ביצית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
הגהה חלקית
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[תא רבייה]] נקבי|אחר=[[גמטופיט]] נקבי הנמצא בצמחים [[בעלי זרע]]|ראו=[[ביצית (צמחים)]]}}[[תמונה:Gray3.png|שמאל|ממוזער|300px|איור של ביצית אנושית, מוקפת [[תא גרנולוזה|תאי גרנולוזה]], מתוך [[האנטומיה של גריי (ספר)|האנטומיה של גריי]].]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[תא רבייה]] נקבי|אחר=[[גמטופיט]] נקבי הנמצא בצמחים [[בעלי זרע]]|ראו=[[ביצית (צמחים)]]}}[[תמונה:Gray3.png|שמאל|ממוזער|300px|איור של ביצית אנושית, מוקפת [[תא גרנולוזה|תאי גרנולוזה]], מתוך [[האנטומיה של גריי (ספר)|האנטומיה של גריי]].]]
'''ביצית''' או '''תא ביצה''' היא [[תא רבייה]] (גמטה) המיוצר על ידי [[נקבה|נקבות]] של [[אורגניזם|יצור]]ים [[רב תאיים]] המתרבים ב[[רבייה זוויגית]] (מינית).
'''ביצית''' או '''תא ביצה''' היא [[תא רבייה]] (גמטה) המתפתח אצל [[נקבה|נקבות]] של [[אורגניזם|יצור]]ים [[רב תאיים]] המתרבים ב[[רבייה זוויגית]] (מינית).


ביציות מיוצרות ב[[שחלה]] ולעתים קרובות מאוכסנות בה למשך זמן מסוים. הביצית, מתוקף היותה תא רבייה, הינה '''[[הפלואיד]]ית''' מכילה מחצית ממספר ה[[כרומוזום|כרומוזומים]] ב[[תא סומטי]]. ביציות הן גדולות{{הערה|1=הביצית היא התא האנושי הגדול ביותר, פי 85,000 מתא
ביציות מתפתחות ב[[שחלה]], ולעתים קרובות מאוכסנות בה למשך זמן מסוים. ביצית, בהיותה תא רבייה, הינה '''[[הפלואיד]]ית''', כלומר, מכילה מחצית ממספר ה[[כרומוזום|כרומוזומים]] ב[[תא סומטי]]. ביציות הן גדולות{{הערה|1=הביצית היא התא האנושי הגדול ביותר, פי 85,000 מתא
הזרע.}} ועמידות יותר מ[[תא זרע]]. בניגוד לזרע הנושא מטען גנטי בלבד, הביציות מכילות חומרי הזנה ו[[אברון|אברונים]] רבים ההכרחיים לקיום ה[[זיגוטה]] שנוצרת ב[[הפריה]].
הזרע.}} ועמידות יותר מ[[תא זרע]]. בניגוד לתא הזרע, הנושא מטען גנטי בלבד, ביציות מכילות חומרים מזינים ו[[אברון|אברונים]] רבים ההכרחיים לקיום תא ה[[זיגוטה]], המתקבל ב[[הפריה]], כלומר על-ידי התמזגות מוצלחת של ביצית ותא זרע.


