גברעם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
גרעין המייסדים הראשונים, שנקרא "מחר", התגבש ב[[גרמניה]] ב-[[1935]], כגרעין משותף של דתיים וחילוניים, כשמרבית חברי הגרעין היו דתיים. עם הזמן הצטרפו לגרעים חילוניים רבים, חלק מהדתיים עזבו והגרעין הצטרף ל[[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]].
גרעין המייסדים הראשונים, שנקרא "מחר", התגבש ב[[גרמניה]] ב-[[1935]], כגרעין משותף של דתיים וחילוניים, כשמרבית חברי הגרעין היו דתיים. עם הזמן הצטרפו לגרעים חילוניים רבים, חלק מהדתיים עזבו והגרעין הצטרף ל[[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]].


בט"ו באלול תש"ב, [[18 באוגוסט]] 1942, עלה קבוצת חלוץ של הגרעין לנקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ על גבעה מערבית למקום הקיבוץ הנוכחי. המטרה היתה לקבוע חזקה על כ-3600 דונם של אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בסביבות הכפר "סומסום" שהיו מפוזרות במעל מאה חלקות קטנות{{הערה|{{דבר||קיבוץ מחר בסומסום|1943/07/20|00203}}}}. בנקודה הזמנית נבנו צריפים ששימשו לחדר אוכל, מכבסה, רפת ואורווה, וכן אוהלים למגורים. בשנת [[1945]] עבר הקיבוץ למקום הקבע.
בט"ו באלול תש"ב, [[18 באוגוסט]] 1942, עלה קבוצת חלוץ של הגרעין לנקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ על גבעה מערבית למקום הקיבוץ הנוכחי. המטרה היתה לקבוע חזקה על כ-3600 דונם של אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בסביבות הכפר "סומסום" שהיו מפוזרות במעל מאה חלקות קטנות{{הערה|{{דבר||קיבוץ מחר בסומסום|1943/07/20|00203}}}}. בנקודה הזמנית נבנו צריפים ששימשו לחדר אוכל, מכבסה, מרפאה{{הערה|{{דבר||קופ"ח בהתיישבות החדשה בנגב|1945/01/28|00207}}}}, רפת ואורווה, וכן אוהלים למגורים. בשנת [[1945]] עבר הקיבוץ למקום הקבע.


ב[[אוגוסט]] [[1946]] עלו בידואים על שדות ה[[דורה]] של הקיבוץ. בעימות שהתפתח בין שומרי הקיבוץ לבדואים נהרג אחד מהבדואים{{הערה|{{דבר||התנגשות בין בדואים ושומרים בגברעם|1946/08/05|00426}}}}. ב[[נובמבר]] אורגנה [[סולחה]] בין אנשי הקיבוץ והשבט הבדואי בסיוע [[אברהם שפירא (זקן השומרים)|אברהם שפירא]]{{הערה|{{דבר||ברית שלום בין גבר עם ושבט בידואי|1946/11/29|00206}}}}.
ב[[אוגוסט]] [[1946]] עלו בידואים על שדות ה[[דורה]] של הקיבוץ. בעימות שהתפתח בין שומרי הקיבוץ לבדואים נהרג אחד מהבדואים{{הערה|{{דבר||התנגשות בין בדואים ושומרים בגברעם|1946/08/05|00426}}}}. ב[[נובמבר]] אורגנה [[סולחה]] בין אנשי הקיבוץ והשבט הבדואי בסיוע [[אברהם שפירא (זקן השומרים)|אברהם שפירא]]{{הערה|{{דבר||ברית שלום בין גבר עם ושבט בידואי|1946/11/29|00206}}}}.

גרסה מ־01:47, 3 באוקטובר 2014

גברעם
מראה כללי של הקיבוץ מכוון יער גברעם
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית חוף אשקלון
גובה ממוצע[1] ‎87 מטר
תאריך ייסוד 1942
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 674 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.7% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
http://www.gevaram.org.il

גברעם הוא קיבוץ (הקיבוץ המאוחד) במישור החוף הדרומי ובמבואת הנגב. הקיבוץ שוכן ממזרח לכביש אשקלון - יד מרדכי, כתריסר קילומטרים מאשקלון. נוסד בשנת 1942.

שמו של היישוב סמלי והוא נקבע על ידי המוסדות המיישבים בתקופת מלחמת העולם השנייה עם היודע בארץ ישראל גורלם של יהודי אירופה וכקריאת עידוד מול החשש לפלישת הצבא הגרמני בראשות רומל לארץ ישראל.

גרעין המייסדים הראשונים, שנקרא "מחר", התגבש בגרמניה ב-1935, כגרעין משותף של דתיים וחילוניים, כשמרבית חברי הגרעין היו דתיים. עם הזמן הצטרפו לגרעים חילוניים רבים, חלק מהדתיים עזבו והגרעין הצטרף לקיבוץ המאוחד.

בט"ו באלול תש"ב, 18 באוגוסט 1942, עלה קבוצת חלוץ של הגרעין לנקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ על גבעה מערבית למקום הקיבוץ הנוכחי. המטרה היתה לקבוע חזקה על כ-3600 דונם של אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בסביבות הכפר "סומסום" שהיו מפוזרות במעל מאה חלקות קטנות[3]. בנקודה הזמנית נבנו צריפים ששימשו לחדר אוכל, מכבסה, מרפאה[4], רפת ואורווה, וכן אוהלים למגורים. בשנת 1945 עבר הקיבוץ למקום הקבע.

באוגוסט 1946 עלו בידואים על שדות הדורה של הקיבוץ. בעימות שהתפתח בין שומרי הקיבוץ לבדואים נהרג אחד מהבדואים[5]. בנובמבר אורגנה סולחה בין אנשי הקיבוץ והשבט הבדואי בסיוע אברהם שפירא[6].

בעת מלחמת העצמאות היה בקו החזית מול הפולש המצרי, נשלט באש ממשלטי חוליקאת, וילדיו ונשותיו של הקיבוץ פונו ליפו.

היישוב הוא חלק ממועצה אזורית חוף אשקלון.

ענפי המשק העיקריים הם: "גברעם מעטפות איכות" - מפעל לייצור מעטפות, מפעל לייצור גלילי קרטון, גד"ש רפת ולול.

ב-19 ביולי 2013 נפתח בית הכנסת הזמני בגברעם ומיקומו היה באחד המקלטים. לאחר כארבעה חודשים הועבר מיקומו למבנה ששימש שנים רבות כ"מחסן בגדים" שעבר שיפוץ.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[7] זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[8]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גברעם בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ קיבוץ מחר בסומסום, דבר, 20 ביולי 1943
  4. ^ קופ"ח בהתיישבות החדשה בנגב, דבר, 28 בינואר 1945
  5. ^ התנגשות בין בדואים ושומרים בגברעם, דבר, 5 באוגוסט 1946
  6. ^ ברית שלום בין גבר עם ושבט בידואי, דבר, 29 בנובמבר 1946
  7. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  8. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
נקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ
ערך זה הוא קצרמר בנושא קיבוצים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.