בתים ושדות בתקופת היובל – הבדלי גרסאות
מ סימון הערה שיש לתקן |
מ סימון תבנית לתיקון |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
[[שמואל הנביא]] ו[[דוד המלך]] התקינו -כדי לפטור את השאלה למי מהכהנים יועבר השדה הנקדשת- שבכל כניסת מחזור יובל החדש יועבר את כל שדה האחוזות מהיובל הקודם אל משמרת הכהונה שעבודתה נקבעת בשבוע שבו יפול יום הכיפורים של היובל החדש. בתלמוד ירושלמי מבואר שקביעות ה[[כ"ד משמרות כהונה]] נעשה עם הכוונה שכל שנת יובל יופגע במשמרה חדשה בכך שלכל המשמרות יהיה הזדמנות לזכות במתנת שדה אחוזה. |
[[שמואל הנביא]] ו[[דוד המלך]] התקינו -כדי לפטור את השאלה למי מהכהנים יועבר השדה הנקדשת- שבכל כניסת מחזור יובל החדש יועבר את כל שדה האחוזות מהיובל הקודם אל משמרת הכהונה שעבודתה נקבעת בשבוע שבו יפול יום הכיפורים של היובל החדש. בתלמוד ירושלמי מבואר שקביעות ה[[כ"ד משמרות כהונה]] נעשה עם הכוונה שכל שנת יובל יופגע במשמרה חדשה בכך שלכל המשמרות יהיה הזדמנות לזכות במתנת שדה אחוזה. |
||
ב[[תוספתא]] מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת [[שנת היובל]]{{ |
ב[[תוספתא]] מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת [[שנת היובל]]{{לתקן}}{{הערה|1=שדה אחוזה ניתנת לאנשי משמר שבראש השנה שהיובל נכנס לתוכה -תוספתא מנחות יג ג, מצפה שמואל מציין לתלמוד ירושלמי סוכה סופ"ה, חכם צבי סי' קכב | וכלשון רש"י: "תתחלק ביובל לכהנים ..אותו משמר..שיום הכפורים של יובל פוגע בו" -רש"י ויקרא כז כא}}. אולם, לפי משמעות משנה תורה להרמב"ם, השדה יוצאת בראש השנה של יובל{{הערה|1=משנ"ת ערכין וחרמין דכד, לא ברור אם כוונתו של הרמב"ם היא אל יום הכיפורים שלפעמים נקרא גם ראש השנה}} |
||
==קיום המצווה בזמן הזה== |
==קיום המצווה בזמן הזה== |
||
גרסה מ־18:44, 8 בנובמבר 2014
מתנת שדה אחוזה הנהו אחת ממתנות כהונה המוזכרות בתורה. תוכן המתנה היא שדה שנקדש לתרומת קודש על ידי בעליה. מציאות זו, על אף שדומה מאד אל מתנת החרם (עוד אחת מהכ"ד מתנות כהונה), היא נחשבת בפני עצמה כאחת מן העשרים וארבע מתנות הכהונה.
מקור התורני
מתנת שדה אחוזה נזכר במפורש בתורה; ”ואם משדה אחזתו יקדיש.. וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ לַה' כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ” (ויקרא כז כא)
האפשרות לפדיון
כפי המובא ברמב"ם, השדה הנקדשת ניתנה לפדיון מאת הקודש כל עוד שלא נכנס שנת היובל. במקרה שלא גאל הבעלים את השדה במשך זמן זה, היא יוצאת לחלוטין להקדש וניתנת לאחוזת הכהנים בלי העברת תשלום או פדייה[1].
השדה עוברת אל משמרת הראשי
שמואל הנביא ודוד המלך התקינו -כדי לפטור את השאלה למי מהכהנים יועבר השדה הנקדשת- שבכל כניסת מחזור יובל החדש יועבר את כל שדה האחוזות מהיובל הקודם אל משמרת הכהונה שעבודתה נקבעת בשבוע שבו יפול יום הכיפורים של היובל החדש. בתלמוד ירושלמי מבואר שקביעות הכ"ד משמרות כהונה נעשה עם הכוונה שכל שנת יובל יופגע במשמרה חדשה בכך שלכל המשמרות יהיה הזדמנות לזכות במתנת שדה אחוזה.
בתוספתא מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת שנת היובל[2]. אולם, לפי משמעות משנה תורה להרמב"ם, השדה יוצאת בראש השנה של יובל[3]
קיום המצווה בזמן הזה
לדעתו של הרמב"ם בזמן שאין היובל נוהג גם מתנת שדה אחוזה אינה יוצאת לכהנים[4]
בגבולין
מתנת שדה אחוזה נחשבת כאחת מן העשר מתנות כהונה שניתנות לכהנים בגבולין[5].
הערות שוליים
| כ"ד מתנות כהונה | ||
|---|---|---|
| עשר מתנות במקדש | בשר חטאת • בשר אשם ודאי • בשר אשם תלוי • בשר זבחי שלמי ציבור • חטאת העוף • לוג שמן של מצורע • שתי הלחם • לחם הפנים • שירי מנחות • שיירי מנחת העומר | |
| ארבע מתנות בירושלים | בכור בהמה טהורה • המורם מתודה ואיל נזיר • ביכורים • עורות קדשי קדשים | |
| עשר מתנות בגבולים | תרומה גדולה • תרומת מעשר • חלה • ראשית הגז • זרוע, לחיים וקיבה • פדיון הבן • פטר חמור • חרמים • שדה אחוזה • גזל הגר | |
