חינוך ולדורף – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מוזיק
אין תקציר עריכה
שורה 48: שורה 48:
* [http://www.bet-uri.org.il בית אורי]
* [http://www.bet-uri.org.il בית אורי]
* [http://www.shakedwaldorf.org.il עמותת שקד טבעון]
* [http://www.shakedwaldorf.org.il עמותת שקד טבעון]
* [[http://www.adamolam.co.il/ אדם עולם - מגזין לאנתרופוסופיה וחינוך ולדורף]]


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־14:32, 13 באוקטובר 2014

כיתת ולדורף טיפוסית. ניתן דגש רב על סביבה פיזית טבעית ככל הניתן.

חינוך וַלדורף (Waldorf, או "חינוך אנתרופוסופי") נוסד בתחילת המאה העשרים על ידי רודולף שטיינר, על פי תורת האנתרופוסופיה, פרי הגותו. בית-הספר הראשון הוקם כבית-ספר לילדי פועלים במפעל הסיגריות "ולדורף-אסטוריה" בעיר שטוטגרט שבגרמניה, וזהו מקור שמו של זרם חינוכי זה מאז ועד היום, בעולם כולו.

מאז, צמחה תנועת בתי-ספר ולדורף באופן משמעותי, וכיום קיימים מאות בתי-ספר ואלפי גני ילדים ברוח חינוך ולדורף בכל רחבי העולם.

תפיסה חינוכית

במרכז תפיסתו החינוכית של חינוך ולדורף ניצבת גישה של פסיכולוגיה התפתחותית של שטיינר. גישה זו דומה בקוויה העיקריים לתפיסות ההתפתחותיות המרכזיות בחינוך, כגון אלו של פיאז'ה, אריקסון וקולברג. הגישה רואה את הילד כיישות מתפתחת, ואת הילדות כפרק זמן משמעותי ובעל ערך בפני עצמו. הילדות נתפסת כתקופה של בשילה, של צמיחה פנימית ושל התפתחות הדרגתית של כישורים, איכויות והבנות.

לאור גישה זו, נתפס הילד כיישות בהתהוות וצמיחה אלי הבגרות, ולא כמבוגר קטן. חינוך ולדורף אינו שואל מה יש ללמד בתחום ידע זה או אחר, אלא איך ללמד בהתאם להתפתחותו הספציפית של ילד מסוים וקבוצת בני גילו. תוכניות הלימודים, המתודות ודרכי הלימוד, הגישה לילד, האווירה הלימודית, סביבת הלימוד וכל שאר האלמנטים של חיי בית הספר מותאמים לשלב ההתפתחותי שבו נמצאים הילדים.

שלבי ההתפתחות

על פי תפיסה זו, התפתחות הילד מחולקת לשלושה שלבים עיקריים (גולדשמיט, ג' 2008):

  • השלב הראשון מתחיל מהיוולדו של הילד עד גיל שבע. בשלב זה נבנה הבסיס הגופני והנפשי להתפתחות הילד - הליכה, דיבור וחשיבה בסיסית. בשנים אלו לומד הילד בעיקר על ידי חיקוי הסביבה. מהשנה הרביעית ועד השביעית, הדמיון מאפיין מאוד את עולמו הפנימי של הילד. לכן בגן ולדורף יוצרים סביבה פעילה הכוללת משחקים לפיתוח הדמיון, תנועה ופעילויות חושיות אחרות, ואין התמקדות בלמידה קוגניטיבית.
  • השלב השני מתקיים בגילאים 14-7. בשלב זה הילד חי את העולם דרך תמונות ודימויים. השפה והדיבור הופכים להיות חלק חשוב להתפתחותו ולעיצובו הפנימי. דרכם ודרך הסיפורים הילד חווה את העולם דרך תמונות פנימיות. בשנים אלו בתי ספר ולדורף מרבים בהקראת סיפורים, דקלומים ושירים. האגדות רואות את העולם כפי שרואה אותו הילד. ניתן לעורר את סקרנותו לגבי נושאים שונים בעזרת שימוש בתופעת האנשה של בעלי חיים וחפצים. בתחום כמו מקצוע התנ"ך- הסיפורים ישמשו למורה ככלי חינוכי. בהוראת החשבון, גישת החינוך נותנת מקום רב לשימוש בדמיון בעזרת חפצים מוחשיים בעלי גוונים וסגנונות שונים, אשר יתנו תמריץ לפיתוח הדמיון (אגוזים, בלוטים, פרחים ואבנים). כמו כן, שימוש בהליכה ורקיעה או מחיאות כפיים, עשויים לשפר את הטמעת חומר הלימוד ברמה עמוקה אצל ילדים שאוהבים לספור. (הרווד 2007)
  • השלב השלישי מתחיל בגיל 14 ואילך. בשלב זה המתבגר מגבש את זהותו ומשכלל את חשיבתו. תקופה זו מלווה בבלבול רב ובקשיים. המתבגר זקוק להדרכה של בוגר שיתייחס אליו מתוך הכרה לעצמאותו המתעוררת ותוך כבוד לעולמו הפנימי.

שיטות הוראה בבית הספר היסודי

חגיגת סתיו בקבוצת משחק על פי שיטת ולדורף.

בבית הספר היסודי - כיתות א' עד ח' - מכוונים את התלמידים קודם כל לפיתוח עולמם הפנימי. הכוונה היא ליצור מערכת שתטפח, תדגיש ותעודד את התפתחות עולם הרגש והחוויה הפנימית של הילד. הידע כשלעצמו, איסוף האינפורמציה, האימון השכלי והלמידה המופשטת - מפנים מקומם בחינוך זה לטובת לימוד יצירתי ומלא חוויות שקשור לעולמו הפנימי של הילד, ולליווי אינטנסיבי וחם של כל ילד.

