שלום נותר באופוזיציה. בשנת [[1967]], ערב [[מלחמת ששת הימים]], הצטרף איש-שלום בראשות מפלגתו לקואליצית חרום{{הערה|{{דבר||קואליציה מקיר לקיר בירושלים|1967/05/29|00609}}}}, ונהיה לסגנו של קולק. בסוף 1967 התאחדו [[רפ"י]] ו[[המערך]] בירושלים ואיש-שלום מונה לסגן ראש העיר{{הערה|{{דבר||התאחדו סיעות המערך ורפ"י בעיריית ירושלים|1967/12/25|00214}}}}.
 לקראת הבחירות בשנת 1969 הוחלט על הצערת הרשימה המאוחדת של [[רפ"י]] ו[[מפא"י]] ואיש-שלום הסיר את מועמדותו. אולם בהמשך שוכנע להתמודד בכל זאת כדי שיהיה ממלא מקומו של קולק למקרה שיפרוש מראשות העירייה. בהנתן ההחלטה על הצערת הרשימה, התמודד איש-שלום מול [[חיים מרינוב]] על המקום שהוקדש לחבר ותיק ונוצח{{הערה|{{מעריב|יחיאל לימור|נקבעו מועמדי המפלגות בבחירות לעיריית ירושלים|1969/09/24|00301}}{{ש}}{{דבר|י. משולם|מדוע לא נבחר מ. איש שלום|1970/01/20|00614}}}}.

ירושלים ראשי עיריית ירושלים (החל מ-1878)
האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית	יוסף אל-ח'אלידי (1878–1879) • סלים אל-חוסייני (1882–1897) • פיידי אל-עלמי (1906–1909) • חוסיין אל-חוסייני (1909–1917)
המנדט הבריטי המנדט הבריטי	עארף א-דג'אני (1917–1918) • מוסא כאזם אל-חוסייני (1918–1920) • ראע'ב נשאשיבי (1920–1934) • חוסיין אל-ח'אלידי (1934–1937) • דניאל אוסטר (1937–1938) • מוסטפא אל-ח'אלידי (1938–1944) • דניאל אוסטר (1944–1945) • ועדה מנדטורית (1945–1949)
ירדן ראשי העיר המזרחית	אנוור אל-ח'טיב (1948–1950) • עארף אל-עארף (1950–1951) • חנא עטאללה (1951–1952) • עומר וואעארי (1952–1955) • ועדה עירונית (1955–1957) • רוחי אל-ח'טיב (1957–1967) • אמין אל-מג'ג' (1967–1999)
ישראל ראשי העיר המערבית	דניאל אוסטר (1949–1950) • שלמה זלמן שרגאי (1951–1952) • יצחק קריב (1952–1955) • גרשון אגרון (1955–1959) • מרדכי איש-שלום (1959–1965) • טדי קולק (1965–1967)
ישראל ראשי עיריית ירושלים המאוחדת	טדי קולק (1967–1993) • אהוד אולמרט (1993–2003) • אורי לופוליאנסקי (2003–2008) • ניר ברקת (2008–2018) • משה ליאון (2018 ואילך)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מרדכי איש-שלום
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרדכי איש שלום