זמן הקפה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מדי \1
שורה 1: שורה 1:
'''זמן הקפה''' ב[[אסטרונומיה]] הוא משך הזמן בו [[גרם שמים]] נע סביב גרם שמיימי אחר. בלא ציון אחר, הכוונה היא ל[[זמן סידרי|זמן הסידרי]] אשר נמדד ביחס לכוכבים באינסוף.
'''זמן הקפה''' ב[[אסטרונומיה]] הוא משך הזמן בו [[גרם שמים]] נע סביב גרם שמיימי אחר. בלא ציון אחר, הכוונה היא ל[[זמן סידרי|זמן הסידרי]] אשר נמדד ביחס לכוכבים באינסוף.
לדוגמה זמן ההקפה של [[כדור הארץ]] סביב [[השמש]] הוא [[שנה]], זמן ההקפה של [[הירח]] סביב כדור הארץ הוא [[חודש עברי]]. במערכות של [[כוכב כפול|כוכבים כפולים]] זמן ההקפה לעתים מתייחס לכל אחד מן הכוכבים ביחס למרכז הכובד המשותף להם.
לדוגמה, זמן ההקפה של [[כדור הארץ]] סביב [[השמש]] הוא [[שנה]], זמן ההקפה של [[הירח]] סביב כדור הארץ הוא [[חודש עברי]]. במערכות של [[כוכב כפול|כוכבים כפולים]] זמן ההקפה לעתים מתייחס לכל אחד מן הכוכבים ביחס למרכז הכובד המשותף להם.


== דוגמאות ==
== דוגמאות ==
את זמן ההקפה ניתן למדוד ממספר נקודות מבט שונות:
את זמן ההקפה ניתן למדוד ממספר נקודות מבט שונות:


* '''זמן הקפה סידרי''' (מקור השם סידרי במילה כוכב) הינו פרק הזמן שבו כדור הארץ משלים הקפה סביב השמש ביחס לכוכבים הנמצאים באינסוף. משך שנה סידרית בכדור הארץ הינו 365.25636 יום. חודש סידרי הוא הזמן שבו [[הירח]] משלים הקפה סביב כדור הארץ ביחס לכוכבים בנמצאים באינסוף. משך החודש הסידרי הינו 27.321661547 יום.
* '''זמן הקפה סידרי''' (מקור השם סידרי במילה כוכב) הוא פרק הזמן שבו כדור הארץ משלים הקפה סביב השמש ביחס לכוכבים הנמצאים באינסוף. משך שנה סידרית בכדור הארץ הוא 365.25636 יום. חודש סידרי הוא הזמן שבו [[הירח]] משלים הקפה סביב כדור הארץ ביחס לכוכבים בנמצאים באינסוף. משך החודש הסידרי הוא 27.321661547 יום.


* '''[[מחזור סינודי|זמן הקפה סינודי]]''' (סינודי מלשון מפגש) הוא פרק הזמן בין שני מופעים זהים של גרם שמיים ביחס לשמש כפי שיראה לצופה מכדור הארץ, כלומר העצם יימצא באותה [[אלונגציה (אסטרונומיה)|אלונגציה]] מן השמש ובאותה [[זווית מופע]]. זמן זה שונה מזמן הקפה סידרי מכיוון שבין שני מופעים כאלו כדור הארץ ממשיך לנוע במסלולו. חודש סינודי הוא הפרש הזמן בין שני מולדים רצופים של הירח והוא החודש העברי. משך חודש סינודי ממוצע בשנת 2000 היה 29 יום, 12 שעות 44 דקות ו-2.8769 שניות.
* '''[[מחזור סינודי|זמן הקפה סינודי]]''' (סינודי מלשון מפגש) הוא פרק הזמן בין שני מופעים זהים של גרם שמיים ביחס לשמש כפי שיראה לצופה מכדור הארץ, כלומר העצם יימצא באותה [[אלונגציה (אסטרונומיה)|אלונגציה]] מן השמש ובאותה [[זווית מופע]]. זמן זה שונה מזמן הקפה סידרי מכיוון שבין שני מופעים כאלו כדור הארץ ממשיך לנוע במסלולו. חודש סינודי הוא הפרש הזמן בין שני מולדים רצופים של הירח והוא החודש העברי. משך חודש סינודי ממוצע בשנת 2000 היה 29 יום, 12 שעות 44 דקות ו-2.8769 שניות.


