נתן אדאדי – הבדלי גרסאות
מ סקריפט החלפות (יישוב), תיקון קישור לפירושונים |
העורך היהודי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
|חיבוריו=מאורי נתן, חק נתן |
|חיבוריו=מאורי נתן, חק נתן |
||
}} |
}} |
||
רבי '''נתן אדאדי''' ([[ת"ק]], [[1740]] - [[ג' באלול]] [[תקע"ח]], [[4 בספטמבר]] [[1818]], [[צפת]]) היה [[רב]] ו[[פרשני התלמוד|פרשן תלמוד]], מ[[יהדות טריפולי|חכמי טריפולי]] שב[[לוב]]; הוא חתנו ותלמידו של רבי [[מסעוד חי רקח]], מחבר |
רבי '''נתן אדאדי''' ([[ת"ק]], [[1740]] - [[ג' באלול]] [[תקע"ח]], [[4 בספטמבר]] [[1818]], [[צפת]]) היה [[רב]] ו[[פרשני התלמוד|פרשן תלמוד]], מ[[יהדות טריפולי|חכמי טריפולי]] שב[[לוב]]; הוא חתנו ותלמידו של רבי [[מסעוד חי רקח]], מחבר [[מעשה רוקח]]. |
||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
גרסה מ־23:06, 18 בנובמבר 2014
תבנית:רב רבי נתן אדאדי (ת"ק, 1740 - ג' באלול תקע"ח, 4 בספטמבר 1818, צפת) היה רב ופרשן תלמוד, מחכמי טריפולי שבלוב; הוא חתנו ותלמידו של רבי מסעוד חי רקח, מחבר מעשה רוקח.
ביוגרפיה
נולד בארץ ישראל בשנת 1740, בצעירותו נשלח כשד"ר היישוב בירושלים, לליוורנו והתיישב בה. בשנת 1792 התמנה כדיין בטריפולי, לצד הדיינים רבי משה לחמייש, רבי חיים ואתורי ורבי שלום פלוס.[1]
בחג השבועות של שנת תקע"ח, 1818 עלה לארץ ישראל עם נכדו אברהם אדאדי, שהיה אז בן 17, והגיעו לעכו.[2] בהמשך עבר והשתקע בצפת, ובאותה שנה נפטר.
שמו מוזכר בין שמות רבני קהילות לוב, המוזכרים בליל יום הכיפורים אחרי אמירת כל נדרי, לפי מנהג יהדות לוב.
הוא חיבר את הספרים: מאורי נתן, וחק נתן, אך הם לא נדפסו ואבדו במשך השנים. אך ציטוטים מהם משוקעים בכתבי תלמידיו, כמו ספר "שדה יצחק" של תלמידו רבי יצחק גואטה (על שער ספרו: גויטע).
הערות שוליים
- ^ יהדות לוב, תל אביב, תש"ך. עמ' 68, ערכם של שלושת הדיינים האחרים.
- ^ אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים, תשי"א, עמ' 675.