הרפובליקה העממית של סין

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ אוכלוסייה לשנה, סה"כ שטח, סה"כ תלג, דירוג תלג בעולם, דירוג שטח בעולם, תמונת מפה, מנהיגים, ראש המדינה, תמונת סמל, תמונת דגל, דירוג אוכלוסייה בעולם, שמות מנהיגים, סה"כ אוכלוסייה, תלג לשנה, הערות, צפיפות אוכלוסייה, ארועי הקמה, תלג לנפש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרפובליקה העממית של סין
中华人民共和国, 中華人民共和國

מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	מארש המתנדבים
ממשל
משטר	רודנות קומונוסטית
ראש מדינה	נשיא הרפובליקה העממית של סין
נשיא הרפובליקה העממית של סין	שי ג'ינפינג
ראש הרשות המבצעת	ראש מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין (ראש ממשלת סין)
ראש מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין (ראש ממשלת סין)	לי צ'יאנג
שפה רשמית	מנדרינית תקנית [1]
עיר בירה	בייג'ינג 36°55′ צפון 116°23′ מזרח
רשות מחוקקת	הקונגרס הלאומי העממי
רשות שופטת	בית המשפט העממי העליון של הרפובליקה העממית של סין, התובע העליון העממי
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
העיר הגדולה ביותר	שנגחאי
שטח יבשתי	9,596,967.75 קמ"ר (5 בעולם)
אחוז שטח המים	2.8%
אזור זמן	UTC UTC + 8
היסטוריה
הקמה	מלחמת האזרחים הסינית
הקמה	1 באוקטובר 1949
ישות קודמת	הרפובליקה הסינית, Kingdom Shunzheng, Inner Mongolian People's Republic, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באפריל 2024)	1,425,300,174 נפש (2 בעולם)
צפיפות	148.52 נפש לקמ"ר (84 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 17.29% גילאי 15 - 24 11.48% גילאי 25 - 54 46.81% גילאי 55 - 64 12.08% גילאי 65 ומעלה 12.34%
כלכלה
תמ"ג (2022)	17,963,171 מיליון $ (2 בעולם)
תמ"ג לנפש	12,603$ (84 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.788 (75 בעולם)
מדד ג'יני	38.2 (נכון ל־2019)
מטבע	רֶנְמִינְבּי [2]
בנק מרכזי	הבנק העממי של סין
שונות
חגים לאומיים	ראש השנה האזרחית יום הנוער יום הילדים חג אמצע הקיץ הסיני אחד במאי יום האישה הבינלאומי פסטיבל צ'ינגמינג ראש השנה הסינית היום הלאומי
סיומת אינטרנט	cn
קידומת בין־לאומית	86
https://english.www.gov.cn/ האתר הרשמי

הרפובליקה העממית של סין (中华人民共和国) (הקרויה בקיצור סין העממית או רק סין) היא המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה בעולם, למעלה ממיליארד ורבע תושבים. הרפובליקה העממית של סין הוקמה בשנת 1949.

סין העממית נמצאת במזרח אסיה, והיא המדינה הרביעית בגודלה בעולם בשטחה. הרפובליקה העממית של סין גובלת עם 14 מדינות: צפון קוריאה, רוסיה, מונגוליה, קזחסטן, קירגיסטן, טג'יקיסטן, אפגניסטן, פקיסטן, הודו, נפאל, בהוטן, מיאנמר (בורמה), לאוס ווייטנאם.

הרפובליקה העממית של סין טוענת לבעלות על האי טאיוואן, הנמצא בשליטה של הרפובליקה הסינית, וכן מספר איים נוספים שבשליטתה. המונח "סין היבשתית" בא לתת ביטוי להבדל בין שתי המדינות (ר' מפת מחלוקות טריטריאליות להלן).

המשטר הסיני הוא משטר דיקטטורי, המונע בכוח הזרוע. התאגדויות הנחשבות סכנה עבור המשטר כגון הפאלון גונג ותנועות לשחרור טיבט.

