שקל (יחידת משקל) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
==חישוב משקל השקל המקראי==
==חישוב משקל השקל המקראי==
על פי [[ספר שמות]] (ל יג) בעניין של מפקד באמצעות מחצית שקל, נאמר כי השקל שווה ל-20 [[גרה (מטבע)|גרה]].
על פי [[ספר שמות]] (ל יג) בעניין של מפקד באמצעות מחצית שקל, נאמר כי השקל שווה ל-20 [[גרה (מטבע)|גרה]].
פעם נוספת נשנה גם בנביא שהשקל שווה 20 גרה. לפי הנאמר בפסוק זה ניתן גם לחשב, כי 60 שקלים שווים מנה אחד. "וְהַשֶּׁקֶל, עֶשְׂרִים גֵּרָה, עֶשְׂרִים שְׁקָלִים, חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל, הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם. (יחזקאל מה יב). מכאן גם ניתן ללמוד שבתקופה ההיא השתמשו בין היתר בשלשה אבני משקל: בני 15, 20 ו-25 שקלים שמשקלם הכולל, כאמור, שקול למנה.
פעם נוספת נשנה גם בנביא שהשקל שווה 20 גרה. לפי הנאמר בפסוק זה ניתן גם לחשב, כי 60 שקלים שווים מנה אחד. "וְהַשֶּׁקֶל, עֶשְׂרִים גֵּרָה, עֶשְׂרִים שְׁקָלִים, חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל, הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם. (יחזקאל מה יב). מכאן גם ניתן ללמוד שבתקופה ההיא השתמשו בין היתר בשלשה אבני משקל: בני 15, 20 ו-25 שקלים שמשקלם הכולל, כאמור, שקול למנה.


על פי חז"ל (בבא מציעא ל"ד ב) השקל המקראי ("שקל הקודש") היה שווה בערכו ל[[סלע (מטבע)|סלע]] המופיע ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] והיה שווה 4 זוזים. השקל התלמודי לעומתו היה בשווי של חצי השקל המקראי/סלע, והכיל רק שני [[זוז]]ים.
על פי חז"ל (בבא מציעא ל"ד ב) השקל המקראי ("שקל הקודש") היה שווה בערכו ל[[סלע (מטבע)|סלע]] המופיע ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] והיה שווה 4 זוזים. השקל התלמודי לעומתו היה בשווי של חצי השקל המקראי/סלע, והכיל רק שני [[זוז]]ים.
שורה 10: שורה 10:
על פי [[רש"י]] שקל אחד גם שווה לארבע זהובים, ובסך הכל חצי [[אונקיה]]. (שמות כא לב). ה[[רמב"ן]] מסכים איתו אך טוען "כי המלכים הנוכחים פחתו את הזהובים, כך שהדינרין שבתלמוד גדולים מן הזהובים בזמננו קרוב לשליש השקל, והשקל שווה לשלשה רבעים של [[אונקיה]] למשקל של הארץ הזאת (צרפת)".
על פי [[רש"י]] שקל אחד גם שווה לארבע זהובים, ובסך הכל חצי [[אונקיה]]. (שמות כא לב). ה[[רמב"ן]] מסכים איתו אך טוען "כי המלכים הנוכחים פחתו את הזהובים, כך שהדינרין שבתלמוד גדולים מן הזהובים בזמננו קרוב לשליש השקל, והשקל שווה לשלשה רבעים של [[אונקיה]] למשקל של הארץ הזאת (צרפת)".


על פי הרמב"ם משקלו המקורי של השקל המקראי היה משקל 320 גרעיני [[שעורה תרבותית]], וחז"ל הוסיפו עליו ועשהו כמשקל מטבע ה[[סלע (מטבע)|סלע]] של בית שני ששקל 384 גרעיני שעורה בינוניות. על פי הרמב"ם ערכי המטבעות היו כדלקמן: הסלע שווה ל-4 דינרים, והדינר דווה ל-6 מעות-גרה, מעה שווה ל-2 פונדיון, ופונדיון שווה ל-2 איסרים, ואיסר שווה ל-8 פרוטות. על כן משקל מעה-גרה שווה 16 שעורות, איסר = 4 שעורות, ומשקל פרוטה = 0.5 שעורה (הלכות שקלים פרק א ב-ד)
על פי הרמב"ם משקלו המקורי של השקל המקראי היה משקל 320 גרעיני [[שעורה תרבותית]], וחז"ל הוסיפו עליו ועשהו כמשקל מטבע ה[[סלע (מטבע)|סלע]] של בית שני ששקל 384 גרעיני שעורה בינוניות. על פי הרמב"ם ערכי המטבעות היו כדלקמן: הסלע שווה ל-4 דינרים, והדינר דווה ל-6 מעות-גרה, מעה שווה ל-2 פונדיון, ופונדיון שווה ל-2 איסרים, ואיסר שווה ל-8 פרוטות. על כן משקל מעה-גרה שווה 16 שעורות, איסר = 4 שעורות, ומשקל פרוטה = 0.5 שעורה (הלכות שקלים פרק א ב-ד)


