גברעם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה
שורה 19: שורה 19:
גרעין המייסדים הראשונים, שנקרא "מחר", התגבש ב[[גרמניה]] במסגרת [[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]], כגרעין משותף של דתיים וחילוניים{{הערה|{{דבר|חיים נויבורגר|שנה לקבוץ מחר|1936/04/03|00504}}}}. למרות שבתחילה היו בקבוצה דתיים רבים, עם הזמן הצטרפו לגרעין חילוניים רבים וחלק מהדתיים עזבו. הקבוצה התיישבה בשנת 1935 באדמות הקרן הקיימת בהדר ליד [[כפר סבא]]. בנובמבר 1938 עורר חילול שבת בקבוצה מחאה מצד גורמים דתיים{{הערה|{{הצופה||בענין קבוצת מחר|1938/11/23|00119}}}}.
גרעין המייסדים הראשונים, שנקרא "מחר", התגבש ב[[גרמניה]] במסגרת [[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]], כגרעין משותף של דתיים וחילוניים{{הערה|{{דבר|חיים נויבורגר|שנה לקבוץ מחר|1936/04/03|00504}}}}. למרות שבתחילה היו בקבוצה דתיים רבים, עם הזמן הצטרפו לגרעין חילוניים רבים וחלק מהדתיים עזבו. הקבוצה התיישבה בשנת 1935 באדמות הקרן הקיימת בהדר ליד [[כפר סבא]]. בנובמבר 1938 עורר חילול שבת בקבוצה מחאה מצד גורמים דתיים{{הערה|{{הצופה||בענין קבוצת מחר|1938/11/23|00119}}}}.


בט"ו באלול תש"ב, [[18 באוגוסט]] 1942, עלה קבוצת חלוץ של הגרעין לנקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ על גבעה מערבית למקום הקיבוץ הנוכחי. המטרה היתה לקבוע חזקה על כ-3600 דונם של אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בסביבות הכפר "סומסום" שהיו מפוזרות במעל מאה חלקות קטנות{{הערה|{{דבר||קיבוץ מחר בסומסום|1943/07/20|00203}}}}. בנקודה הזמנית שאוישה בתחילה בידי כ-30 איש{{הערה|{{הצופה|אבי רות|אבק דרכים|1942/12/30|00201}}}}, נבנו צריפים ששימשו לחדר אוכל, מכבסה, מרפאה{{הערה|{{דבר||קופ"ח בהתיישבות החדשה בנגב|1945/01/28|00207}}}}, רפת ואורווה, וכן אוהלים למגורים. רוב חברי הקבוצה המשיכו להתגורר ליד כפר סבא{{הערה|{{הצופה||תל אביב יפו|1945/04/12|00415}}}}. בשנת [[1945]] עבר הקיבוץ למקום הקבע.
בט"ו באלול תש"ב, [[18 באוגוסט]] 1942, עלה קבוצת חלוץ של הגרעין לנקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ על גבעה מערבית למקום הקיבוץ הנוכחי. המטרה הייתה לקבוע חזקה על כ-3600 דונם של אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בסביבות הכפר "סומסום" שהיו מפוזרות במעל מאה חלקות קטנות{{הערה|{{דבר||קיבוץ מחר בסומסום|1943/07/20|00203}}}}. בנקודה הזמנית שאוישה בתחילה בידי כ-30 איש{{הערה|{{הצופה|אבי רות|אבק דרכים|1942/12/30|00201}}}}, נבנו צריפים ששימשו לחדר אוכל, מכבסה, מרפאה{{הערה|{{דבר||קופ"ח בהתיישבות החדשה בנגב|1945/01/28|00207}}}}, רפת ואורווה, וכן אוהלים למגורים. רוב חברי הקבוצה המשיכו להתגורר ליד כפר סבא{{הערה|{{הצופה||תל אביב יפו|1945/04/12|00415}}}}. בשנת [[1945]] עבר הקיבוץ למקום הקבע.


ב[[אוגוסט]] [[1946]] עלו בידואים על שדות ה[[דורה]] של הקיבוץ. בעימות שהתפתח בין שומרי הקיבוץ לבדואים נהרג אחד מהבדואים{{הערה|{{דבר||התנגשות בין בדואים ושומרים בגברעם|1946/08/05|00426}}}}. ב[[נובמבר]] אורגנה [[סולחה]] בין אנשי הקיבוץ והשבט הבדואי בסיוע [[אברהם שפירא (זקן השומרים)|אברהם שפירא]]{{הערה|{{דבר||ברית שלום בין גבר עם ושבט בידואי|1946/11/29|00206}}}}.
ב[[אוגוסט]] [[1946]] עלו בידואים על שדות ה[[דורה]] של הקיבוץ. בעימות שהתפתח בין שומרי הקיבוץ לבדואים נהרג אחד מהבדואים{{הערה|{{דבר||התנגשות בין בדואים ושומרים בגברעם|1946/08/05|00426}}}}. ב[[נובמבר]] אורגנה [[סולחה]] בין אנשי הקיבוץ והשבט הבדואי בסיוע [[אברהם שפירא (זקן השומרים)|אברהם שפירא]]{{הערה|{{דבר||ברית שלום בין גבר עם ושבט בידואי|1946/11/29|00206}}}}.

