הבדלים בין גרסאות בדף "טלילה לוי בן-זכאי"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: תוכנ\1ת)
מ
 
==ביוגרפיה==
טלילה בן-זכאי נולדה ב[[ירושלים]], בת לשרה לבית טנצמן ויוחנן בן-זכאי לבית גלוברמן מ[[סטולין]] שב[[רוסיה הלבנה]]. גרה ב[[מעונות עובדים]] א' ולמדה ב[[הגימנסיה העברית רחביה{{ה|גימנסיה העברית רחביה]]}} בירושלים ובסמינרוב[[סמינר אשכולי|סמינר "אשכולי"]] לגננות. במקביל הייתה חברה ב[[תנועת הצופים]]. בגיל 16 גויסה ל"{{ה|הגנה}}" והוצבה בקורס קשר. יום לאחר [[כ"ט בנובמבר|החלטת האו"ם על [[תוכנית החלוקה]] ([[1947]]) נשלחה לפתוח את תחנת הקשר בשכונת [[ימין משה]], נוכח [[העיר העתיקה]].
 
בנובמבר 1948 שוחררה מצה"ל כדי להשלים לימודיה ב[[סמינר לוינסקי]], בשל הצורך הלאומי בעובדי הוראה עם בוא [[העלייה ההמונית|גל העלייה הגדול]]. לאחר 3 שנות הוראה עברה לעבוד במחלקת הצופן של [[משרד החוץ]], ובמקביל הצטרפה ל[[תיאטרון זירה]] בניהולו של [[מיכאל אלמז|מיכאל (מיקו) אלמז]], תיאטרון חובבים [[אוונגרד|אוונגרדי]]. ב"זירה" שיחקה, בין השאר, בהצגות "נער השעשועים של העולם המערבי", "המעגל המרובע" ו"[[בדלתיים סגורות (מחזה)|בדלתיים סגורות]]" של [[ז'אן פול סארטר]]. ב-1953 הוזמנה להופיע בתיאטרון "[[האהל]]" בהצגות כמו "העיר הזאת", "הדגן הוא ירוק", "מתחת לגשר", "דרך הטבק" ועוד. בן-זכאי למדה משחק אצל [[פאני לוביץ']], פיתוח קול אצל לולה שנצר, והתקבלה לביה"ס של [[התיאטרון הקאמרי]].
 
ב-[[26 בדצמבר]] [[1954]] נישאה בן-זכאי לשחקן [[אורי לוי (שחקן)|אורי לוי]], שאותו הכירה בתיאטרון "האהל".{{הערה|{{הארץ|מיכאל הנדלזלץ|מאחורי הקלעים של התיאטרון הישראלי|1.1729109|12 ביוני 2012}}.}} לזוג נולדה בת אחת. ב-1955 עברה ביחד עם לוי לתיאטרון הקאמרי והשתתפה בהצגות "[[ירמה]]", "אגדות לוד", "תק על תק" ועוד.
 
לאחר [[מלחמת סיני]] נקלע התיאטרון למשבר וחבריו נקראו לחפש מקור פרנסה חלופי. בן-זכאי נענתה להצעת [[גלי צה"ל]] להצטרף לצוות העורכים בתחנה, לתוכניות כמו: "כרטיס כניסה", "דואר צבאי 1005 – תוכנית כבקשתך לקטעים נדירים", "הערב" – תוכנית ראיונות ראשונה ב[[שידור חי]] לצדו של משה בן אפרים, ובהמשך [[ישעיהו בן-פורת]], [[דן פתיר]], [[שמואל שגב]] ואחרים, "מקום טוב באמצע" עם [[יצחק בן-נר]], "רוליטה", "האדם השלישי", "בשעה זו" ועוד.
להצעת [[גלי צה"ל]] להצטרף לצוות העורכים בתחנה, לתוכניות כמו: "כרטיס כניסה", "דואר צבאי 1005 – תוכנית כבקשתך לקטעים נדירים", "הערב" – תוכנית ראיונות ראשונה ב[[שידור חי]] לצדו של משה בן אפרים, ובהמשך [[ישעיהו בן-פורת]], [[דן פתיר]], [[שמואל שגב]] ואחרים, "מקום טוב באמצע" עם [[יצחק בן-נר]], "רוליטה", "האדם השלישי", "בשעה זו" ועוד.
 
ב-1962 הוזמנה לקבל על עצמה את מדור התרבות של העיתון "[[מעריב]]", ונשארה בעיתון עד [[פרישה לגמלאות|צאתה לגמלאות]]. במסגרת עבודתה ב"מעריב" הגישה במשך מספר שנים מדי שבת בבוקר על בימת התיאטרון הקאמרי את "שבתרבות", לצדו של [[אבי בטלהיים]].
 
בן-זכאי פרסמה שני ספרים: האחד לנוער – "אחרי הצלצול השלישי" – עם איורים של [[יעקבזאב פרקש(קריקטוריסט)|זאב]] ([[עם עובד]], 1979), והאחר לתינוקות – "יומומן" לתיעוד שנת החיים הראשונה (עיצוב ואיורים: ציפי אלסטר, דגנית סלנט, [[ספרית מעריב]], תשמ"ט 1988).
 
בן-זכאי כתבה [[תסריט]]ים לקולנוע ("[[השכונה שלנו]]", "[[התרוממות (סרט)|התרוממות]]") ולטלוויזיה ("אליק בליק בום" לילדים, והדרמות: "דודי ורעי" ו"מקרה גבול"), וכן [[תסכית]]ים לרדיו.
 
משנת 1996 בן-זכאי היא חברה פעילה ב[[עמותת ליל"ך]] – לחיות ולמות כבוד, ובמסגרת התנדבותה בעמותה היא מרכזת את הוצאת הבטאוןהביטאון :"חיים בכבוד", היוצא לאור פעמיים בשנה.
 
בן-זכאי מתגוררת בתל אביב. היא אם לבת, רוני ארנון, וסבתא לשניים.{{הערה|‏[http://www.shaham.org.il/_Uploads/Indexing/CV_618.doc אורי לוי – תולדות חיים], באתר שח"ם.}}
 
== קישורים חיצוניים ==
* {{אישים2|טלילה בן זכאי}}
* {{מדריך לתיאטרון|374}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:לוי בן-זכאי, טלילה}}
107,134

עריכות

תפריט ניווט