רחוב אחד העם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־00:48, 8 בספטמבר 2014

רחוב אחד העם הוא אחד הרחובות הוותיקים במרכזה ההיסטורי של תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני אחד העם (שם העט של אשר צבי גינצברג) שגם התגורר ברחוב עד מותו. הרחוב מתחיל בקצה שכונת שבזי במערב ומסתיים במתחם הבימה בצפון מזרח, בפינת שדרות בן ציון, והוא אחד הרחובות החשובים של רובע לב תל אביב.

הרחוב מקביל לשדרות רוטשילד לכל אורכו ויחד מהווים את רחובות הליבה של מרכז העסקים הראשי של תל אביב. בחלקו הדרומי נמצאים עסקים רבים הקשורים בענף הפיננסים הישראלי וכן בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב. פעמים רבות, מוזכר רחוב אחד העם כשם נרדף לבורסה של תל אביב, בדומה לבורסה הניו-יורקית בוול סטריט (רחוב וול). שתי קומדיות מצבים נקראו על שם הרחוב: אחד העם 1 ואחד העם 101.

היסטוריה

הרחוב הוקם ב-1909 עם ייסודה של אחוזת בית והיה הרחוב הצפוני ביותר מבין ארבעת הרחובות שחצו את רחוב הרצל, הרחוב הראשי הראשון בעיר. כנקודת הסיום של רחוב הרצל נבנה ברחוב אחד העם הבניין החדש של הגימנסיה העברית "הרצליה" שפעלה כבר ב-1905 ביפו. בניין הגימנסיה היה בזמנו נקודת הציון העירונית החשובה ביותר של העיר ומופת לסגנון האדריכלות האקלקטית של התקופה, וגם נתן לרחוב את שמו - רחוב הגימנסיה. הגימנסיה פעלה במקום כחמישה עשורים עד שעברה לרחוב ז'בוטינסקי, והבניין נהרס ב-1965 ובשטחו נבנה מגדל שלום. מול הגימנסיה נבנה ביתו של עקיבא אריה ויס, יוזם אחוזת בית, בסגנון דומה. לאורך צידו הדרומי של הרחוב נבנו בתיהן של משפחות מייסדים נוספות: הררי, כהן-שצקי, שרה ויוסף עזריהו, מזרחי, פולאק, ליטוינסקי, גילוץ ואדלר.

ב-1922 עלה לארץ אחד העם, שם העט של אשר צבי גינצברג, והתגורר בתל אביב בבית הסמוך לגימנסיה הרצליה (מס' 11). לכבודו שונה שם הרחוב, ונקרא על שמו בעודו בחיים. בבית זה שקד על כתביו, ומסופר כי בשעות הצהריים דאגה המשטרה לשקט סביב ביתו על מנת שלא יפריעו לו בכתיבתו. ב-1926, לכבוד יום הולדתו ה-70, אף קיבל אות אזרחות כבוד מעיריית תל אביב. בית מגוריו ההיסטורי ברחוב נהרס בשנות ה-60 יחד עם הריסת מבנה גימנסיה הרצליה.

בשנות ה-30 נבנה חלקו הצפוני של הרחוב במקביל לשדרות רוטשילד ובדומה לשדרה, מרבית המבנים בקטע זה של הרחוב הם בנייני מגורים בסגנון הבינלאומי, בניגוד לבנייה בסגנון האקלקטי שמאפיינת את חלקו הדרומי של הרחוב.

אתרים ברחוב

בית וייס
בית פולק
הגימנסיה הרצליה שלאחר הריסתה הוקם במקומה מגדל שלום מאיר.
מלון פלטין
בית הכנסת הגדול
תלמוד תורה של חסידות בעלזא באחד העם 63
הבורסה לניירות ערך בתל אביב
מגדל המים הישן בפינת רחוב מזא"ה
בית הספר אחד העם (כיום בית הספר לבנות "בית יעקב")
גלריה נגה
בית גוטר, במספר 84, נבנה ב-1924 ועבר שימור ב-2013
בית פריד, במספר 93 (פינת רחוב החשמונאים), שתוכנן על ידי האדריכל זאב רכטר, 1935.

הרחוב חוצה בין השאר את הרחובות (מדרום לצפון):

רחוב הרצל
רחוב נחלת בנימין
רחוב אלנבי
רחוב מזא"ה
רחוב שינקין
רחוב החשמונאים
שדרות בן ציון, בהן מסתיים הרחוב וממשיך כשדרות תרס"ט ממערב למתחם הבימה עד רחוב דיזנגוף.