גרסה מ־06:16, 2 בנובמבר 2014

גברעם
מראה כללי של הקיבוץ מכוון יער גברעם
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית חוף אשקלון
גובה ממוצע[1] ‎87 מטר
תאריך ייסוד 1942
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 674 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.7% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
http://www.gevaram.org.il

גברעם הוא קיבוץ (הקיבוץ המאוחד) במישור החוף הדרומי ובמבואת הנגב. הקיבוץ שוכן ממזרח לכביש אשקלון - יד מרדכי, כתריסר קילומטרים מאשקלון ומשתייך למועצה אזורית חוף אשקלון. נוסד בשנת 1942.

שם הקיבוץ

בתחילת 1945 בקשו רוב חברי היישוב לקרוא לנקודתם "משואות" ואילו חברי ועדת השמות של הקרן הקיימת הציעו את השם "בית השקמה"[3]. לבסוף נבחר השם גברעם כמסמל את עמידת הגבורה של העם במערכה על הרחבת גבולות אדמת ישראל בארצו[4]. היו שציינו גם את סמליות השם כתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה.

היסטוריה

גרעין המייסדים הראשונים, שנקרא "מחר", התגבש בגרמניה במסגרת קיבוץ המאוחד, כגרעין משותף של דתיים וחילוניים[5]. למרות שבתחילה היו בקבוצה דתיים רבים, עם הזמן הצטרפו לגרעין חילוניים רבים וחלק מהדתיים עזבו. הקבוצה התיישבה בשנת 1935 באדמות הקרן הקיימת בהדר ליד כפר סבא. בנובמבר 1938 עורר חילול שבת בקבוצה מחאה מצד גורמים דתיים[6].

בט"ו באלול תש"ב, 18 באוגוסט 1942, עלה קבוצת חלוץ של הגרעין לנקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ על גבעה מערבית למקום הקיבוץ הנוכחי. המטרה הייתה לקבוע חזקה על כ-3600 דונם של אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בסביבות הכפר "סומסום" שהיו מפוזרות במעל מאה חלקות קטנות[7]. בנקודה הזמנית שאוישה בתחילה בידי כ-30 איש[8], נבנו צריפים ששימשו לחדר אוכל, מכבסה, מרפאה[9], רפת ואורווה, וכן אוהלים למגורים. רוב חברי הקבוצה המשיכו להתגורר ליד כפר סבא[10]. בשנת 1945 עבר הקיבוץ למקום הקבע.

באוגוסט 1946 עלו בידואים על שדות הדורה של הקיבוץ. בעימות שהתפתח בין שומרי הקיבוץ לבדואים נהרג אחד מהבדואים[11]. בנובמבר אורגנה סולחה בין אנשי הקיבוץ והשבט הבדואי בסיוע אברהם שפירא[12].

בעת מלחמת העצמאות הקיבוץ היה בקו החזית מול הפולש המצרי, נשלט באש ממשלטי חוליקאת, וילדיו ונשותיו של הקיבוץ פונו ליפו.

בעשור הראשון של המדינה לא צלח דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות[13].

ב-19 ביולי 2013 נפתח בית הכנסת הזמני בגברעם ומיקומו היה באחד המקלטים. לאחר כארבעה חודשים הועבר מיקומו למבנה ששימש שנים רבות כ"מחסן בגדים" שעבר שיפוץ.

כלכלה

ענפי המשק העיקריים הם: "גברעם מעטפות איכות" - מפעל לייצור מעטפות, מפעל לייצור גלילי קרטון, גד"ש רפת ולול.


בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[14] זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[15]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גברעם בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ משואות או בית שקמה, דבר, 21 בינואר 1945
  4. ^ שמות חדשים ליישובי הקהק"ל, הצופה, 18 באפריל 1946
  5. ^ חיים נויבורגר, שנה לקבוץ מחר, דבר, 3 באפריל 1936
  6. ^ בענין קבוצת מחר, הצופה, 23 בנובמבר 1938
  7. ^ קיבוץ מחר בסומסום, דבר, 20 ביולי 1943
  8. ^ אבי רות, אבק דרכים, הצופה, 30 בדצמבר 1942
  9. ^ קופ"ח בהתיישבות החדשה בנגב, דבר, 28 בינואר 1945
  10. ^ תל אביב יפו, הצופה, 12 באפריל 1945
  11. ^ התנגשות בין בדואים ושומרים בגברעם, דבר, 5 באוגוסט 1946
  12. ^ ברית שלום בין גבר עם ושבט בידואי, דבר, 29 בנובמבר 1946
  13. ^ שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה, דבר, 24 באוקטובר 1961
  14. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  15. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
נקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ
ערך זה הוא קצרמר בנושא קיבוצים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.