האמנות משמשת ככלי הטוב ביותר ללימוד בגיל זה. מטבעה פונה האמנות לרגש ולחוויה ומעצבת אותם. חינוך ולדורף בבית-הספר היסודי הנו קודם כל חינוך אמנותי. כל מקצוע ומקצוע נלמד באופן האמנותי ביותר, ושיעורי האמנות אינם נלמדים לאחר השיעורים העיוניים אלא כחלק מהם, כך שכל שיעור ושיעור הופך לחוויה אמנותית יוצרת.

פעילויות האומנות כוללות: ציור ורישום, שירה ומוזיקה, דרמה, דקלום, תנועה וריקוד והאוריתמיה שלה תרומה ייחודית משל עצמה[1]. היא מבוססת על שפה ועל צליל ותורמת לפיתוח השפה והדיבור בעזרת שירה ומוזיקה[2]. דוגמה לאומנות בתהליך הלמידה, בלימודי גאוגרפיה ניתן ליצור מחול ואדמה מפה של המדינה, וכך להפנים בצורה ישירה, מעורבת ופעילה את צורתה. דוגמה נוספת, בלימודי הטבע אפשר לעצב חיות וצמחים באמצעות פיסול, ציור וכדומה.

בנוסף לאומנות, המשחק גם הוא תופס מקום מאוד חשוב במסגרות ולדורף. מורי ולדורף מאמינים שילדים שיודעים לשחק ומרבים במשחק, הם לרוב בעלי כישורי למידה, מחשבה ודמיון מפותח. דרך המשחק הילד יכול לבטא עצמו. גם למשחקי החצר החופשי ישנה חשיבות רבה. בזמן משחק החצר החופשי הילדים מתנהלים באופן ספונטני וגמיש ומפתחים קשרים חברתיים תוך כדי המשחק. דוגמה למשחקים אלו: משחקי כדור, תופסת, מחבואים ועוד[3].

במסגרות ולדורף משחקים בצעצועים ומשחקים פשוטים, העשויים מחומרים טבעיים, ללא צורה מוגדרת ומעוצבת ככל הניתן, כגון פיסות בד, בובות פשוטות, קוביות עץ ועוד. פשטות המשחק מאפשר לילד להפעילו כרצונו על פי דמיונו ועולמו הפנימי. לדוגמה, חתיכת עץ טבעית יכולה להיות עץ, בית, סוס או מכונית. לעומת זאת מכונית העשויה בפרטי פרטים לעולם תישאר מכונית. כמו כן, גם סביבת המשחק עדיפה שתהיה גם היא פשוטה ולא מעוצבת.

בבית ספר ולדורף נהוגה שיטת לימוד בתקופות. כל כיתה לומדת נושא אחד בצורה אינטנסיבית ומעמיקה במשך תקופה של כמה שבועות[4].

מהלך השיעור מתחלק לשלושה חלקים: בחלקו הראשון התלמיד יהיה קשוב לתוכן עיוני החדש, לאחר מכן הוא יבחר פעילות תנועתית אשר תתן ביטוי להבנת הנושא ובחלק האחרון יעסוק בעבודה עצמית בתחום האמנותי, לפי הבנתו את הנושא הנלמד בכיתה[5].

חינוך ולדורף בישראל

בישראל החל חינוך זה את דרכו עם יוזמות החינוך המיוחד בבאר שבע ובעפולה ואחר כך נוסדו הגנים הראשונים בירושלים ובהרדוף. בית-הספר ולדורף בהרדוף היה בית הספר היסודי הראשון בארץ, כשהוא משלב דרך חינוכית זו במסורת היהודית ובתרבות של ארץ ישראל. אליו הצטרפו לאחר כמה שנים בית הספר ולדורף בירושלים (בית ספר אדם), ובית הספר ולדורף בקריית טבעון ("שקד"), ואחר-כך בית ספר "זומר" ברמת גן ו"אורים" בכפר הירוק. מספר שנים מאוחר יותר נוסדו במשגב ("עודד"), ובבאר שבע ("נטע ארז") בתי ספר יסודיים נוספים. בבן-שמן ובנס-ציונה פועלים מסלולי וולדורף בתוך בתי-ספר ממלכתיים. כמו כן קיימים כ-60 גני ילדים העובדים ברוח זו בכל רחבי ישראל. נכון ל-2013 קיימים בארץ ארבעה תיכונים הפועלים לפי חינוך ולדורף: התיכון הוותיק ביותר פועל בהרדוף, שם הוא מהווה חלק מבי"ס 12 שנתי. בקריית טבעון ובירושלים נוסדו ב-2009 מסלולים בחינוך ולדורף בתוך בתי ספר ממלכתיים: אורט בטבעון, וסליגסברג בירושלים. בר"ג, נוסד ב-2011 תיכון כהמשך לביה"ס היסודי.

לקריאה נוספת

  • גלעד גולדשמידט, אני מביט אל העולם: האם בוגרי בית ספר ולדורף מצליחים להתמודד עם האתגרים של החברה הישראלית? : חינוך ולדורף כפי שהוא משתקף דרך עיני בוגריו, הוצאת הרדוף, 2013.
  • ניר אליאב, שאלת המדע: הוראת המדעים בחינוך ולדורף, הוצאת הרדוף, 2014.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גולדשמיט, ג' 2008
  2. ^ פרנסיס, א' 2003
  3. ^ גולדשמיט, ג' 2008
  4. ^ זקס, ש' 1984
  5. ^ פרנסיס, א' 2003