כלכלת סין, נכון לשנת 2004, הינה הכלכלה השביעית בגודלה בעולם אך היא אינה אחת משמונה המדינות החברות בארגון המדינות המתועשות הן משום שהתל"ג לנפש נמוך בהשוואה למדינות המפותחות והן מסיבות פוליטיות אחרות. בעקבות צמיחתה המדהימה של כלכלת סין בשנים האחרונות מומחים רבים טוענים שסין תהפוך למעצמה הגדולה בעולם בעוד כמה עשרות שנים ואולי לפני כן. ולמרות היותה מדינה חקלאית ברובה, סין מפגינה יכולות טכנולוגיות מרשימות כמו יכולת לשגר אדם לחלל, ותוכניות עתידיות לשיגור אדם לירח.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של סין

ערך מורחב – לוח הזמן של ההיסטוריה הסינית

ערך מורחב – היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין

מאו צה דונג

לאחר מלחמת העולם השנייה, הסתיימה מלחמת האזרחים הסינית בין הקומוניסטים ללאומנים בשנת 1949 בניצחונם של הקומוניסטים. שרידי הלאומנים ברחו לאי טיוואן. ב-1 באוקטובר הכריז מאו צה דונג על הקמת הרפובליקה העממית הסינית כמדינה קומוניסטית.

לאחר כינון שלטונם יזם מאו תוכנית פיתוח כלכלית שאפתנית בשם "הקפיצה הגדולה קדימה" (1958-1961), שהביאה למותם של עשרות מליוני סינים ברעב. מאו ועמיתיו לשלטון ניהלו גם שורה ארוכה של מסעות טיהורים, שהביאו לכליאתם ולמותם של מליונים נוספים. מסע הטיהורים הידוע ביותר היה זה שכונה "המהפכה התרבותית" ונמשך רשמית בין 1966-1976.

לאחר מותו של מאו, עלה לשלטון דנג שיאופינג. הוא החל ברפורמות על מנת להקל את הלחץ על האוכלוסייה, אך המפלגה הקומוניסטית נותרה המפלגה המותרת היחידה בסין. הרפובליקה העממית קיבלה את חוקתה הנוכחית ב-4 בדצמבר, 1982.

פוליטיקה

סין העממית הייתה ועודנה מדינה קומוניסטית לפי רוב, אך לא כל החוקרים. הניסיונות לפשט את המבנה הפוליטי של סין לא עלו בצורה יפה. המשטר תואר כדיקטטורה המשלבת אלמנטים של משטר אוטוריטרי, סוציאליסטי וקומוניסטי.

ממשלת הרפובליקה העממית של סין נמצאת תחת פיקוחה של המפלגה הקומוניסטית של סין. על אף שהיו אי אלו צעדים ליברליים, הסינים לא איפשרו קיום מפלגות חדשות. למרות זאת, היחס לכלכלה השתנה, דבר שאפשר גידול מהיר בתל"ג בקצב של 8-10% בשנה.

צנזורה היא דבר שבשיגרה בסין, והמפלגה הקומוניסטית מדכאת כל תנועה שלדעתם מהווה איום על ההגמוניה של המפלגה. למרות זאת, עקב הרפורמות הליברליות, התקשורת קיבלה מעט חופש, וכיום ניתן בה ביטוי גם לקשייה של המדינה. אף על פי שהמפלגה הקומוניסטית הסינית לא מאפשרת עליית כוחות מתחרים, ופעילות מחאה ברמה הלאומית נאסרת, ניתן חופש יחסי ברמה המקומית, והתושבים מביעים לעתים מחאה מקומית בצורת הפגנה, דבר שהשלטונות אינם מונעים אותו. מידת התמיכה שהמפלגה זוכה לה בקרב האוכלוסייה איננה ברורה, היות ואין בחירות חופשיות.

יחסי החוץ

הרפובליקה העממית מקיימת יחסים דיפלומטיים עם רוב מדינות בעולם, אך טוענת לבעלות על טיוואן, ולא מקיימת איתה יחסים רשמיים - למרות יחסי מסחר ותיירות הדוקים. בנוסף לכך היא מתנגדת לטנזין גיאטסו, הדלאי לאמה ה-14.

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת הרפובליקה העממית של סין

בסוף 1978 התחילה הנהגת סין ברפורמות כלכליות מהשיטה הסובייטית לשיטה המזכירה את השוק החופשי, תוך כדי שמירה על פיקוח הדוק. בתחום החקלאות עברו משיטת האחריות הקולקטיבית לאחריות האישית. בתעשייה מנהלי המפעלים קיבלו עצמאות וסמכות גדולה יותר ופתחו את הכלכלה לסחר חוץ.

