מטען צד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1תיאור\2
לפי נימוק תבנית השכתוב, דורושה פה תבנית השלמה ולא תבנית שכתוב.
תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתב|נושא=מדע וטכנולוגיה|סיבה=ערך חלקי, ואי-לכך - בעייתיות עם קישורי הבינוויקי}}
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדע וטכנולוגיה|סיבה=ערך חלקי, ואי-לכך - בעייתיות עם קישורי הבינוויקי}}
[[קובץ:Size0-army mil-44434-2009-07-10-090719.jpg|שמאל|ממוזער|280px|[[רק"מ]] אמריקאי מסוג [[סטרייקר]] הפוך על צידו, לאחר פיצוץ מטען צד ב[[עיראק]], 2007]]
[[קובץ:Size0-army mil-44434-2009-07-10-090719.jpg|שמאל|ממוזער|280px|[[רק"מ]] אמריקאי מסוג [[סטרייקר]] הפוך על צידו, לאחר פיצוץ מטען צד ב[[עיראק]], 2007]]



גרסה מ־21:16, 3 בנובמבר 2014

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ערך חלקי, ואי-לכך - בעייתיות עם קישורי הבינוויקי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ערך חלקי, ואי-לכך - בעייתיות עם קישורי הבינוויקי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
רק"מ אמריקאי מסוג סטרייקר הפוך על צידו, לאחר פיצוץ מטען צד בעיראק, 2007

מטען צד הוא סוג של מטען חבלה המוטמן בצידי דרכים וצירי תנועה, ומטרתו היא לפגוע בכלי רכב העוברים בהם.

תיאור

גודלו של מטען צד משתנה בהתאם למטרה: כאשר כלי הרכב ממוגנים יש צורך במטען גדול. כדי לפגוע ברכב קרבי משוריין, בדרך כלל משתמשים במטען קלע. זהו מטען צד חזק במיוחד היורה גוש מתכת כבד בעוצמה אדירה על הרכב ונחשב למסוכן למדי.

מטעני צד רבים מוסווים (מחופשים לחלק מהסביבה כגון סלע) או מוסתרים (למשל: נטמנים בתוך צמחיה גבוהה) על מנת שהרכב הבא לא יוכל לזהות אותם ולעצור לפני שהוא מגיע לטווח הפגיעה שלהם.

גרסאות

מטעני צד מופעלים בשיטות שונות:

  • ידנית - בסביבת המטען מסתתר מפעיל שתפקידו לצפות בציר ולהפעיל את המטען ברגע שעובר לידו כלי רכב:
  • אוטומטית - המטען כולל מנגנון שיפעיל אותו באופן אוטומטי בתגובה לגירוי מסוים מהסביבה:
    • פס דריכה - נסיעת רכב כבד על הפס גורמת להפעלת המטען
    • תיל מעידה - קטיעת התיל או משיכתו גורמת להפעלת המטען
    • חיישן (מספר סוגים) - חיישן מגלה את המטרה ומפעיל את המטען

לכל שיטה יש את היתרון והחסרון שלה. הפעלה ידנית היא אמינה יותר וקשה הרבה יותר לשיבוש, ברם נוכחות של המפעיל קרוב למטען מגידלה את הסיכוי לגילויו וכן לפגיעה במפעיל בנוסף לסילוק המטען. להפעלה אוטומטית יש את היתרון שלא צריך לתכנן מארב ושהמטען יכול לחכות פרקי זמן ארוכים למטרה מזדמנת. חסרון שיטה זו היא שקל יותר לשבשה ומאפשרת נטרול בטוח יותר של המטען, שכן המפעיל לא יכול להגיב לפעולות הצד המתגונן.

שימושים

מטעני צד מהווים איום מסוכן במתארי עימות נמוך עצימות ובסכסוכי המאה ה-20 והמאה ה-21 עדיין מהווים אמצעי קטלני בידי כוחות הגרילה וארגוני הטרור.

צה"ל נאלץ להתמודד עם מטעני צד ברצועת הביטחון בדרום לבנון, ומאוחר יותר גם באינתיפאדה השנייה (בעיקר ברצועת עזה). לשם כך פיתח צה"ל סדרה של נגמ"שים כבדים מבוססי-צנטוריון שצוידו באמצעים הנדסים לפתיחת צירים והיו ממוגנים כנגד מטעני צד. בנוסף, פיתחו בישראל אמצעים הנדסיים שונים כנגד מטענים אלה הכוללים גלאים, מגובים וכן שבשים אלקטרומגנטיים המונעים את הפעלת המטען מרחוק.

כיום (2005), הכוחות המזוינים של ארצות הברית מתמודדים עם אותה בעיה בעיראק ועשרות אבדות נגרמו להם ממטעני צד בדרכים. לשם כך פנו האמריקנים לישראל כדי לקנות פתרונות: הן בתחום מיגון הרכב והן בתחום ההנדסה הקרבית. האמריקנים מפתחים גם הם אמצעים הנדסיים לטפל במטענים אלה.

ראו גם