מרכז יצחק רבין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:59, 19 באוגוסט 2014

מרכז יצחק רבין לחקר ישראל הוא מכון חינוכי-היסטורי בתל אביב, שהוקם ב-1997 להנצחת זכרו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, שנרצח כשנתיים קודם לכן, ולקידום סובלנות ודיון דמוקרטי בחברה הישראלית, והוא מתבסס על דגם הספריות הנשיאותיות לכבודם של נשיאי עבר של ארצות הברית. המרכז הוקם בידי פרופ' אניטה שפירא ולאה רבין, והקמתו מומנה באמצעות תרומות. הפעילות מתקיימת מתוקף "חוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין, התשנ"ז-1997". המרכז גם מארגן חלק מאירועי הזיכרון הפומביים ליצחק רבין.

המרכז תוכנן על ידי האדריכל משה ספדיה בשיתוף האדריכל צחי הלברשטט. עיצוב התצוגה במוזיאון נעשה על ידי אורי אברמסון. המרכז נחנך באופן רשמי ב-14 בנובמבר 2005, במלאת עשור לרצח רבין (על פי לוח השנה העברי) אך טרם השלמת הגיבוש של כל התכנים וסיום בניית הבניין עצמו.

תוכן

המרכז מקיים מספר תוכניות חינוכיות בנושאי החברה הישראלית, חופש ביטוי והסתה, מנהיגות וצדק חברתי. אלו נעשות, בין היתר, בחטיבות העליונות של בתי הספר וכן עם כוחות הביטחון וקבוצות של יהודים מחו"ל. במרכז הפעילות החינוכית עומד הרצון להבין ולגשר על הפערים בחברה הישראלית, על-מנת למנוע את הישנותו של רצח פוליטי נוסף.

בינואר 2010 נפתח במרכז רבין המוזיאון הישראלי. במקום מתוארים במקביל חייו ופועלו של יצחק רבין אל מול סיפורן של מדינת ישראל והחברה הישראלית משנות העשרים של המאה הקודמת ועד הרצחו של רבין.

המבנה

מבנה המרכז בשדרות רוקח בתל אביב תוכנן על ידי האדריכל משה ספדיה בשיתוף האדריכל צחי הלברשטט. שטח המרכז כ-10,000 מ"ר והוא כולל מכון מחקר ותיעוד אקדמי, מוזיאון, ארכיון ומחלקה לפעילות חברתית-חינוכית, שבראשה עומדת ד"ר נורית לבינובסקי.

המבנה הוקם במקום שבו שכנה בעבר תחנת כח סודית לשעת חירום, שנקראה "רדינג ג'". ההחלטה על הקמת רדינג ג' התקבלה בשנת 1954 וההקמה הושלמה בשנת 1956. המבנה הוקם בכספי הסכם השילומים עם גרמניה המערבית. תחנת הכוח תוחזקה עד סוף שנות ה-80. מרכז רבין הוקם על גבי מבנה התחנה הישנה שהייתה תת-קרקעית ברובה ומשתמש בו כיסוד. בחזית הבניין הדרומית, בה מפלס הקרקע נמוך יחסית למפלס הקרקע הצפוני, נחשף במהלך הבניה קיר תחנת הכוח התת-קרקעית מחופה באבן. מרכיביו השונים והמגוונים שך המבנה שזורים יחדיו באמצעות חוט השדרה המרכזי, ארקדה בגובה 2 קומות החוצה את הבניין ממזרח למערב. עיצוב הבניין מבוסס על אבן בחלקו התחתון המחובר לאדמה וצומח ממנה, ועל חומרים קלים ובהירים כגון עמודי בטון אדריכלי גלוי, חיפוי אלומיניום טבעי וזכוכית בחלקו העליון.

בראשו של הבניין שני גגות לבנים דמויי כנפי יונה, העשויים מחומר בידוד מצופה פיברגלאס. גגות מיוחדים אלה תלויים מעל אולם האירועים ומעל הספריה, הם מקרים ומצלים על קירות הזכוכית המשקיפים אל הנוף, וחדירים אור יום אל האולמות באמצעות סקיילייטים הממוקמים בין חלקי הגג השונים. המסלול המרכזי מתאר את מסלול חייו של יצחק רבין, ואילו הגלריות מתארות פרקים שונים בהתפתחות החברה הישראלית מימי טרום הקמת המדינה ועד לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ב-4 בנובמבר 1995.