הממשלה שמה דגש על העלאת ההכנסה והצריכה האישית, תוך כדי הכנסת שיטות ניהול חדשות על מנת לשפר את התפוקה. הממשלה התמקדה בסחר חוץ כמנוע הצמיחה הראשי של המשק הסיני. למטרה זו הגדירה מעל ל-2000 אזורי סחר מיוחדים, שבהם יש חוקים נוקשים פחות והכלכלה שם חופשית יותר. התוצאה היא גידול התל"ג פי 4 משנת 1978. התל"ג הסיני הוא 7,260 דולר לנפש (הערכה ל-2006). הכלכלה הסינית היא החמישית בגודלה בעולם, אחרי כלכלת ארצות הברית, יפאן, גרמניה ובריטניה. ההכנסה הממוצעת של פועל סיני היא כ-1,810 דולר לשנה. סין היבשתית היא חברה בארגון הסחר הבינלאומי. האבטלה בסין ירדה עד כדי 4% בערים ו-8% בכפרים. הצמיחה השנתית בסין היא כ-8%. לסין יש עודף מסחרי הנאמד ב-30 מיליארד דולר.

לסין היבשתית יצא מוניטין של עבודה זולה, בעיקר בזכות ההוצאות הנמוכות על שכר. הפועל האמריקאי עולה פי 14 מהפועל הסיני.

חלוקה אדמניסטרטיבית

הרפובליקה העממית מורכבת מ-22 מחוזות (省) והממשלה המרכזית מחשיבה את טאיוואן (台湾) כפרובנציה ה-23. בנוסף לכך, הם טוענים לבעלות על מספר איים בים סין הדרומי. פרט למחוזות ישנם 5 אזורים אוטונומיים (自治区) הכוללים כמה מיעוטים. ישנן 4 עיריות בממשל עצמי (直辖市) ל-4 הערים הגדולות של סין ו-2 אזורים מנהליים מיוחדים (特别行政区).

מפת החלוקה המנהלית של סין

המחוזות:

• אן-חְוֶי (安徽)
• גַאן-סוּ (甘肃)
• גְ'ה-גְ'יַאנְג (浙江)
• גְוַאנְגְ-דונְג (קאנטון) (广东)
• גװֵי-ג'וֹאוּ (贵州)
• גְ'יאנְג-סוּ (江苏)
• ג'יאנְגְ-שׂי (江西)
• גִ'י-לִין (吉林)
• חָאי-נַאן (海南)
• חֶה-בּיי (河北)
• חֶה-נַאן (河南)
• חוּ-בּײ (湖北)
• חוּ-נַאן (湖南)
• הֶי-לוֹנְג-גְ'יַאנְג (黑龙江)
• יוּ'ן-נַאן (云南)
• לְיַאװ-נִינְג (辽宁)
• סֱה-צְ'װַאן (四川)
• פֿוּ-גְ'יֵאן (福建)
• צִ'ינְג-חָאי (青海)
• שָאַן-שׂי (陕西)
• שַאן-דונְג (山东)
• שַאן-שִי (山西)

אזורים אוטונומיים:

• גְװַאנְג-שׂי (广西)
• נֵײ-מֶנְג-גוּ (מונגוליה הפנימית) (内蒙古)
• נינְגְ-שׂיָה (宁夏)
• שׂין-ג'יאנג (新疆)
• שִי-דְזַאנְג (טיבט) (西藏)

עיריות:

• בּייְגִ'ינְג (北京)
• צ'וּנְג-צִ'ינְג (重庆)
• שַאנְג-חָאי (上海)
• טײֶן-גִ'ין (天津)

אזורים מנהליים מיוחדים:

• מקאו (澳门)
• הונג קונג (香港)

גאוגרפיה

הרפובליקה העממית והרפובליקה הסינית (טיוואן)

הרפובליקה העממית הסינית היא המדינה השלישית בשטחה בעולם. בסין יש מגוון רחב של נופים עם רמות ענק והרים במערב ושפלה במזרח. כתוצאה מכך, הנהרות זורמים ממערב למזרח. כל הנהרות נשפכים לאוקיינוס השקט.

