שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
←‏העלילה: קישורים פנימיים
במחזה, שמבוסס על אירועים אמיתיים, מופיעות גם כמה דמויות היסטוריות אמיתיות שפעלו בגטו, כדוגמת [[יעקב גנס]], הדמות הראשית במחזה, שהיה מפקד המשטרה היהודית ויושב ראש ה[[יודנראט]] בגטו. גנס מאמין כי ריצוי ה[[נאצים]] על ידי שיתוף פעולה עמם עשוי למשוך זמן עד לסוף המלחמה ובכך להציל לפחות חלק מתושבי הגטו. לשם מטרה נעלה זו, מוכן גנס לקבל על עצמו את ההחלטה הנוראה של שיתוף פעולה עם הנאצים בשליחת יהודים מהגטו למוות ב[[פונאר]]. כמו כן, יוזם גנס את הקמת תיאטרון הגטו, אשר מעבר למטרה לשמור על צלם אנוש, נועד להוכיח לנאצים כי היהודים הם עם יוצר שלא כדאי להשמיד.
 
כנגד גנס ניצב [[הרמן קרוק]], ה[[ספרן]] ה[[קומוניזם|קומוניסט]], המתנגד בתוקף לכל שיתוף פעולה עם האויב הנאצי ומבקר על כך את גנס בחריפות. מלבד התנגדותו לשיתוף פעולה עם הנאצים בנושא המשלוחים לפונאר, קרוק סולד מהרעיון של יהודים שמופיעים בתיאטרון בפני הנאצים ומבדרים אותם. גנס מבחינתו רואה בהשפלה מחיר הכרחי להצלת חיים.
 
לעומת קרוק וגנס, אשר למרות היריבות העזה ביניהם- שניהם חרדים לגורל אחיהם בגטו, מוצגת גם דמות של יהודי מסוג אחר- דסלר, אשר על מנת להציל את עורו הוא, מתנדב לעזור לקלגסים הנאצים במלאכת ה[[התעללות]] בתושבי הגטו, ומכה בהנאה יהודים אחרים. יהודי נוסף המופיע במחזה הוא וייסקופ, איש עסקים מיומן ומנוסה, אשר בתוך הגיהנום של הגטו מצליח לצבור הון ואף מכנה את עצמו "מלך הגטו".

תפריט ניווט