שבתאי קשב קלוגמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: שנייה\1, גמלא\1
מ שינוי סדר פרקים לפי ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 40#הצבעה
שורה 11: שורה 11:


במאמרו הגדול "אגדת הפחדנות", שראה אור בעקבות [[משפט אייכמן]], הדגיש את תרומת [[ניצול שואה|ניצולי השואה]] ב[[מלחמת העצמאות]]. בין היתר כתב: "מספרם של הנופלים במלחמת הקוממיות מבין צעירי ישראל יוצאי הגטאות הוא גדול יותר – בכל אופן לא קטן בשום פנים ואופן – ממספרם של צברי ישראל"{{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|אגדת הפחדנות|1961/05/12|00202||}}}}{{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|גם למרד יש חוקים: אגדת הפחדנות (2)|1961/05/19|00205||}}}}.
במאמרו הגדול "אגדת הפחדנות", שראה אור בעקבות [[משפט אייכמן]], הדגיש את תרומת [[ניצול שואה|ניצולי השואה]] ב[[מלחמת העצמאות]]. בין היתר כתב: "מספרם של הנופלים במלחמת הקוממיות מבין צעירי ישראל יוצאי הגטאות הוא גדול יותר – בכל אופן לא קטן בשום פנים ואופן – ממספרם של צברי ישראל"{{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|אגדת הפחדנות|1961/05/12|00202||}}}}{{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|גם למרד יש חוקים: אגדת הפחדנות (2)|1961/05/19|00205||}}}}.

== קישורים חיצוניים ==
* {{תדהר|15|4775|שבתאי (קלוגמן) קשב (ק. שבתאי)}}


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
* ק. שבתאי, '''כצאן לטבח''', קשב 1962 ; מהדורה שנייה, עם פתח דבר מאת [[גדעון האוזנר]], קשב 1964
* ק. שבתאי, '''כצאן לטבח''', קשב 1962 ; מהדורה שנייה, עם פתח דבר מאת [[גדעון האוזנר]], קשב 1964

== קישורים חיצוניים ==
* {{תדהר|15|4775|שבתאי (קלוגמן) קשב (ק. שבתאי)}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־20:25, 4 באוקטובר 2014

שבתאי קשב קלוגמן (ספטמבר 1898 - 1 באוגוסט 1992[1]; מוכר בשם העט ק. שבתאי) היה עיתונאי ישראלי, לפני הקמת מדינת ישראל פרסם בעיתונות העברית בפולין, מולדתו. חתן פרס סוקולוב לעיתונות לשנת 1965[2]. נודע גם בפרסום חוברות בנושא השואה, בהן הספר "כצאן לטבח?" (פורסם ב-1962 ואיגד מאמרים מן המחצית השנייה של שנות החמישים), בו תקף את המיתוס לפיו היהודים הלכו למותם "כצאן לטבח" ותיאר את מורכבות הסיטואציות והדילמות של היהודים בשואה, גם אלו שלא פנו אל דרך "הגבורה והמרד"[3].

תולדות חייו

נולד בעיירה פינצ'ב וגדל בזבריצה, למד לימודי קודש ולימודי חול. בשנת 1925 עבר לוורשה, עבד בלשכת הקרן הקיימת ופרסם פיליטונים ב"היום", תחת שם העט "שבתאי חכם".

בתקופת השואה (1944-1941) היה בגטו קובנה וגטו וילנה.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה היה בין מיסדי הוועדה ההיסטורית היהודית בפולין, במסגרת זו חקר וחיבר כמה עבודות על גורל היהודים בשנות השואה במדינות שונות. בין 1945 ל-1948 היה כתב סוכנות הידיעות JTA במשפטי נירנברג, דיווחיו הופיעו במספר עתונים בעברית וביידיש.

בסוף 1948 עלה לישראל ועד 1964 היה חבר מערכת "דבר". לאחר מכן יצא לגמלאות, אך המשיך להשתתף בכתיבה בעיתון ובכתבי עת אחרים.

במאמרו הגדול "אגדת הפחדנות", שראה אור בעקבות משפט אייכמן, הדגיש את תרומת ניצולי השואה במלחמת העצמאות. בין היתר כתב: "מספרם של הנופלים במלחמת הקוממיות מבין צעירי ישראל יוצאי הגטאות הוא גדול יותר – בכל אופן לא קטן בשום פנים ואופן – ממספרם של צברי ישראל"[4][5].

לקריאה נוספת

  • ק. שבתאי, כצאן לטבח, קשב 1962 ; מהדורה שנייה, עם פתח דבר מאת גדעון האוזנר, קשב 1964

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שנת פטירה לפי אתר חברה קדישא. שנת הלידה שם אינה נכונה
  2. ^ פרס סוקולוב לק. שבתאי, דבר, 12 בפברואר 1965
  3. ^ דן לאור, אלתרמן, עם עובד 2013 עמ' 441
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר

    פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ק. שבתאי, אגדת הפחדנות, דבר, 12 במאי 1961
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר

    פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ק. שבתאי, גם למרד יש חוקים: אגדת הפחדנות (2), דבר, 19 במאי 1961