== יצירת הביצית ==
== יצירת הביצית ==


יצירת הביציות אצל [[בעלי חיים]] מתחילה ב[[תא נבט]] דיפלואידי ונקראת '''אוֹ‏אוֹ‏גנזה''' (oogenesis). כל תא נבט מתפתח לביצה בלתי בשלה הקרויה גם אוֹ‏אוֹ‏ציט (oocyte). האואוציט צובר בתוכו מרכיבים ציטופלסמיים רבים (יותר מאשר תא הזרע) ומתחלק בתהליך ה[[מיוזה|מיוזה I]] לשני תאי-צאצא השונים זה מזה בממדיהם ותפקידם. אחד מתאי הצאצא נקרא אואוציט משני, תא זה מקבל את רוב-רובה של הציטופלסמה, כך שהתא השני, הנקרא גופיף הקוטב הראשון, קטן למדי. בשלב זה, התהליך מוקפא עד לחדירת תא הזרע לתא הביצית ויצירת הזיגוטה. שני התאים עוברים מיוזה II ו[[חלוקת ציטופלסמה]]: אחד מתאי הצאצא של האואוציט המשני מקבל מעט מאוד ציטופלסמה ומתפתח לגופיף קוטב שני; האחר, המכיל כעת גם את המידע התורשתי מתא הזרע, מקבל את רוב הציטופלסמה ומתפתח לביצית.
היווצרות ביציות אצל [[בעלי חיים]] מתחילה ב[[תא נבט]] דיפלואידי, בתהליך הנקרא '''אוֹ‏אוֹ‏גנזה''' (oogenesis). כל תא נבט מתפתח לביצה בלתי בשלה הקרויה גם אוֹ‏אוֹ‏ציט (oocyte). אואוציט צובר בתוכו מרכיבים ציטופלזמיים רבים (יותר מאשר תא הזרע) ומתחלק בתהליך ה[[מיוזה|מיוזה I]] לשני תאי-צאצא השונים זה מזה בממדיהם ותפקידם. אחד מתאי הצאצא נקרא אואוציט משני, תא זה מקבל את רוב-רובה של הציטופלזמה, כך שהתא השני, הנקרא גופיף הקוטב הראשון, קטן למדי. בשלב זה, התהליך מוקפא עד לחדירת תא הזרע לתא הביצית ויצירת הזיגוטה. שני התאים עוברים מיוזה II ו[[חלוקת ציטופלזמה]]: אחד מתאי הצאצא של האואוציט המשני מקבל מעט מאוד ציטופלזמה ומתפתח לגופיף קוטב שני; האחר, המכיל כעת גם את המידע התורשתי מתא הזרע, מקבל את רוב הציטופלזמה ומתפתח לביצית.


בסוף מיוזה II, נותר תא הפלואידי אחד המשמש כגמטה. היתר לא מתפקדים כגמטות, אלא משמשים "כלי קיבול" לכרומוזומים המיותרים, המסולקים כדי שהביצית תכיל מספר הפלואידי של כרומוזומים. מאחר שכמות הציטופלסמה בגופיפי הקוטב היא קטנה, הם מכילים מעט מאוד חומרי הזנה ומנגנונים מטבוליים, ועם הזמן הם מתנוונים.
בסוף מיוזה II, נותר תא הפלואידי אחד המשמש כגמטה. היתר לא מתפקדים כגמטות, אלא משמשים "כלי קיבול" לכרומוזומים המיותרים, המסולקים כדי שהביצית תכיל מספר הפלואידי של כרומוזומים. מאחר שכמות הציטופלזמה בגופיפי הקוטב היא קטנה, הם מכילים מעט מאוד חומרי הזנה ומנגנונים מטבוליים, ועם הזמן הללו מתנוונים.


== הפריה ==
== הפריה ==

גרסה מ־00:45, 14 בנובמבר 2014

איור של ביצית אנושית, מוקפת תאי גרנולוזה, מתוך האנטומיה של גריי.

ביצית או תא ביצה היא תא רבייה (גמטה) המתפתח אצל נקבות של יצורים רב תאיים המתרבים ברבייה זוויגית (מינית).

ביציות מתפתחות בשחלה, ולעתים קרובות מאוכסנות בה למשך זמן מסוים. ביצית, בהיותה תא רבייה, הינה הפלואידית, כלומר, מכילה מחצית ממספר הכרומוזומים בתא סומטי. ביציות הן גדולות[1] ועמידות יותר מתא זרע. בניגוד לתא הזרע, הנושא מטען גנטי בלבד, ביציות מכילות חומרים מזינים ואברונים רבים ההכרחיים לקיום תא הזיגוטה, המתקבל בהפריה, כלומר על-ידי התמזגות מוצלחת של ביצית ותא זרע.