רוב השטחים הראויים לעיבוד חקלאי נמצאים לאורך שני הנהרות המרכזיים - נהר הצַ'אנג-ג'יאנְג (長江) המכונה גם "יאנגצה" ונהר הְװַאנְג-הֶה (黃河) המכונה "הנהר הצהוב". כל אחד מהם היווה מרכז לתרבויות סיניות עתיקות. נהרות חשובים נוספים הם סי-ג'יאנג (西江), מקונג ברהמאפוטרה ואמור.

במזרח לאורח חופי הים הצהוב והים הסיני המזרחי נמצאים מישורים, המאוכלסים בצפיפות. החוף של ים סין הדרומי הוא הררי ודרום סין רוויה ברכסי הרים.

בכיוון מערב, מצד צפון יש מישור סחף ענק ודרום לו מישור הרווי בהרים בעלי גובה בינוני אך יחד עם זאת נושק להימלאיה, תוך כדי שהוא מכיל חלק מהאוורסט. דרום מערב המדינה גם כן מכיל רמות גבוהות, בעלות אקלים צחיח. שם נמצאים מדבריות גובי וטקלמקן. לאחרונה התעצם תהליך המדבור בסין, וסופות חול הפכו למחזה נפוץ באביב.

דמוגרפיה

באופן רשמי, הרפובליקה העממית של סין רואה את עצמה כמדינה רב לאומית המכירה ב-56 קבוצות מיעוטים. הרוב המכריע של הסינים משתייכים לקבוצה האתנית של החאן (汉), ומרכיבים 92% מאוכלוסיית המדינה. אף על פי שהם מהווים 92% מהאוכלוסייה, הם מרוכזים בערך ב-50% משטחה של המדינה.

הרפובליקה העממית הסינית מנסה להגביל את אוכלוסיתה, והיא מאמצת מדיניות המעודדת משפחות עירוניות מצומצמות ומאפשרת רק ילד אחד למשפחות אלו. בכפר יש אפשרות להביא שני ילדים לעולם, בתנאי שהראשונה היא בת, היות שהבנים נחשבים למתאימים יותר לעבודה באזור כפרי. התוצאה היא ילודה סלקטיבית ונטישת תינוקות בנות.

המדיניות הזאת גרמה ל-115 בנים לכל 100 בנות, תופעה שאין דמיון לה ברוב ארצות העולם. הסינים מנסים להאבק בתדמית האישה ה"נחותה" ומצביעים על היתרונות שבלידת בת ואף מטילים סנקציות על הורים המנסים לברור את מין התינוק.

בכדי לשמר את המיעוטים, מתירים שלטונות סין לבני מיעוטים להביא שני ילדים לעולם (ההחלטה ניתנת לפי השתייכות הגבר).

השפה הרשמית של סין, שנלמדת בבתי הספר היא מנדרינית (סינית).

יהודי סין

ערך מורחב – יהדות סין

בריאות הציבור

סין סובלת ממספר בעיות רפואיות חמורות - גידול במספר נפגעי האיידס ומאות מיליוני מעשנים. בעיה נוספת שמגיעה לממדי מגפה היא צהבת נגיפית B. כ-10% מכלל תושבי סין, סובלים מהמחלה. לעיתים קרובות המחלה גורמת לסרטן הכבד ולאחר מכן למוות. הסינים מנסים תוכנית חיסון חדשה החל מ-2002, אשר לפיה יחוסנו במשך 5 שנים כל התינוקות בסין היבשתית.

צבא

ערך מורחב – צבא השחרור העממי

הרפובליקה העממית מקיימת את הצבא הגדול ביותר בעולם, אם כי לפי דעת רוב הפרשנים, המספרים העצומים לא אומרים הרבה על יכולתו של הצבא הזה, היות שרוב ציודו מיושן. התקציב הצבאי הסיני לא ברור עקב האיפול שמטיל המשטר. ההערכות נעות בין 9 ל-400 מיליארד דולר. לרפובליקה העממית יש מצבור גדול של נשק לא קונבנציונלי כולל נשק גרעיני. אף על פי שיש לה נשק גרעיני, היא לא נחשבת בדרך כלל למעצמת על. יחד עם זאת יש לה כוח אזורי רב.

ראו גם

• הגבלת ילודה בסין

קישורים חיצוניים

• China.org.cn - הפורטל הרשמי של סין
• חדשות בסין