אירוס נצרתי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
מ הסרת תבנית "אין בינוויקי"
שורה 34: שורה 34:
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}



{{אין בינוויקי|00:25, 27 בנובמבר 2006 (IST)|צמחים}}


[[קטגוריה:אירוסיים]]
[[קטגוריה:אירוסיים]]

גרסה מ־20:59, 16 בנובמבר 2014


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קריאת טבלת מיוןאירוס נצרתי
אירוס נצרתי
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: אספרגאים
משפחה: אירוסיים
סוג: אירוס
מין: אירוס נצרתי
שם מדעי
Iris bismarckiana
Regel, 1890

אִירוּס נַצְרָתִי או אִירִיס נַצְרָתִי (שם מדעי: Iris bismarckiana) הוא אחד המינים בסקציית אירוסי ההיכל (Oncocyclus), בתת-סוג הסוג אירוס אירוס. האירוס הנצרתי מצוי בארץ ישראל בהרי נצרת, גבעת המורה בהרי נפתלי ולרגלי החרמון. בעבר נחשב למין אנדמי לישראל, אך התברר שהוא צומח גם בחבל הגלעד במדינת ירדן. מכיוון שהמוסלמים נוהגים לשתול אותו בבתי קברות, מניחים שאוכלוסיות מסוימות הובאו למקומן על ידי האדם.

מאפיינים

עלה העטיף הפנימי הוא לבן עד תכלת בהיר, מרושת בעורקים דקים ומנוקד בנקודות קטנות בגוון כהה יותר. עלה העטיף החיצוני מנוקד בצפיפות בנקודות כהות על רקע לבן עד קרם בהיר, המתלכדות ליצירת כתם בהיר במרכזו. העלים רחבים, והם כפופים כמגל. פוריות הפרחים נמוכה, ונוצרים מעט מאוד זרעים. הצמח מתרבה בעיקר על ידי קני שורש, השולחים שלוחות ארוכות לצדדים, ויוצרות קבוצות של צמחים זהים על שטח של מספר מטרים.

מועד הפריחה תלוי במזג האוויר- מהמחצית השנייה של פברואר ועד לתחילת אפריל. תקופת הפריחה העיקרית היא באמצע מרץ. במקרה של שנה שחונה, הפריחה תהיה מועטה אם בכלל.

ככל שאר אירוסי ההיכל, אירוס נצרתי הוא פרח מוגן[2].

הפרח מככב בסמלה של העיר נצרת עילית ובסמלו של מועדון הכדורגל של העיר.


לקריאה נוספת

  • מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח של ארץ ישראל, כרך א', עורך: עזריה אלון, מדינת ישראל - משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994

קישורים חיצוניים

הערות שוליים