אליחורף ואחיה בני שישא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ {{תנ"ך|מלכים א|ד|ג}}
מ {{בבלי|סוכה|נג|א}}
שורה 1: שורה 1:
'''אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא''' היו סופריו של [[שלמה המלך]].{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ד|ג}}}} [[רש"י]] וה[[מלבי"ם]] מסבירים את תפקידם: "לרשום דברי הימים, דברי המלך וכל משפטיו".
'''אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא''' היו סופריו של [[שלמה המלך]].{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ד|ג}}}} [[רש"י]] וה[[מלבי"ם]] מסבירים את תפקידם: "לרשום דברי הימים, דברי המלך וכל משפטיו".


במקרא לא מסופר עליהם דבר מלבד תפקידם, אך המדרש{{הערה|[[תלמוד בבלי]], סוכה, נג ע"א}} מספר על מותם: [[שלמה]] ראה שמלאך המוות מצטער, וכששאל אותו מדוע, השיב כי הוא צריך להרוג באותו יום את אליחורף ואחיה. שלמה ציוה שיקחו אותם למחוז לוז, בו לא שולט המוות, וכשהגיעו לשם מתו. למחרת אמר מלאך המוות לשלמה, כי הוא הצטווה להרגם בשערי לוז, ולא הבין כיצד יעשה זאת, שהרי הם בירושלים. על כך אמר רבי יוחנן: רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה - לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה [רגליו של אדם ערבים לו - הן מוליכות אותו למקום בו הוא צריך להיות].
במקרא לא מסופר עליהם דבר מלבד תפקידם, אך המדרש{{הערה|{{בבלי|סוכה|נג|א}}}} מספר על מותם: [[שלמה]] ראה שמלאך המוות מצטער, וכששאל אותו מדוע, השיב כי הוא צריך להרוג באותו יום את אליחורף ואחיה. שלמה ציוה שיקחו אותם למחוז לוז, בו לא שולט המוות, וכשהגיעו לשם מתו. למחרת אמר מלאך המוות לשלמה, כי הוא הצטווה להרגם בשערי לוז, ולא הבין כיצד יעשה זאת, שהרי הם בירושלים. על כך אמר רבי יוחנן: רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה - לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה [רגליו של אדם ערבים לו - הן מוליכות אותו למקום בו הוא צריך להיות].


בנוסף, מכנה אותם המדרש{{הערה|[[תלמוד בבלי]], סוכה, נג ע"א}} "כושיים", ומסביר רש"י שקורא להם כך "על שם שהיו יפים".
בנוסף, מכנה אותם המדרש{{הערה|{{בבלי|סוכה|נג|א}}}} "כושיים", ומסביר רש"י שקורא להם כך "על שם שהיו יפים".


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־13:25, 27 באוקטובר 2014

אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא היו סופריו של שלמה המלך.[1] רש"י והמלבי"ם מסבירים את תפקידם: "לרשום דברי הימים, דברי המלך וכל משפטיו".

במקרא לא מסופר עליהם דבר מלבד תפקידם, אך המדרש[2] מספר על מותם: שלמה ראה שמלאך המוות מצטער, וכששאל אותו מדוע, השיב כי הוא צריך להרוג באותו יום את אליחורף ואחיה. שלמה ציוה שיקחו אותם למחוז לוז, בו לא שולט המוות, וכשהגיעו לשם מתו. למחרת אמר מלאך המוות לשלמה, כי הוא הצטווה להרגם בשערי לוז, ולא הבין כיצד יעשה זאת, שהרי הם בירושלים. על כך אמר רבי יוחנן: רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה - לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה [רגליו של אדם ערבים לו - הן מוליכות אותו למקום בו הוא צריך להיות].

בנוסף, מכנה אותם המדרש[3] "כושיים", ומסביר רש"י שקורא להם כך "על שם שהיו יפים".

הערות שוליים