שני שלישי השקל המקראי נקראים [[פים]], שהיא [[יחידת מידה]] עתיקה למשקל, השווה לכ-7.56 [[גרם]] (לפי [[ממוצע]] משקלן של אבני המשקל שנתגלו ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]].
שני שלישי השקל המקראי נקראים [[פים]], שהיא [[יחידת מידה]] עתיקה למשקל, השווה לכ-7.56 [[גרם]] (לפי [[ממוצע]] משקלן של אבני המשקל שנתגלו ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]].
שורה 23: שורה 23:
בסיפור קניית [[מערת המכפלה]], מסופר ש[[אברהם]] רוכש ב-400 שקלי כסף עוברים לסוחר. {{ציטוטון|"וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר." ([[בראשית]] כ"ג, ט"ו-ט"ז)}}
בסיפור קניית [[מערת המכפלה]], מסופר ש[[אברהם]] רוכש ב-400 שקלי כסף עוברים לסוחר. {{ציטוטון|"וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר." ([[בראשית]] כ"ג, ט"ו-ט"ז)}}


בסיפור חנוכת ה[[משכן]] ב[[ספר במדבר]] כל אחד מנציגי השבטים הביא בין היתר תשורות שכללו, קערת כסף במשקל 130 שקלים, מזרק כסף ששקל 70 שקלים, וכף זהב ששקלה 10 שקלים, כך שבסיכום {{ציטוטון|"כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים, אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע-מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת, עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; כָּל-זְהַב הַכַּפּוֹת, עֶשְׂרִים וּמֵאָה." ([[במדבר]] ז', י"ג-פ"ה)}}.
בסיפור חנוכת ה[[משכן]] ב[[ספר במדבר]] כל אחד מנציגי השבטים הביא בין היתר תשורות שכללו, קערת כסף במשקל 130 שקלים, מזרק כסף ששקל 70 שקלים, וכף זהב ששקלה 10 שקלים, כך שבסיכום {{ציטוטון|"כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים, אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע-מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת, עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; כָּל-זְהַב הַכַּפּוֹת, עֶשְׂרִים וּמֵאָה." ([[במדבר]] ז', י"ג-פ"ה)}}.


במצוות [[מחצית השקל]], "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לה'". (שמות ל יג). וגם במחיר הקורבנות לכפרת חטאים ([[ויקרא]], ה, ט"ו),
במצוות [[מחצית השקל]], "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לה'". (שמות ל יג). וגם במחיר הקורבנות לכפרת חטאים ([[ויקרא]], ה, ט"ו),


בדיני [[נדר]]ים כאשר אדם נודר את עצמו, ישנם ערכים לפידיונו, כך שערך מבוגר בגילאי 20-60 שווה 50 שקלי כסף בשקל המקראי, על פי מדד זה, שקיים באותו פרק אף לתינוקות, מצוות [[פדיון הבן]] נערכת ב-5 שקלי כסף, שכיום נערכים בכ-96.15 גרם כסף נקי.
בדיני [[נדר]]ים כאשר אדם נודר את עצמו, ישנם ערכים לפידיונו, כך שערך מבוגר בגילאי 20-60 שווה 50 שקלי כסף בשקל המקראי, על פי מדד זה, שקיים באותו פרק אף לתינוקות, מצוות [[פדיון הבן]] נערכת ב-5 שקלי כסף, שכיום נערכים בכ-96.15 גרם כסף נקי.

גרסה מ־10:25, 26 בנובמבר 2014

על פי הרמב"ם שקל אחד שקול ל-320 גרעיני שעורה

שקל יחידת משקל בימי קדם המוזכרת בתנ"ך, ששימשה לתשלום כסף וזהב. שקל מקראי אחד שווה 20 גרה, ומנה אחד שווה 60 שקלים. במשך הזמן השקל הפך ליחידת מטבע. כיום מידת משקל זו רלוונטית בעיקר אצל יהודים דתיים ומסורתיים למצוות פדיון הבן.

חישוב משקל השקל המקראי

על פי ספר שמות (ל יג) בעניין של מפקד באמצעות מחצית שקל, נאמר כי השקל שווה ל-20 גרה. פעם נוספת נשנה גם בנביא שהשקל שווה 20 גרה. לפי הנאמר בפסוק זה ניתן גם לחשב, כי 60 שקלים שווים מנה אחד. "וְהַשֶּׁקֶל, עֶשְׂרִים גֵּרָה, עֶשְׂרִים שְׁקָלִים, חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל, הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם. (יחזקאל מה יב). מכאן גם ניתן ללמוד שבתקופה ההיא השתמשו בין היתר בשלשה אבני משקל: בני 15, 20 ו-25 שקלים שמשקלם הכולל, כאמור, שקול למנה.

על פי חז"ל (בבא מציעא ל"ד ב) השקל המקראי ("שקל הקודש") היה שווה בערכו לסלע המופיע במשנה ובתלמוד והיה שווה 4 זוזים. השקל התלמודי לעומתו היה בשווי של חצי השקל המקראי/סלע, והכיל רק שני זוזים.

על פי רש"י שקל אחד גם שווה לארבע זהובים, ובסך הכל חצי אונקיה. (שמות כא לב). הרמב"ן מסכים איתו אך טוען "כי המלכים הנוכחים פחתו את הזהובים, כך שהדינרין שבתלמוד גדולים מן הזהובים בזמננו קרוב לשליש השקל, והשקל שווה לשלשה רבעים של אונקיה למשקל של הארץ הזאת (צרפת)".

על פי הרמב"ם משקלו המקורי של השקל המקראי היה משקל 320 גרעיני שעורה תרבותית, וחז"ל הוסיפו עליו ועשהו כמשקל מטבע הסלע של בית שני ששקל 384 גרעיני שעורה בינוניות. על פי הרמב"ם ערכי המטבעות היו כדלקמן: הסלע שווה ל-4 דינרים, והדינר דווה ל-6 מעות-גרה, מעה שווה ל-2 פונדיון, ופונדיון שווה ל-2 איסרים, ואיסר שווה ל-8 פרוטות. על כן משקל מעה-גרה שווה 16 שעורות, איסר = 4 שעורות, ומשקל פרוטה = 0.5 שעורה (הלכות שקלים פרק א ב-ד)

שני שלישי השקל המקראי נקראים פים, שהיא יחידת מידה עתיקה למשקל, השווה לכ-7.56 גרם (לפי ממוצע משקלן של אבני המשקל שנתגלו ביהודה.

בדיני עבד עברי שיש מישהו שרוצה לפדות אותו, יש לחשב את שנות העבודה עד היובל או עד השמיטה. "וְחִשַּׁב, עִם קֹנֵהוּ, מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ, עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל;,וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים, כִּימֵי שָׂכִיר, יִהְיֶה עִמּוֹ" (ויקרא כה נ), כאשר שכר עבודה של שנה תמימה שקולה למנה, על פי רש"י, דהיינו 60 שקלי כסף מקראיים.

לגבי חובת הענקה לעבד בשעת שחרורו, קובע הרמב"ם, שיש לתת לו לא פחות משווה ל-30 שקלים/סלעים[1].

אזכורים

השקל מוזכר בתנ"ך מספר פעמים, ברובן כמידת משקל למתכת הכסף, אך גם זהב.

בסיפור קניית מערת המכפלה, מסופר שאברהם רוכש ב-400 שקלי כסף עוברים לסוחר. ”"וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר." (בראשית כ"ג, ט"ו-ט"ז)”

בסיפור חנוכת המשכן בספר במדבר כל אחד מנציגי השבטים הביא בין היתר תשורות שכללו, קערת כסף במשקל 130 שקלים, מזרק כסף ששקל 70 שקלים, וכף זהב ששקלה 10 שקלים, כך שבסיכום ”"כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים, אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע-מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת, עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; כָּל-זְהַב הַכַּפּוֹת, עֶשְׂרִים וּמֵאָה." (במדבר ז', י"ג-פ"ה)”.

במצוות מחצית השקל, "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לה'". (שמות ל יג). וגם במחיר הקורבנות לכפרת חטאים (ויקרא, ה, ט"ו),

בדיני נדרים כאשר אדם נודר את עצמו, ישנם ערכים לפידיונו, כך שערך מבוגר בגילאי 20-60 שווה 50 שקלי כסף בשקל המקראי, על פי מדד זה, שקיים באותו פרק אף לתינוקות, מצוות פדיון הבן נערכת ב-5 שקלי כסף, שכיום נערכים בכ-96.15 גרם כסף נקי.

בספר שמואל נערו של שאול אומר לו, כי יש לו רבע שקל כסף, שאפשר לתת אותו כתשורה לנביא על שירותו. (שמואל א ט ח)

אולם השקל מוזכר גם כמידה לשקילת מזון: וּמַאֲכָלְךָ אֲשֶׁר תֹּאכְלֶנּוּ בְּמִשְׁקוֹל עֶשְׂרִים שֶׁקֶל לַיּוֹם” (ספר יחזקאל, ד', י').

מעבר למטבע

העובדה שמידה זו מוזכרת לרוב בהקשר של מסחר, קניית קרקעות, קנסות ותרומות הביאה לכך ששמה הפך במשך הזמן לשמו של מטבע או מספר סוגים של מטבעות קדומים. בתקופת המרד הגדול נטבעו מטבעות מארד ומכסף, כשעליהם הכתובת "שקל ישראל". כתובת זו וכן ציורים שהופיעו על המטבעות מתקופת המרד הגדול מופיעים על מטבעות השקל המודרניים.

במשנה ובתלמוד מופיע השקל יחד עם שמות מטבעות אחרים (דינר, סלע) שהיו נהוגים באותה תקופה, למשל: "ר' דוסא אומר שמין להן מה שעתיד להעשות היה יפה ששה דינרים נותן להם שקל או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים" (תלמוד בבלי, בבא מציעא, פרק ו', דף ע"ו, ב)

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ שמות כא,לב, רמב"ם: הלכות עבדים פרק ג הלכה כ