* '''זמן הקפה דרקוני''' (מקור השם דרקוני נובע מהקשר ל[[ליקוי חמה|ליקויי חמה]] [[ליקוי לבנה|ולבנה]]) הוא פרק הזמן שחולף בין שני מעברים רצופים של גרם שמימי בנקודת [[קשר עולה|הקשר העולה]]. זמן הקפה זה נבדל מזמן הקפה הסידרי מכוון שקו הקשרים נע גם הוא. משך שנה דרקונית בכדור הארץ הינו 346.62005 יום.
* '''זמן הקפה דרקוני''' (מקור השם דרקוני נובע מהקשר ל[[ליקוי חמה|ליקויי חמה]] [[ליקוי לבנה|ולבנה]]) הוא פרק הזמן שחולף בין שני מעברים רצופים של גרם שמימי בנקודת [[קשר עולה|הקשר העולה]]. זמן הקפה זה נבדל מזמן הקפה הסידרי מכוון שקו הקשרים נע גם הוא. משך שנה דרקונית בכדור הארץ הוא 346.62005 יום.


* '''זמן הקפה אנומליסטי''' הוא פרק הזמן שחולף בין שני מעברים רצופים של גרם שמימי בנקודת ה[[פריהליון]] שהינה הנקודה הקרובה ביותר למוקד תנועתו. זמן הקפה זה נבדל מזמן הקפה סידרי בכך [[אליפסה|שהציר הראשי]] של מסלול הגוף משתנה. בולט במיוחד [[כוכב חמה]] אשר תנועת הפריהליון שלו שימשה כאחת ההוכחות ל[[תורת היחסות הכללית]]. משך שנה אנומליסטית בכדור הארץ הינו 365.25964 יום. משיכת [[כח הכבידה]] מצד שאר [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] הם שגורמים לסטיה במשך השנה האנומליסטית מן הסידרית ולא אפקטים יחסותיים.
* '''זמן הקפה אנומליסטי''' הוא פרק הזמן שחולף בין שני מעברים רצופים של גרם שמימי בנקודת ה[[פריהליון]] שהיא הנקודה הקרובה ביותר למוקד תנועתו. זמן הקפה זה נבדל מזמן הקפה סידרי בכך [[אליפסה|שהציר הראשי]] של מסלול הגוף משתנה. בולט במיוחד [[כוכב חמה]] אשר תנועת הפריהליון שלו שימשה כאחת ההוכחות ל[[תורת היחסות הכללית]]. משך שנה אנומליסטית בכדור הארץ הוא 365.25964 יום. משיכת [[כח הכבידה]] מצד שאר [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] הם שגורמים לסטיה במשך השנה האנומליסטית מן הסידרית ולא אפקטים יחסותיים.


* '''זמן הקפה טרופי''' (טרופי מלשון [[חוג הסרטן]] ו[[חוג הגדי]]) הוא פרק הזמן שחולף בין שני מעברים רצופים של גרם שמימי ב[[עליה ישרה]] 0. זמן זה נבדל מזמן הקפה סידרי בגלל התקדמות [[נקודת השוויון]]. בכדור הארץ שנה טרופית נמדדת בין שני מעברים רצופים של השמש בנקודת השוויון של האביב, משך שנה זו הוא שקובע את עונות השנה. בשנת 2000 משך השנה הטרופי היה 365 יום 5 שעות 48 דקות ו45.1875 שניות.
* '''זמן הקפה טרופי''' (טרופי מלשון [[חוג הסרטן]] ו[[חוג הגדי]]) הוא פרק הזמן שחולף בין שני מעברים רצופים של גרם שמימי ב[[עליה ישרה]] 0. זמן זה נבדל מזמן הקפה סידרי בגלל התקדמות [[נקודת השוויון]]. בכדור הארץ שנה טרופית נמדדת בין שני מעברים רצופים של השמש בנקודת השוויון של האביב, משך שנה זו הוא שקובע את עונות השנה. בשנת 2000 משך השנה הטרופי היה 365 יום 5 שעות 48 דקות ו45.1875 שניות.
שורה 96: שורה 96:
|}
|}


כפי שניתן להבחין משך ההקפה הסינודי של מאדים הוא כשנתים וחודשיים, משמעות הדבר היא שמדי שנתיים וחודשיים מאדים יראה לצופה מכדור הארץ באותו מצב בשמיים. לדוגמה מאדים הגיע לקרבתו המרבית לכדור הארץ (כאשר מאדים נמצא ב[[ניגוד (אסטרונומיה)|ניגוד]] כלומר באלונגציה של 180 מעלות מן השמש) באוגוסט 2003 ולאחר מכן שוב באוקטובר 2005, דצמבר 2007 וכן הלאה. זמן ההקפה הסינודי חשוב גם לצורך חישוב מסלולי הגעה לכוכבי לכת נוספים דוגמת [[מסלול הוהמן]].
כפי שניתן להבחין משך ההקפה הסינודי של מאדים הוא כשנתיים וחודשיים, משמעות הדבר היא שמדי שנתיים וחודשיים מאדים יראה לצופה מכדור הארץ באותו מצב בשמיים. לדוגמה מאדים הגיע לקרבתו המרבית לכדור הארץ (כאשר מאדים נמצא ב[[ניגוד (אסטרונומיה)|ניגוד]] כלומר באלונגציה של 180 מעלות מן השמש) באוגוסט 2003 ולאחר מכן שוב באוקטובר 2005, דצמבר 2007 וכן הלאה. זמן ההקפה הסינודי חשוב גם לצורך חישוב מסלולי הגעה לכוכבי לכת נוספים דוגמת [[מסלול הוהמן]].


