חומצה גלוטמית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מושון 2 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מאין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
ה[[מטען חשמלי|מטען החשמלי]] של גלוטמט הוא 1-, עקב יון הקרבוקסילט השלילי.
ה[[מטען חשמלי|מטען החשמלי]] של גלוטמט הוא 1-, עקב יון הקרבוקסילט השלילי.


חומצת האמינו [[גלוטמין]] היא [[נגזרת (כימיה)|נגזרת]] של החומצה הגלוטמית. במקום שייר קרבוקסיל היא מכילה קבוצת [[אמיד]] (CONH); היא נוצרת כשהחומצה הגלוטמית [[תגובה כימית|מגיבה]] עם [[אמוניה]]. עקב הקרבה בין שתי החומצות קיים סימול ארוך המציין גלוטמין '''או''' חומצה חומצה גלוטמית - '''Glu''' - וכן סימול קצר - '''E'''.
חומצת האמינו [[גלוטמין]] היא [[נגזרת (כימיה)|נגזרת]] של החומצה הגלוטמית. השייר שלה מורכב מקבוצת [[אמיד]] (CONH) במקום קבוצת קרבוקסיל. היא נוצרת כשהחומצה הגלוטמית [[תגובה כימית|מגיבה]] עם [[אמוניה]]. עקב הקרבה בין שתי החומצות קיים סימול ארוך המציין גלוטמין '''או''' חומצה חומצה גלוטמית - '''Glu''' - וכן סימול קצר - '''E'''.


== היסטוריה ושימושים ==
== היסטוריה ושימושים ==

גרסה מ־05:31, 20 באוגוסט 2014


שגיאות פרמטריות בתבנית:חומצת אמינו

פרמטרים [ סימון_ארוך, נוסחה_כימית, משקל_מולקולרי, סימון_קצר, שם_לועזי, איזו, שכיחות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

'חומצה גלוטמית'
נוסחה כימית C₅H₉NO₄ עריכת הנתון בוויקינתונים
pKa קרבוקסיל 2.2
pKa אמין 9.67
pKa שייר 4.25
נוסחה מלאה של חומצה גלוטמית
נוסחה מלאה של חומצה גלוטמית
מספר CAS 617-65-2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חומצה גלוטמית (מכונה גם גלוטמט[1]) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.

מבנה

החומצה הגלוטמית דומה בהרכבה לחומצה אספרטית, חומצת אמינו אחרת, אלא שבשייר שלה קיימות שתי קבוצות מתילן (CH2) ולא אחת. השייר של חומצה גלוטמית מורכב, אם כן, משתי קבוצות מתילן ומקבוצת קרבוקסיל (COOH). החומצות גלוטמית ואספרטית הן חומצות האמינו היחידות בעלות שייר חומצי. קבוצת הקרבוקסיל נוטה לאבד את אטום המימן שלה, ומכאן חומציותה. כשהדבר מתרחש, נותר השייר בצורת יון קרבוקסילט (-COO), ואז נהוג לקרוא לתרכובת "גלוטמט" (Glutamate). כך קורה ב-pH נייטרלי (7).

המטען החשמלי של גלוטמט הוא 1-, עקב יון הקרבוקסילט השלילי.

חומצת האמינו גלוטמין היא נגזרת של החומצה הגלוטמית. השייר שלה מורכב מקבוצת אמיד (CONH) במקום קבוצת קרבוקסיל. היא נוצרת כשהחומצה הגלוטמית מגיבה עם אמוניה. עקב הקרבה בין שתי החומצות קיים סימול ארוך המציין גלוטמין או חומצה חומצה גלוטמית - Glu - וכן סימול קצר - E.

היסטוריה ושימושים

הראשון שבודד את החומצה הגלוטמית היה הכימאי הגרמני קרל ריטהאוזן (Karl Ritthausen) בשנת 1866, מחלבון גלוטן שבחיטה, ומכאן שמה. היא סונתזה לראשונה במעבדה בשנת 1890.

החומצה הגלוטמית מקנה למזונות טעם נוסף על ארבעת הטעמים הבסיסיים. כשגלוטמט מתרכב עם יון נתרן מתקבל מונוסודיום גלוטמט (Monosodium Glutamate, בראשי תיבות: MSG). הכימאי היפני איקוני קיקאדה מאוניברסיטת טוקיו גילה את מונוסודיום גלוטמט בשנת 1906 וכינה אותו "אוּ‏מאמי" (בתרגום חופשי מיפנית: "טעים"). מונוסודיום גלוטמט הוא תוסף המזון הנפוץ ביותר בעולם.

פיזיולוגיה

החומצה הגלוטמית אינה "חומצת אמינו חיונית", שכן תאי גוף האדם מסוגלים לייצר חומצה זו בעצמם מחומצת אמינו אחרת.

בנוסף לתפקיד המבני של חומצה גלוטמית כמרכיב בחלבון, משמשת החומצה גם כמוליך עצבי במוח וכחומר מוצא ליצירת GABA, מוליך עצבי נוסף. החומצה הגלוטמית מפעילה הן קולטנים יונוטרופיים (NMDA, AMPA ו- Kainate) והן קולטנים מטבוטרופיים. החומצה הגלוטמית אינה יכולה לעבור בקלות מהמוח אל זרם הדם, ולכן תאי המוח הופכים אותה לגלוטמין ומנצלים אותה ליצירת אנרגיה.

בתאי צמחים וחיידקים פוטוסינתטיים מהווה החומצה הגלוטמית חומר מוצא לסנתוז הפיגמנט כלורופיל.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חומצה גלוטמית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ביוכימיה I: חלבונים, מבנה ותפקיד, עמוד 29, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, מהדורת ניסוי תשנ"ד - 1994