**מתחם הבימה**
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.

**תל אביב הקטנה סביב רחוב הרצל**
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.

קישורים חיצוניים

ראו גם:

מדריך רחובות תל אביב-יפו

מדיה וקבצים בנושא רחוב אחד העם בוויקישיתוף

תבנית:צילום בית
בנייני הרחוב באתר VTLV

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 ==היסטוריה==
-הרחוב הוקם ב-[[1909]] עם ייסודה של [[אחוזת בית]] והיה הרחוב הצפוני ביותר מבין ארבעת הרחובות שחצו את [[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]], הרחוב הראשי הראשון בעיר. כנקודת הסיום של רחוב הרצל נבנה ברחוב אחד העם הבניין החדש של [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] שפעלה כבר ב-[[1905]] ב[[יפו]]. בניין הגימנסיה היה בזמנו [[נקודת ציון עירונית|נקודת הציון העירונית]] החשובה ביותר של העיר ומופת ל[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון האדריכלות האקלקטית]] של התקופה. הגימנסיה פעלה במקום כחמישה עשורים עד שעברה לרחוב ז'בוטינסקי, והבניין נהרס ב-[[1965]] ובשטחו נבנה [[מגדל שלום]]. מול הגימנסיה נבנה [[בית וייס|ביתו]] של [[עקיבא אריה ויס]], יוזם [[אחוזת בית]], בסגנון דומה. לאורך צידו הדרומי של הרחוב נבנו בתיהם של משפחות מייסדים נוספות: [[יהודית הררי|הררי]], [[מייסדי תל אביב#ישראל וחיה כהן-שצקי|כהן-שצקי]], [[שרה עזריהו|שרה]] ו[[יוסף עזריהו]], [[מייסדי תל אביב#דוד ורוזה מזרחי|מזרחי]], [[מיכאל פולאק|פולאק]], [[יעקב אלחנן ליטוינסקי|ליטוינסקי]], [[מנחם גילוץ|גילוץ]] ו[[ישראל יהודה אדלר|אדלר]].
+הרחוב הוקם ב-[[1909]] עם ייסודה של [[אחוזת בית]] והיה הרחוב הצפוני ביותר מבין ארבעת הרחובות שחצו את [[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]], הרחוב הראשי הראשון בעיר. כנקודת הסיום של רחוב הרצל נבנה ברחוב אחד העם הבניין החדש של [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] שפעלה כבר ב-[[1905]] ב[[יפו]]. בניין הגימנסיה היה בזמנו [[נקודת ציון עירונית|נקודת הציון העירונית]] החשובה ביותר של העיר ומופת ל[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון האדריכלות האקלקטית]] של התקופה, וגם נתן לרחוב את שמו - רחוב הגימנסיה. הגימנסיה פעלה במקום כחמישה עשורים עד שעברה לרחוב ז'בוטינסקי, והבניין נהרס ב-[[1965]] ובשטחו נבנה [[מגדל שלום]]. מול הגימנסיה נבנה [[בית וייס|ביתו]] של [[עקיבא אריה ויס]], יוזם [[אחוזת בית]], בסגנון דומה. לאורך צידו הדרומי של הרחוב נבנו בתיהן של משפחות מייסדים נוספות: [[יהודית הררי|הררי]], [[מייסדי תל אביב#ישראל וחיה כהן-שצקי|כהן-שצקי]], [[שרה עזריהו|שרה]] ו[[יוסף עזריהו]], [[מייסדי תל אביב#דוד ורוזה מזרחי|מזרחי]], [[מיכאל פולאק|פולאק]], [[יעקב אלחנן ליטוינסקי|ליטוינסקי]], [[מנחם גילוץ|גילוץ]] ו[[ישראל יהודה אדלר|אדלר]].
-ב-[[1922]] עלה לארץ [[אחד העם]], שם העט של אשר צבי גינצברג, והתגורר בתל אביב בבית הסמוך לגימנסיה הרצליה (מס' 11) ברחוב שנקרא על שמו בעודו בחיים. בבית זה שקד על כתביו, ומסופר כי בשעות הצהריים דאגה המשטרה לשקט סביב ביתו על מנת שלא יפריעו לו בכתיבתו. ב-[[1926]], לכבוד יום הולדתו ה-70, אף קיבל אות אזרחות כבוד מעיריית תל אביב. בית מגוריו ההיסטורי ברחוב נהרס בשנות ה-60 יחד עם הריסת מבנה גימנסיה הרצליה.
+ב-[[1922]] עלה לארץ [[אחד העם]], שם העט של אשר צבי גינצברג, והתגורר בתל אביב בבית הסמוך לגימנסיה הרצליה (מס' 11). לכבודו שונה שם הרחוב, ונקרא על שמו בעודו בחיים. בבית זה שקד על כתביו, ומסופר כי בשעות הצהריים דאגה המשטרה לשקט סביב ביתו על מנת שלא יפריעו לו בכתיבתו. ב-[[1926]], לכבוד יום הולדתו ה-70, אף קיבל אות אזרחות כבוד מעיריית תל אביב. בית מגוריו ההיסטורי ברחוב נהרס בשנות ה-60 יחד עם הריסת מבנה גימנסיה הרצליה.
 ב[[שנות ה-30]] נבנה חלקו הצפוני של הרחוב במקביל ל[[שדרות רוטשילד]] ובדומה לשדרה, מרבית המבנים בקטע זה של הרחוב הם בנייני מגורים ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]], בניגוד לבנייה בסגנון האקלקטי שמאפיינת את חלקו הדרומי של הרחוב.