יצירת הביצית

היווצרות ביציות אצל בעלי חיים מתחילה בתא נבט דיפלואידי, בתהליך הנקרא אוֹ‏אוֹ‏גנזה (oogenesis). כל תא נבט מתפתח לביצה בלתי בשלה הקרויה גם אוֹ‏אוֹ‏ציט (oocyte). אואוציט צובר בתוכו מרכיבים ציטופלזמיים רבים (יותר מאשר תא הזרע) ומתחלק בתהליך המיוזה I לשני תאי-צאצא השונים זה מזה בממדיהם ותפקידם. אחד מתאי הצאצא נקרא אואוציט משני, תא זה מקבל את רוב-רובה של הציטופלזמה, כך שהתא השני, הנקרא גופיף הקוטב הראשון, קטן למדי. בשלב זה, התהליך מוקפא עד לחדירת תא הזרע לתא הביצית ויצירת הזיגוטה. שני התאים עוברים מיוזה II וחלוקת ציטופלזמה: אחד מתאי הצאצא של האואוציט המשני מקבל מעט מאוד ציטופלזמה ומתפתח לגופיף קוטב שני; האחר, המכיל כעת גם את המידע התורשתי מתא הזרע, מקבל את רוב הציטופלזמה ומתפתח לביצית.

בסוף מיוזה II, נותר תא הפלואידי אחד המשמש כגמטה. היתר לא מתפקדים כגמטות, אלא משמשים "כלי קיבול" לכרומוזומים המיותרים, המסולקים כדי שהביצית תכיל מספר הפלואידי של כרומוזומים. מאחר שכמות הציטופלזמה בגופיפי הקוטב היא קטנה, הם מכילים מעט מאוד חומרי הזנה ומנגנונים מטבוליים, ועם הזמן הללו מתנוונים.

הפריה

תא זרע במפגש עם ביצית

לרוב, כאשר ביצית פוגשת תא רבייה זכרי - תא זרע בבעלי חיים, וגרגר אבקה בצמחים - היא מתאחה עמו בתהליך הידוע כהפריה. תא הרבייה הזכרי, ההפלואידי אף הוא, תורם את סט הכרומוזומים שלו, וביחד נוצר תא דיפלואידי, בעל מספר כרומוזומים רגיל, הנקרא זיגוטה. הזיגוטה מתחלקת לתאים רבים אשר מתמיינים ומתמחים בהדרגה, עד להיווצרותו של יצור חדש - הצאצא.

בבעלי חיים, על-מנת שהביצית תוכל לפגוש את תא הזרע היא צריכה לצאת מהשחלה. תהליך היציאה וההתקדמות לאורך החצוצרה נקרא ביוץ.

ההזדווגות מתרחשת כאשר הפין הזקוף חודר אל תוך הנרתיק ופולט את נוזל הזרע. תאי הזרע נכנסים אל הרחם ועולים אל החצוצרה, שם מתרחשת ההפריה. המסלול, שאורכו כ-10 ס"מ, הוא קשה ומהווה מבחן כוח אמיתי. מאות מיליוני תאי זרע מתים כבר בנרתיק ובצוואר הרחם בגלל הסביבה החומצית של רירית הנרתיק. בנוסף, ריר צוואר הרחם פועל כמסנן ברירני: רק אחוז אחד של תאי הזרע יגיע אל חלל הרחם, ותאים רבים ימותו בו מתשישות. בהמשך, רק תאי זרע מעטים יגיעו אל החצוצרה ויפגשו את הביצית. תאי הזרע שנלכדו בחצוצרה יכולים להפרות את הביצית במשך יום-יומיים לאחר ההזדווגות. לבסוף, הפריית מספר תאי זרע נמנעת על ידי מנגנון התגובה הקורטיקלית, המונע מזרעים להיכנס אם כבר הופרתה הביצית.

הערות שוליים

  1. ^ הביצית היא התא האנושי הגדול ביותר, פי 85,000 מתא הזרע.