פנרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:14, 19 באוגוסט 2014

פנרים או יוונים פנרים (ביוונית: פאנאריוטס Φαναριώτες, ברומנית: Fanarioţi, בסרבית:Фанариоти,Fanarioti) היו בני אותן משפחות יווניות חשובות, שהתגוררו בפנר (Fener, Φανάρι של ימינו), הרובע היווני העיקרי של קונסטנטינופול (איסטנבול), מקום מושבו של הפטריארך האקומני. הפנרים שלטו באדמיניסטרציה של הפטריארכט, ולעתים תכופות התערבו בבחירת הפרלאטים ובכלל זה בבחירת הפטריארך האקומני עצמו, שהיה "ראשון בין שווים" בין בישופי הכנסייה האורתודוקסית המזרחית.

אחדים מבני משפחות אלה, שקנו להן עושר והשפעה רבים, מילאו במאה ה-17 תפקידים אדמיניסטרטיביים ופוליטיים רמי-דרג באימפריה העות'מאנית. מ-1699 עד 1821 שרתו פנרים כדרגומנים בשירות הממשל העות'מאני ("השער הנשגב") ושגרירים זרים. יחד עם ראשי הכנסייה והנכבדים המקומיים מן הפרובינציות ייצגו פנרים את המעמד היווני השליט בתקופת השלטון העות'מאני ביוון עד ראשיתה של מלחמת העצמאות. פנרים מילאו תפקיד מכריע במהלך המלחמה הזאת והשפיעו על החלטות האסיפה הלאומית, הגוף הייצוגי של המהפכנים היוונים, שהתכנס שש פעמים בין השנים 1821 ו-1829.

בין השנים 1711-16 ל-1821 מונו פנרים אחדים ל"הוספודרים" או "דומְֹנים" (Domn)- שליטים - של נסיכויות הדנובה (נסיכות מולדובה וולאכיה), בדרך כלל לאחר שקודמו ממשרות דרגומנים או ים אחרים; תקופה זו נקראת בהיסטוריה הרומנית בשם "התקופה הפנרית". גם בהיסטוריה של סרביה תחת השלטון העות'מאני הישיר קיימת תקופה הנקראת כך, כשאחרי ביטול הפטריארכיה הסרבית של פץ' בשנת 1766 מונו בארץ זאת בישופים יוונים, שנקראו "פנרים" והיו רחוקים משאיפות צאן מרעיתם המקומי.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[תמונה:Mavrogheni trasura cerbi.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תדמית חיי המותרות שיוחסו לפנרים בו[[ולאכיה]]: [[ניקולאס מברוגנס]] נוסע ברחובות [[בוקרשט]] במרכבה רתומה לאיילים (שנות השמונים המאוחרות של המאה ה-18)]]
-'''פנרים''' או '''יוונים פנרים''' (ב[[יוונית]]: פאנאריוטס Φαναριώτες, ב[[רומנית]]: Fanarioţi, ב[[סרבית]]:Fanarioti) היו בני אותן משפחות [[יוונים|יווניות]] חשובות, שהתגוררו ב[[פנר]] (Fener, Φανάρι של ימינו), הרובע היווני העיקרי של [[קונסטנטינופול]] ([[איסטנבול]]),  מקום מושבו של [[הפטריארך האקומני של קונסטנטינופוליס|הפטריארך האקומני]]. הפנרים שלטו באדמיניסטרציה של הפטריארכט, ולעתים תכופות התערבו בבחירת ה[[פרלאטוס|פרלאטים]] ובכלל זה בבחירת הפטריארך האקומני עצמו, שהיה "[[ראשון בין שווים]]" בין [[בישוף|בישופי]] [[הכנסייה האורתודוקסית המזרחית]].
+'''פנרים''' או '''יוונים פנרים''' (ב[[יוונית]]: פאנאריוטס Φαναριώτες, ב[[רומנית]]: Fanarioţi, ב[[סרבית]]:Фанариоти,Fanarioti) היו בני אותן משפחות [[יוונים|יווניות]] חשובות, שהתגוררו ב[[פנר]] (Fener, Φανάρι של ימינו), הרובע היווני העיקרי של [[קונסטנטינופול]] ([[איסטנבול]]),  מקום מושבו של [[הפטריארך האקומני של קונסטנטינופוליס|הפטריארך האקומני]]. הפנרים שלטו באדמיניסטרציה של הפטריארכט, ולעתים תכופות התערבו בבחירת ה[[פרלאטוס|פרלאטים]] ובכלל זה בבחירת הפטריארך האקומני עצמו, שהיה "[[ראשון בין שווים]]" בין [[בישוף|בישופי]] [[הכנסייה האורתודוקסית המזרחית]].
 אחדים מבני משפחות אלה, שקנו להן עושר והשפעה רבים, מילאו במאה ה-17 תפקידים אדמיניסטרטיביים ופוליטיים רמי-דרג ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]]. מ-1699 עד 1821 שרתו פנרים כ[[דרגומן|דרגומנים]] בשירות הממשל העות'מאני ("[[השער הנשגב]]") ו[[שגריר|שגרירים]] זרים. יחד עם ראשי הכנסייה והנכבדים המקומיים מן הפרובינציות ייצגו פנרים  את המעמד היווני השליט בתקופת השלטון העות'מאני ביוון עד ראשיתה של [[מלחמת העצמאות היוונית|מלחמת העצמאות]]. פנרים מילאו תפקיד מכריע במהלך המלחמה הזאת והשפיעו על החלטות [[האסיפה הלאומית של יוון|האסיפה הלאומית]], הגוף הייצוגי של המהפכנים היוונים, שהתכנס שש פעמים בין השנים 1821 ו-1829.