==גלי כבידה==
==גלי כבידה==
[[תורת היחסות הכללית]] חוזה את קיומם של גלים ב[[מרחב-זמן]] שנוצרים כתוצאה מתאוצה של מסות, בעוד שגלי הכבידה לא נצפו באופן ישיר נמצע על ידי מעקב אחר מערכות של [[כוכב נייטרונים|כוכבי נייטרונים]] ו[[ננס לבן|ננסים לבנים]] שזמן ההקפה שלהם סביב מרכז המסה המשותף התקצר לאורך מספר שנים. הסברה המקובלת בעניין הינה כי במערכות אלו מתקיים איבוד אנרגיה לגלי כבידה שגורם למרחק בין העצמים לקטון ולכן לזמן ההקפה שלהם להתקצר, תהליך זה צפוי להסתיים בהנגשות שני הגופים<{{הערה|1=[http://www.nasa.gov/vision/universe/starsgalaxies/collide_whitedwarf.html Orbiting Stars Flooding Space With Exotic Gravitational Waves], באתר NASA, {{כ}}30 במאי 2005}}
[[תורת היחסות הכללית]] חוזה את קיומם של גלים ב[[מרחב-זמן]] שנוצרים כתוצאה מתאוצה של מסות, בעוד שגלי הכבידה לא נצפו באופן ישיר נמצע על ידי מעקב אחר מערכות של [[כוכב נייטרונים|כוכבי נייטרונים]] ו[[ננס לבן|ננסים לבנים]] שזמן ההקפה שלהם סביב מרכז המסה המשותף התקצר לאורך מספר שנים. הסברה המקובלת בעניין היא כי במערכות אלו מתקיים איבוד אנרגיה לגלי כבידה שגורם למרחק בין העצמים לקטון ולכן לזמן ההקפה שלהם להתקצר, תהליך זה צפוי להסתיים בהתנגשות שני הגופים<{{הערה|1=[http://www.nasa.gov/vision/universe/starsgalaxies/collide_whitedwarf.html Orbiting Stars Flooding Space With Exotic Gravitational Waves], באתר NASA, {{כ}}30 במאי 2005}}


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==

גרסה מ־09:58, 2 באוקטובר 2014

זמן הקפה באסטרונומיה הוא משך הזמן בו גרם שמים נע סביב גרם שמיימי אחר. בלא ציון אחר, הכוונה היא לזמן הסידרי אשר נמדד ביחס לכוכבים באינסוף. לדוגמה, זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש הוא שנה, זמן ההקפה של הירח סביב כדור הארץ הוא חודש עברי. במערכות של כוכבים כפולים זמן ההקפה לעתים מתייחס לכל אחד מן הכוכבים ביחס למרכז הכובד המשותף להם.

דוגמאות

את זמן ההקפה ניתן למדוד ממספר נקודות מבט שונות:

  • זמן הקפה סידרי (מקור השם סידרי במילה כוכב) הוא פרק הזמן שבו כדור הארץ משלים הקפה סביב השמש ביחס לכוכבים הנמצאים באינסוף. משך שנה סידרית בכדור הארץ הוא 365.25636 יום. חודש סידרי הוא הזמן שבו הירח משלים הקפה סביב כדור הארץ ביחס לכוכבים בנמצאים באינסוף. משך החודש הסידרי הוא 27.321661547 יום.
  • זמן הקפה סינודי (סינודי מלשון מפגש) הוא פרק הזמן בין שני מופעים זהים של גרם שמיים ביחס לשמש כפי שיראה לצופה מכדור הארץ, כלומר העצם יימצא באותה אלונגציה מן השמש ובאותה זווית מופע. זמן זה שונה מזמן הקפה סידרי מכיוון שבין שני מופעים כאלו כדור הארץ ממשיך לנוע במסלולו. חודש סינודי הוא הפרש הזמן בין שני מולדים רצופים של הירח והוא החודש העברי. משך חודש סינודי ממוצע בשנת 2000 היה 29 יום, 12 שעות 44 דקות ו-2.8769 שניות.
  • זמן הקפה דרקוני (מקור השם דרקוני נובע מהקשר לליקויי חמה ולבנה) הוא פרק הזמן שחולף בין שני מעברים רצופים של גרם שמימי בנקודת הקשר העולה. זמן הקפה זה נבדל מזמן הקפה הסידרי מכוון שקו הקשרים נע גם הוא. משך שנה דרקונית בכדור הארץ הוא 346.62005 יום.
  • זמן הקפה אנומליסטי הוא פרק הזמן שחולף בין שני מעברים רצופים של גרם שמימי בנקודת הפריהליון שהיא הנקודה הקרובה ביותר למוקד תנועתו. זמן הקפה זה נבדל מזמן הקפה סידרי בכך שהציר הראשי של מסלול הגוף משתנה. בולט במיוחד כוכב חמה אשר תנועת הפריהליון שלו שימשה כאחת ההוכחות לתורת היחסות הכללית. משך שנה אנומליסטית בכדור הארץ הוא 365.25964 יום. משיכת כח הכבידה מצד שאר כוכבי הלכת הם שגורמים לסטיה במשך השנה האנומליסטית מן הסידרית ולא אפקטים יחסותיים.
  • זמן הקפה טרופי (טרופי מלשון חוג הסרטן וחוג הגדי) הוא פרק הזמן שחולף בין שני מעברים רצופים של גרם שמימי בעליה ישרה 0. זמן זה נבדל מזמן הקפה סידרי בגלל התקדמות נקודת השוויון. בכדור הארץ שנה טרופית נמדדת בין שני מעברים רצופים של השמש בנקודת השוויון של האביב, משך שנה זו הוא שקובע את עונות השנה. בשנת 2000 משך השנה הטרופי היה 365 יום 5 שעות 48 דקות ו45.1875 שניות.

זמני הקפה במערכת השמש

טבלה זו מרכזת מידע על זמני סיבוב שונים במערכת השמש, העמודה הראשונה מציינת את זמן ההקפה הסידרי סביב השמש, העמודה השנייה והשלישית מציינות את משך ההקפה הסינודי - עד שאותו גרם שמיים יחזור לאותה אלונגציה ואותה זווית מופע.

    זמן הקפה סידרי (שנים)   זמן הקפה סינודי (שנים)   זמן הקפה סינודי (ימים)
כוכב חמה       0.241   0.317   115.9
נגה       0.615   1.599   583.9
כדור הארץ       1     —     —
הירח       0.0748     0.0809   29.5306
מאדים       1.881   2.135   780.0
וסטה       3.629   1.380   504.0
קרס       4.600   1.278   466.7
צדק       11.87   1.092   398.9
שבתאי       29.45   1.035   378.1
אורנוס       84.07   1.012   369.7
נפטון       164.9   1.006   367.5
פלוטו       248.1   1.004   366.7
אריס       557   1.002   365.9
סדנה       12,050   1.00001   365.1

כפי שניתן להבחין משך ההקפה הסינודי של מאדים הוא כשנתיים וחודשיים, משמעות הדבר היא שמדי שנתיים וחודשיים מאדים יראה לצופה מכדור הארץ באותו מצב בשמיים. לדוגמה מאדים הגיע לקרבתו המרבית לכדור הארץ (כאשר מאדים נמצא בניגוד כלומר באלונגציה של 180 מעלות מן השמש) באוגוסט 2003 ולאחר מכן שוב באוקטובר 2005, דצמבר 2007 וכן הלאה. זמן ההקפה הסינודי חשוב גם לצורך חישוב מסלולי הגעה לכוכבי לכת נוספים דוגמת מסלול הוהמן.

גלי כבידה

תורת היחסות הכללית חוזה את קיומם של גלים במרחב-זמן שנוצרים כתוצאה מתאוצה של מסות, בעוד שגלי הכבידה לא נצפו באופן ישיר נמצע על ידי מעקב אחר מערכות של כוכבי נייטרונים וננסים לבנים שזמן ההקפה שלהם סביב מרכז המסה המשותף התקצר לאורך מספר שנים. הסברה המקובלת בעניין היא כי במערכות אלו מתקיים איבוד אנרגיה לגלי כבידה שגורם למרחק בין העצמים לקטון ולכן לזמן ההקפה שלהם להתקצר, תהליך זה צפוי להסתיים בהתנגשות שני הגופים<[1]

לקריאה נוספת

  • יגאל פת-אל, אסטרונומיה - מדריך להכרת השמים, הוצאת קוסמוס, 1998.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים