בית השבעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:41, 16 באוקטובר 2014

בית השבעה הוא כינוי לבניין שנמצא בכפר הערבי בית חנינא מצפון לירושלים, בו התיישבו שבע משפחות ב-1968. ההתיישבות נחשבת לאחת ההתנחלויות הראשונות שהוקמו ביהודה ושומרון. בתקופה זאת התגוררו כבר מספר משפחות יהודיות נוספות בבתים שכורים בתחומי שועפאט ובית חנינא, אולם הבניין הזה היה הגדול והמאוכלס ביותר מביניהם.

בערב חג השבועות בשנת 1968, כשנה לאחר סיפוח מזרח ירושלים ואזור יהודה ושומרון על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, איתרו את המבנה חמש משפחות שהיו מיוצאי הארגונים ברית החשמונאים ולח"י. הבניין, שהיה לפני סיום בנייתו עם פרוץ מלחמת ששת הימים, היה בבעלות אחד מבני משפחת אל-כורד שהתגורר בכווית ועל כן הבניין הוכרז כ"רכוש נטוש". בנייתו הסתיימה במימון הרשות לנכסי נפקדים והוא הושכר לשבע משפחות המתיישבים היהודים (ברמץ, אייכנבאום, בן דב, גרינברג, צור, יכין וניניו). המבנה נמצא בסמוך למקומו של הישוב נווה יעקב ( "כפר עברי"^[1] לשעבר, שעל אדמותיו נבנתה בתחילת שנות ה- 1970 שכונת נווה יעקב) שתושביו נסוגו ממנו באישון לילה במלחמת השחרור. כעבור עשר שנים לאחר עליית הליכוד לשלטון, הדירות נמכרו למשפחות שהתגוררו בו באותה העת.

עד להקמת שכונת נווה יעקב, בית השבעה היה הבית הצפוני ביותר בירושלים שבו התיישבו יהודים לאחר מלחמת ששת הימים. ההתיישבות במבנה תרמה להחלטתו של ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, שביקר במקום, לבנות את שכונת נווה יעקב בתחילת שנות ה-1970.^[2]

דיירי הבית כמעט ולא סבלו מהתנכלויות שכניהם הערבים בשכונה^[3], וחלקן אף זכו לכבוד מיוחד מצד השכנים, בהם שמעון ברמץ, שכּוּנה בפיהם "מוכתר הכפר".^[1]

בשנת 1988 הצטרפו לדיירי בית השבעה ורד ואלי גורודצר במקום בני הזוג אייכנבאום - ענבר שהיו הרוח החיה בין מקימי גבעון החדשה ועברו להתגורר שם עד לפטירתם.

במבנה ממשיכות כיום להתגורר שש משפחות, בהן עזרא יכין, ויעל בן דב^[4] אלמנתו של שבתי בן דב, אלי וצילה צור ואדריאנה ואלחנן ינאי.

הערות שוליים

^ ¹ ² שרה ברנע, סוף עונת החשמונאים, 9 בפברואר 2009, אתר nrg
^ מתוך דברים לזכרה של רחל ענבר, מהמתיישבות הראשונות במקום. "אמנה", גיליון 20
^ יואל יעקבי, חשמונאים בזמן הזה, 6 בדצמבר 2007, אתר ערוץ 7
^ איילת כהנא, הלוחמת הירושלמית - ראיון עם יעל בן דב, באתר "מים", 2002