המוזיאון מוקדש להתפתחות החברה הישראלית במשולב עם סיפור חייו ופועלו של יצחק רבין, והוא בנוי כמסלול ספיראלי מרכזי יורד, שסביבו אולמות התצוגה השונים.

המבנה שמשולב בטופוגרפיה התלולה של סביבתו (חלק מגבעת שיח מוניס) כולל גם שני גנים בשיפוע מהמבנה מטה: הגן המערבי קרוי על-שם הנשיא ביל קלינטון והגן המזרחי, אשר שודרג בשנת 2013, נקרא "גן טריגובוף", על-שם הארי ורונדה טריגובוף, זוג נדבנים יהודים אוסטרלים. הגנים הנרחבים, בשטח של כ-40 דונם, מעוצבים כמערכת שדרות עצים תל-אביביות, וביניהם צמחיה ארץ ישראלית מגוונת.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרים [ שם ויקישיתוף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מדיה וקבצים בנושא מרכז יצחק רבין בוויקישיתוף

מרכז יצחק רבין - אתר האינטרנט של המכון החינוכי
מרכז רבין, באתר "תל אביב במבט חדש"
מרכז יצחק רבין לחקר ישראל, באתר משרד ראש הממשלה
‏צבי אלחייני, נפולת, "‏מעין", גיליון 2, באתר "מכונת קריאה", 14.2.2007 - על מבנה מרכז יצחק רבין על מרכיביו השונים ועל האדריכל משה ספדיה, שהופקד על התכנון
‫אסתר זנדברג, ממרומי האקרופוליס הביטחוניסטי, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2007‬
מרכז יצחק רבין - אתר האדריכל המתכנן צחי הלברשטט, גלריית תמונות והסברים.

הנוף מהמרכז

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 ב[[ינואר]] [[2010]] נפתח במרכז רבין '''המוזיאון הישראלי'''. במקום מתוארים במקביל חייו ופועלו של יצחק רבין אל מול סיפורן של מדינת ישראל והחברה הישראלית מ[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים של המאה הקודמת]] ועד הרצחו של רבין.
 ==המבנה==
-מבנה המרכז ב[[שדרות רוקח]] ב[[תל אביב]] תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] [[משה ספדיה]] בשיתוף האדריכל צחי הלברשטט
+מבנה המרכז ב[[שדרות רוקח]] ב[[תל אביב]] תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] [[משה ספדיה]] בשיתוף האדריכל צחי הלברשטט. שטח המרכז כ-10,000 מ"ר והוא כולל מכון מחקר ותיעוד אקדמי, [[מוזיאון]], [[ארכיון]] ומחלקה לפעילות חברתית-חינוכית, שבראשה עומדת ד"ר נורית לבינובסקי.
-שטח המרכז כ-10,000 מ"ר והוא כולל מכון מחקר ותיעוד אקדמי, [[מוזיאון]], [[ארכיון]] ומחלקה לפעילות חברתית-חינוכית, שבראשה עומדת ד"ר נורית לבינובסקי.
 המבנה הוקם במקום שבו שכנה בעבר תחנת כח סודית לשעת חירום, שנקראה "[[תחנת הכוח רדינג|רדינג ג']]". ההחלטה על הקמת רדינג ג' התקבלה בשנת [[1954]] וההקמה הושלמה בשנת [[1956]]. המבנה הוקם בכספי [[הסכם השילומים]] עם [[גרמניה המערבית]]. תחנת הכוח תוחזקה עד סוף [[שנות ה-80]]. מרכז רבין הוקם על גבי מבנה התחנה הישנה שהייתה תת-קרקעית ברובה ומשתמש בו כיסוד. בחזית הבניין הדרומית, בה מפלס הקרקע נמוך יחסית למפלס הקרקע הצפוני, נחשף במהלך הבניה קיר תחנת הכוח התת-קרקעית מחופה באבן. מרכיביו השונים והמגוונים שך המבנה שזורים יחדיו באמצעות חוט השדרה המרכזי, ארקדה בגובה 2 קומות החוצה את הבניין ממזרח למערב. עיצוב הבניין מבוסס על אבן בחלקו התחתון המחובר לאדמה וצומח ממנה, ועל חומרים קלים ובהירים כגון עמודי בטון אדריכלי גלוי, חיפוי אלומיניום טבעי וזכוכית בחלקו העליון.