ועידת צ'רנוביץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:36, 2 באוקטובר 2014

ועידת צ'רנוביץ או הוועידה [הראשונה] לשפה היידית (ביידיש: טשערנאָוויצער קאָנפֿערענץ או די [ערשׂטע] קאָנפֿערענץ פֿאָר דער יודישער שפּראַך), המכונה לעתים ועידת הסופרים היהודים, הייתה ועידה אשר התכנסה בין 30 באוגוסט ו-3 בספטמבר 1908 בעיר צ'רנוביץ (אז בירת דוכסות בוקובינה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה) ביוזמתו של נתן בירנבוים, ובתמיכתם של חיים ז'יטלובסקי, דוד פינסקי, יעקב גורדין ומנהיגי תרבות יהודים נוספים.

בין המשתתפים: שלום אש, הירש דוד נומברג, נח פרילוצקי, אברהם רייזן, א. אלמי (אליהו-חיים שעפּט), גרשם באדר, אסתר פרומקין, משה לייב הלפרן, מתתיהו מייזס, מיכאל וייכרט. י"ל פרץ, ממנהיגי הוועידה (אז בן 56), היה זקן המשתתפים.

סדר יומה של הוועידה

יום לפני פתיחת הוועידה אושרו סופית הסעיפים שעל סדר היום:^[1]

השפה כשלעצמה (כתיב, דקדוק, מילים זרות וחדשות, מילון וכו')
ספרות יידיש וכותביה
תרגום התנ"ך
הבמה והשחקנים
העיתונות
הדור הצעיר
ההכרה ביידיש

בתום ויכוח סוער בדיוני הועידה, הוכרז בוועידה כי היידיש היא שפה לאומית של העם היהודי, אך אינה השפה הלאומית היחידה. שלום אש הציע בוועידה לתרגם ליידיש אוצרות תרבותיים יהודיים מתקופות שונות.^[2]

לקריאה נוספת

שמואל ורסס, ועידת צ'רנוביץ בראי העיתונות העברית, שבות 15, 1992, עמ' 182-149.

קישורים חיצוניים

רשימת מאמרים על ועידת צ'רנוביץ באתר רמב"י
הוועידה לשפה היידית (אנגלית ויידיש)
ג'ושוע פישמן, ועידת צ'רנוביץ, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
תבנית:עיונים בתקומת ישראל
יחיאל שיינטוך, ועידת צ'רנוביץ ותרבות יידיש, לפרופסור שמואל ורסס, לכבוד יום הולדתו ה-85, חוליות (כתב עת למחקר יידיש), מס' 6, אביב 2000
יוחנן בן יעקב, מאה שנים ל"ועידת הלשונות" ול"ריב הלשונות" – טשערנאוויצער קאנפערענץ, באתר משרד החינוך – מינהל חברה ונוער, ספטמבר 2008
ג. קרסל, ליובלה של ועידת טשרנוביץ, דבר, 27 באוגוסט 1958
ועידת צ'רנוביץ לשפת יידיש, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
ועידת צ'רנוביץ לשפת יידיש, באתר יהדות בוקובינה (ברוסית)

Czernowitz at 100: The First Yiddish Language Conference in Historical Perspective, York University, Toronto, Canada, April 13-14 2008 (באנגלית)
Marissa Brostoff, One Hundred Years Later, Still Talking, The Jewish Daily Forward, February 20, 2008 (באנגלית)

הערות שוליים

^ ‏במקור ביידיש: 1. די שפּראַך אַליין (אויסלייגעניש, גראַמאַטיק, פֿרעמדע און נײַע ווערטער, ווערטערבוך וכו'). 2. די [ייִדישע] ליטעראַטור און די ליטעראַרטען. 3. פֿאַרטײַטשען פֿון תּנ"ך. 4. די בינע און די אַקטיאָרן. 5. די פּרעסע. 6. דער יונגער דור. 7. די אָנערקענונג פֿון ייִדיש‏.
^ ח. גליקשטיין, שלום אש נפטר, דבר, 11 ביולי 1957.

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות ובנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] ‏במקור ביידיש: 1. די שפּראַך אַליין (אויסלייגעניש, גראַמאַטיק, פֿרעמדע און נײַע ווערטער, ווערטערבוך וכו'). 2. די [ייִדישע] ליטעראַטור און די ליטעראַרטען. 3. פֿאַרטײַטשען פֿון תּנ"ך. 4. די בינע און די אַקטיאָרן. 5. די פּרעסע. 6. דער יונגער דור. 7. די אָנערקענונג פֿון ייִדיש‏.

[2] ח. גליקשטיין, שלום אש נפטר, דבר, 11 ביולי 1957.

[1]

[2]

גרסה מ־16:22, 30 באוגוסט 2014 עריכה Danny-w (שיחה \| תרומות) יוצרי חשבונות, בדוקי עריכות אוטומטית, חסיני חסימות IP, מנטרים 45,807 עריכות מ הרחבה קלה אך חשובה (החלטה זו היא עיקר פירסומה של הוועידה → העריכה הקודמת		גרסה מ־14:36, 2 באוקטובר 2014 עריכה ביטול Matanyabot (שיחה \| תרומות) 475,756 עריכות מ בוט החלפות: \1 העריכה הבאה ←
שורה 14:		שורה 14:
	#'''ההכרה ביידיש'''		#'''ההכרה ביידיש'''

	בתום ויכוח סוער בדיוני הועידה, הוכרז בוועידה כי היידיש היא שפה לאומית של העם היהודי, אך אינה השפה הלאומית היחידה. [[שלום אש]] הציע בוועידה לתרגם ליידיש אוצרות תרבותיים יהודיים מתקופות שונות. {{הערה\|{{דבר\|[[חיים גליקשטיין\|ח. גליקשטיין]]\|שלום אש נפטר\|1957/07/11\|00110}}.}}		בתום ויכוח סוער בדיוני הועידה, הוכרז בוועידה כי היידיש היא שפה לאומית של העם היהודי, אך אינה השפה הלאומית היחידה. [[שלום אש]] הציע בוועידה לתרגם ליידיש אוצרות תרבותיים יהודיים מתקופות שונות.{{הערה\|{{דבר\|[[חיים גליקשטיין\|ח. גליקשטיין]]\|שלום אש נפטר\|1957/07/11\|00110}}.}}