[ברמץ-1] ¹ ² שרה ברנע, סוף עונת החשמונאים, 9 בפברואר 2009, אתר nrg

[2] מתוך דברים לזכרה של רחל ענבר, מהמתיישבות הראשונות במקום. "אמנה", גיליון 20

[3] יואל יעקבי, חשמונאים בזמן הזה, 6 בדצמבר 2007, אתר ערוץ 7

[4] איילת כהנא, הלוחמת הירושלמית - ראיון עם יעל בן דב, באתר "מים", 2002

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''בית השבעה''' הוא כינוי ל[[בית מגורים|בניין]] שנמצא בכפר הערבי [[בית חנינא]] מצפון ל[[ירושלים]], בו התיישבו שבע משפחות ב-[[1968]]. ההתיישבות נחשבת לאחת ה[[התנחלות|התנחלויות]] הראשונות שהוקמו ב[[יהודה ושומרון]]. בתקופה זאת התגוררו כבר מספר משפחות יהודיות נוספות בבתים שכורים בתחומי [[שועפאט]] ובית חנינא, אולם הבניין הזה היה הגדול והמאוכלס ביותר מביניהם.
-בערב [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]] בשנת 1968, כשנה לאחר סיפוח [[מזרח ירושלים]] ואזור יהודה ושומרון על ידי [[ישראל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], איתרו את המבנה חמש משפחות שהיו מיוצאי הארגונים [[ברית החשמונאים]] ו[[לח"י]]. הבניין, שהיה לפני סיום בנייתו עם פרוץ מלחמת ששת הימים, היה בבעלות אחד מבני משפחת נשאשיבי שהתגורר בארץ ערבית ועל כן הבניין הוכרז כ"רכוש נטוש". בנייתו הסתיימה במימון הרשות לנכסי נפקדים והוא ניתן בשכירות לשבע משפחות המתיישבים היהודים. המבנה נמצא על אדמות "כפר עברי"{{הערה|שם=ברמץ|שרה ברנע, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/851/592.html סוף עונת החשמונאים], 9 בפברואר 2009, אתר [[nrg]]}}, שמה הקודם של שכונת [[נווה יעקב]] שתושביו נאלצו לנוטשו ב[[מלחמת השחרור]]. כעבור עשר שנים הבית הועמד למכירה והמשפחות שהתגוררו בו באותה העת, רכשו את דירותיהן.
+בערב [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]] בשנת 1968, כשנה לאחר סיפוח [[מזרח ירושלים]] ואזור יהודה ושומרון על ידי [[ישראל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], איתרו את המבנה חמש משפחות שהיו מיוצאי הארגונים [[ברית החשמונאים]] ו[[לח"י]]. הבניין, שהיה לפני סיום בנייתו עם פרוץ מלחמת ששת הימים, היה בבעלות אחד מבני משפחת אל-כורד שהתגורר בכווית ועל כן הבניין הוכרז כ"רכוש נטוש". בנייתו הסתיימה במימון הרשות לנכסי נפקדים והוא הושכר לשבע משפחות המתיישבים היהודים (ברמץ, אייכנבאום, בן דב, גרינברג, צור, יכין וניניו). המבנה נמצא בסמוך למקומו של הישוב נווה יעקב ( "כפר עברי"{{הערה|שם=ברמץ|שרה ברנע, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/851/592.html סוף עונת החשמונאים], 9 בפברואר 2009, אתר [[nrg]]}} לשעבר, שעל אדמותיו נבנתה בתחילת שנות ה- 1970 שכונת [[נווה יעקב]]) שתושביו נסוגו ממנו באישון לילה ב[[מלחמת השחרור]]. כעבור עשר שנים לאחר עליית הליכוד לשלטון, הדירות נמכרו למשפחות שהתגוררו בו באותה העת.
-בית השבעה היה בתקופה זו הבית הצפוני ביותר בירושלים שבו התיישבו יהודים לאחר מלחמת ששת הימים. ההתיישבות במבנה תרמה להחלטתו של ראש הממשלה דאז, [[לוי אשכול]], שביקר במקום, לבנות מחדש את שכונת נווה יעקב בתחילת שנות ה-70.{{הערה|1=מתוך [http://www.amana.co.il/Index.asp?ArticleID=336&CategoryID=120&Page=1 דברים לזכרה של רחל ענבר], מהמתיישבות הראשונות במקום. "אמנה", גיליון 20}}
+עד להקמת שכונת נווה יעקב, בית השבעה היה הבית הצפוני ביותר בירושלים שבו התיישבו יהודים לאחר מלחמת ששת הימים. ההתיישבות במבנה תרמה להחלטתו של ראש הממשלה דאז, [[לוי אשכול]], שביקר במקום, לבנות את שכונת נווה יעקב בתחילת שנות ה-1970.{{הערה|1=מתוך [http://www.amana.co.il/Index.asp?ArticleID=336&CategoryID=120&Page=1 דברים לזכרה של רחל ענבר], מהמתיישבות הראשונות במקום. "אמנה", גיליון 20}}
 דיירי הבית כמעט ולא סבלו מהתנכלויות שכניהם הערבים בשכונה{{הערה|יואל יעקבי, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/7044/4 חשמונאים בזמן הזה], 6 בדצמבר 2007, אתר [[ערוץ 7]]}}, וחלקן אף זכו לכבוד מיוחד מצד השכנים, בהם [[שמעון ברמץ]], שכּוּנה בפיהם "מוכתר הכפר".{{הערה|שם=ברמץ}}
-בשנת 1988 הצטרפו לדיירי בית השבעה ורד ואלי גורודצר.
+בשנת 1988 הצטרפו לדיירי בית השבעה ורד ואלי גורודצר במקום בני הזוג אייכנבאום - ענבר שהיו הרוח החיה בין מקימי גבעון החדשה ועברו להתגורר שם עד לפטירתם.
 במבנה ממשיכות כיום להתגורר שש משפחות, בהן [[עזרא יכין]], ו[[יעל בן דב]]{{הערה|1=איילת כהנא, [http://web.archive.org/web/20130418044311/http://myim.co.il/main.php?mod=newsOpen&articleID=1276 הלוחמת הירושלמית - ראיון עם יעל בן דב], באתר "מים", 2002}} אלמנתו של [[שבתי בן דב]], אלי וצילה צור ואדריאנה ואלחנן ינאי.