ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות
שורה 352: | שורה 352: | ||
::::::נ"ב מצאתי אחד בגוגל. יש בו חלק מהחוקים הללו. [http://www.mako.co.il/hix-bizarre/Article-67da5932a64c241006.htm כאן]. יגאל ([[משתמש:IKhitron/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 18:35, 2 בדצמבר 2014 (IST) |
::::::נ"ב מצאתי אחד בגוגל. יש בו חלק מהחוקים הללו. [http://www.mako.co.il/hix-bizarre/Article-67da5932a64c241006.htm כאן]. יגאל ([[משתמש:IKhitron/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 18:35, 2 בדצמבר 2014 (IST) |
||
::::::: כשאמרתי מקור התכוונתי ציטוט מהחוק האנגלי, לא כתבה במאקו או פוסט בפייסבוק (שקולים ברמת האמינות לעניין זה). לעניין מאקו, רפרפתי, מדובר כנראה בשילוב של לא היו דברים מעולם, הגחכה של חוק סביר שהוצא מהקשרו (גם אני יכול! בתל אביב, אסור לבני 80 לתופף בעירום אחרי 11 בלילה), ואולי דבר אחד או שניים שגם מצוטטים נכון וגם בהקשר הנכון. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 18:57, 2 בדצמבר 2014 (IST) |
::::::: כשאמרתי מקור התכוונתי ציטוט מהחוק האנגלי, לא כתבה במאקו או פוסט בפייסבוק (שקולים ברמת האמינות לעניין זה). לעניין מאקו, רפרפתי, מדובר כנראה בשילוב של לא היו דברים מעולם, הגחכה של חוק סביר שהוצא מהקשרו (גם אני יכול! בתל אביב, אסור לבני 80 לתופף בעירום אחרי 11 בלילה), ואולי דבר אחד או שניים שגם מצוטטים נכון וגם בהקשר הנכון. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 18:57, 2 בדצמבר 2014 (IST) |
||
:::::::: טוב, אין לי איך לספק אותך אחרת. אם לא נאמין ל-mako, נצטרך להוריד רבע מהמקורות בויקיפדיה. ותזכור שהשאלה המקורית הייתה בקשר ללבוש, ודווקא עליה לא היתה לי תשובה. כל השאר זה בשביל האווירה. זה לא שהצעתי את זה עבור הידעת? או משהו :-). יגאל ([[משתמש:IKhitron/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 19:36, 2 בדצמבר 2014 (IST) |
|||
== שאלה מתמטית כלשהיא == |
== שאלה מתמטית כלשהיא == |
גרסה מ־19:36, 2 בדצמבר 2014
אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:
- נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
- השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
- חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
- שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
- בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
- שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
- שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים
שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
|
עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:
תיעוד תבנית מצב הטיפול | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אופן השימוש
{{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.
ראו גם
דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית |
↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף
למה כשיש מלא מלא פיפי בשלפוחית קשה להתחיל להשתין?
למה כשיש מלא מלא פיפי בשלפוחית קשה להתחיל להשתין? זאת אומרת למה להתחיל את ההשתנה קשה ואז לקראת האמצע ניהיה יותר קל? (ישנו דבר כזה שנקרא משוב חיובי או משוב שלילי - מה זה?) אשמח לקבל הסבר לנושא הזה. [חשוב לי להבהיר שאני לא מדבר על שלפוחית ביישנית] 5.28.158.161 01:15, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- משוב חיובי הכוונה שפעולה קודמת גורמת להמשך אותה פעולה. כלומר, הפעולה הראשונה היא זו שצריכים "להתאמץ" עליה, אבל לאחר מכן הכל ממשיך בסרט נע, מכוח הפעולה הראשונה. דוגמה לא בהכרח מדויקת - דומינו. צריך לדחוף את החלק הראשון, ובעקבותיו יפלו כל החלקים שעומדים לידו. שלפוחית השתן פועלת בצורה דומה: צריכים להתאמץ על ההפעלה הראשונית של השריר, ופעולה ראשונית זו גורמת לשריר להמשיך להתכווץ עד לסיום ההשתנה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ז בחשוון ה'תשע"ה 21:53, 20 בנובמבר 2014 (IST)
מדוע אנשי רוח בד"כ משתייכים לשמאל?
כמובן שזו הכללה גסה, אבל יש לי תחושה שיש ניצחון מובהק לשמאל (ההומאני יותר מאשר הכלכלי) כאשר זה מגיע לאנשי רוח, אומנים, מוזיקאים וכדומה. מה דעתכם? ובעוד הכללה נפשעת, אני שם לב במעגליי החברתיים שבד"כ שמאלנים הם אנשים יותר אינטליגנטים. האם נעשו מחקרים בנושא שמראים על קורלציה מסוימת בין רמת משכל לנטייה פוליטית? תודה לכם.
- לא מסכים שמדובר ברוב, אולי מדובר במיעוט גדול. בכל אופן, דומני שזה בגלל שאומנים רוצים להיות טובים עם כולם ושיאהבו אותם בעולם, מכאן זה מגיע.5.28.158.161 03:25, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- אני לא חושב שזה העניין. הקשר בין תנועות שלום, תנועות אנטי גזעניות וכו', לבין אומנים,אנשי רוח וכו', הוא ארוך שנים, והיה קיים גם בסיטואציות שבהן דעת הרוב הייתה נגד דעת האומנים, אנשי הרוח וכו'. אני חושב שגם כאן בארץ- בגדול אומן יצליח יותר דווקא אם יהיה איש מרכז- טוב אם כולם, מחפש אהבה של כולם וכו' דווקא אומן שמביע דעה לכיוון כלשהו, מסתכן בביקורת ובאובדן מעריצים. נראה לי שההסבר קשור למשהו אחר- ישנו קשר בין מעמד סוציו-אקונומי לבין דעה פוליטית, כאשר העניים יותר הולכים ימינה, והעמידים יותר הולכים שמאלה. (זה אינו קשר חד משמעי, כמובן- יש הרבה אנשים ממגוון דעות בכל מעמד סוציו-אקונומי.) וכמובן- מרבית האומנים ואנשי הרוח מגיעים ממעמדות גבוהים יותר. בלנק - שיחה 16:47, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- לא מסכים שמדובר ברוב, אולי מדובר במיעוט גדול. בכל אופן, דומני שזה בגלל שאומנים רוצים להיות טובים עם כולם ושיאהבו אותם בעולם, מכאן זה מגיע.5.28.158.161 03:25, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- לא אוהבים לדבר על זה, אבל מרבית האספסוף פונה לכיוונים ימניים וגזעניים. לא רק בארץ, אבל באופן כללי. 192.114.23.208 16:55, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- מי הוא אספסוף? האם עבריינים הם אספסוף? כי אם כן, אז צר לי לבשר לך, שדו קיום אמתי ויחסי עבודה של אמון בין עמים אויבים, קיים הרבה פעמים רק בעולם התחתון. 94.159.204.167 16:57, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- הנה תשובה קצת פרובוקטיבית: כי הם לא מספיק חכמים להתקבל למדעים מדויקים, הנדסה ורפואה, שם האקדמאים נוטים דווקא לימין. MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 17:56, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- לא רק קצת פרובוקטבית אלא גם לא נכונה. העמדות הפוליטיות של האקדמאים במדעים מדוייקים ממש לא "נוטות לימין"- זה תלוי באיזה אוניברסיטה, באיזה פקולטה, ובעיקר כמובן באיזה אקדמאי מדובר. בלנק - שיחה 22:29, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- עניין השמאל - ימין סובל מהגדרות לא ברורות, לכן יהיה נכון יותר לדבר על ליברלים/פרוגרסיבים מול שמרנים - בדרך כלל אינטלקטואלים נוטים יותר לקבוצה הראשונה ודתיים לקבוצה השנייה. בברכה. ליש - שיחה 22:34, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- רבנים הם אנשי רוח והם, לרוב, לא שמאלנים.
- אמנים שמתגלים כימנים, פתאום לא מצליחים יותר למכור את מרכולתם ולקיים קשרי אמנות עם אמנים אחרים. ראה נעמי פרנקל, נעמי שמר, האחים חקק, אפרים קישון, אריאל זילבר...
- נו באמת. נעמי שמר לא הצליחה למכור את מרכולתה? עד היום היא סמל תרבותי. מה עם איל גולן (הזמר המצליח ביותר בישראל), אמיר בניון, עידן רייכל, ועוד? כל אמן שמביע את דעתו זוכה לעיתים לביקורת (וראה את ציד המכשפות שנעשה על אמנים שמאלנים בזמן מבצע צוק איתן), אבל להגיד שהם לא מצליחים פתאום? בלנק - שיחה 16:41, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- כן. באמת. היא מכרה מצויין עד שהיא גילתה לכולם, שהיא ימנית. משם החל חרם של חמש עשרה שנה ואחריו מעמדה החל להשתפר לאט מאוד. גם אחרי מותה היא לא חזרה למעמד שהיה לה לפני הגילוי. עיין בערך על אודותיה. תודה. 94.159.204.167 16:48, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- איפה כתוב שם שנפתח "חרם של 15 שנה"? כתוב אומנם שהמכירות ירדו (והשווה לאורנה בנאי, שהפסידה כסף רב עקב החלטת מנו ספנות לפטר אותה בעקבות הבעת דעתה), אבל שאר העובדות שאמרת אינן מופיעות בערך. בלנק - שיחה 16:58, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- כתוב "אישי ציבור ואמנים שונים הדירו". הייתה הדרה המונית של אדם ספציפי וזה בדיוק נמרץ חרם. 94.159.204.167 17:05, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- אם כל הכבוד, צריך די הרבה אקרובטיקה כדי להגיע מ"אישי ציבור ואמנים שונים הדירו" ל"חרם של 15 שנה". בלנק - שיחה 18:15, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- תודה על הכבוד. את 15 השנים אני מעריך מזכרוני האישי. וזה פחות אקרובטי מאשר לטעון, שמעולם לא היה שום חרם על שום ימני ובמיוחד לא על נעמי שמר. 94.159.204.167 21:19, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- איפה כתוב שם שנפתח "חרם של 15 שנה"? כתוב אומנם שהמכירות ירדו (והשווה לאורנה בנאי, שהפסידה כסף רב עקב החלטת מנו ספנות לפטר אותה בעקבות הבעת דעתה), אבל שאר העובדות שאמרת אינן מופיעות בערך. בלנק - שיחה 16:58, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- כן. באמת. היא מכרה מצויין עד שהיא גילתה לכולם, שהיא ימנית. משם החל חרם של חמש עשרה שנה ואחריו מעמדה החל להשתפר לאט מאוד. גם אחרי מותה היא לא חזרה למעמד שהיה לה לפני הגילוי. עיין בערך על אודותיה. תודה. 94.159.204.167 16:48, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- נו באמת. נעמי שמר לא הצליחה למכור את מרכולתה? עד היום היא סמל תרבותי. מה עם איל גולן (הזמר המצליח ביותר בישראל), אמיר בניון, עידן רייכל, ועוד? כל אמן שמביע את דעתו זוכה לעיתים לביקורת (וראה את ציד המכשפות שנעשה על אמנים שמאלנים בזמן מבצע צוק איתן), אבל להגיד שהם לא מצליחים פתאום? בלנק - שיחה 16:41, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- באוניברסיטת תל אביב, המהנדסים והמדענים הם ימנים? אני לא חושב שאתה צודק. אולי בטכניון ובאוניברסיטת בן גוריון. ליאור77 - שיחה 16:21, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- גם בבן גוריון לא. יגאל (IKhitron ושיחה) 16:24, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- אה, כן? האם תוכל לתת לי רשימה של מרצים להנדסה מבן גוריון ולציין ליד כל אחד מהם אם הוא ימני או שמאלני? 94.159.204.167 16:59, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- גם אם הייתה אפשרות פיזית ליצור רשימה כזאת, לא הייתי עושה את זה. דעותיו הפוליטיות של כל אחד הן עניינו האישי בלבד כל עוד הוא לא ניסה לשכנע אחרים בהם באמצעות זכויות יתר שלו - למשל מרצה מול סטודנטים. וזה, ככל שידוע לי, לא קרה במדעים המדויקים בבן גוריון. ואם כן - אתה לא צריך אותי, חפש בארכיון העיתונות או פשוט בגוגל. יגאל (IKhitron ושיחה) 17:49, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- האם אתה משוכנע, שדעתו הפוליטית של כל מרצה ומרצה להנסדה, באוניברסיטת בן גוריון, מדווחת באיזו שהיא כתבת עיתונות? אני, למשל, משוכנע, שחלק נכבד מהמרצים להנדסה בבאר שבע לא נזכר מעולם בשום עיתון. הדיון הזה מכיל יותר מדי שמועות וניחושים. אגב, אגלה לך עוד משהו. אני מכיר אישית, באופן מעמיק ביותר, אדם עם משרת מרצה בבן גוריון, שאין לו בכלל דעות פוליטיות. בכלל בכלל. תתפלא. 94.159.204.167 21:16, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- דיברנו על רוב, נכון? איך הגעת מזה לכולם? ואני מכיר לא מעט עם דעות ימניות מובהקות. ולא קראתי בעיתון. יגאל (IKhitron ושיחה) 21:39, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- האם אתה משוכנע, שדעתו הפוליטית של כל מרצה ומרצה להנסדה, באוניברסיטת בן גוריון, מדווחת באיזו שהיא כתבת עיתונות? אני, למשל, משוכנע, שחלק נכבד מהמרצים להנדסה בבאר שבע לא נזכר מעולם בשום עיתון. הדיון הזה מכיל יותר מדי שמועות וניחושים. אגב, אגלה לך עוד משהו. אני מכיר אישית, באופן מעמיק ביותר, אדם עם משרת מרצה בבן גוריון, שאין לו בכלל דעות פוליטיות. בכלל בכלל. תתפלא. 94.159.204.167 21:16, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- גם אם הייתה אפשרות פיזית ליצור רשימה כזאת, לא הייתי עושה את זה. דעותיו הפוליטיות של כל אחד הן עניינו האישי בלבד כל עוד הוא לא ניסה לשכנע אחרים בהם באמצעות זכויות יתר שלו - למשל מרצה מול סטודנטים. וזה, ככל שידוע לי, לא קרה במדעים המדויקים בבן גוריון. ואם כן - אתה לא צריך אותי, חפש בארכיון העיתונות או פשוט בגוגל. יגאל (IKhitron ושיחה) 17:49, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- אה, כן? האם תוכל לתת לי רשימה של מרצים להנדסה מבן גוריון ולציין ליד כל אחד מהם אם הוא ימני או שמאלני? 94.159.204.167 16:59, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- גם בבן גוריון לא. יגאל (IKhitron ושיחה) 16:24, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- לא רק קצת פרובוקטבית אלא גם לא נכונה. העמדות הפוליטיות של האקדמאים במדעים מדוייקים ממש לא "נוטות לימין"- זה תלוי באיזה אוניברסיטה, באיזה פקולטה, ובעיקר כמובן באיזה אקדמאי מדובר. בלנק - שיחה 22:29, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- לשואל המקורי - הרושם שלי הוא שזה תלוי גיאוגרפיה (ומכאן תרבות - תרבות מחלחלת מהר יותר, ונהיית אחידה, באזורים קטנים גיאוגרפית). יש אזורים בעולם שבהם אקדמאים נוטים לכיוון X, ואזורים אחרים שבו הם נוטים לכיוון Y. הם בהכרח נוטים לאנשים בשל תופעת העדר. אתה כנראה מסתכל על האקדמאים באוניברסיטה הקרובה לביתך, או באקדמאים אשר חביבים על בעל ערוץ הטלוויזיה החביב עליך. ליאור77 - שיחה 16:28, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- לא בטוח שזה קשור לגיאוגרפיה. אני מכיר טענה, לפיה, רשימת המרצים הישראלים, שפוטרו עקב הבעת דעות פוליטיות, מכילה ימנים בלבד וזה כולל את המרצה היחיד שפוטר מסיבה זו, מאוניברסיטת אריאל. 94.159.204.167 16:53, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- קראתי בעבר שכ-2% מהאקדמיה הישראלית תומכת בחרם על ישראל (לא הצלחתי למצוא עכשיו את המקור) ושהאקדמיה היא אחד המגזרים שבו הכי הרבה תומכים למטרה הפלסטינית. אני לא מכירה מידע לגבי פילוח בתוך האקדמיה, אבל ברור שלדעה פוליטית אין קשר ללימודי מדעי המחשב למשל (החומר יישאר אותו חומר והסכסוך הישראלי פלסטיני לא רלוונטי בשום צורה) ולעומת זאת יש יותר גורמים קשורים בלימודי רוח (משחק ואומנות שמעלים לשיח הציבורי רעיונות והשקפות; פילוסופיה) ובמדעי החברה (הזכירו לעיל את מדעי המדינה בבן גוריון שם מטבע הדברים יש רלוונטיות רבה יותר לדעתו הפוליטית של המרצה). אופק כחול - ביבר הזכוכית 12:40, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- ואני קראתי, ששמונים אחוז מאמני ישראל הנתסו בסמים קשים יותר מפעם אחת. 109.160.141.145 21:16, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- שטויות, ברור שזה לפחוט מאה אחוז. יגאל (IKhitron ושיחה) 21:20, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- ואני קראתי, ששמונים אחוז מאמני ישראל הנתסו בסמים קשים יותר מפעם אחת. 109.160.141.145 21:16, 24 בנובמבר 2014 (IST)
איך עובד מד כספית?
מי יכול לתת לי הסבר פשוט איך עובד מד כספית המודד לחץ דם? ובבקשה אל תפנו אותי לערך מ"מ כספית, כי הרוב שם זה שפה טכנית. 5.28.158.161 03:17, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- ראה מד לחץ דם. אין ברירה, כדי לדעת צריך לקרוא... בורה בורה - שיחה 06:11, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- לא מוסבר שם כלום על המכניקה של המד לחץ דם או על הכספית. מסתבר שגם כדי להפנות לערך, צריך לדעת לקרוא לפני שמפנים אליו. 5.28.158.161 12:39, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- [1] ―Nachum (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- הקישור הזה מופיע בפרק 2 בערך, "אופן הפעולה". תמהני אם השואל הגיע כל כך רחוק בקריאה. בורה בורה - שיחה 16:18, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- בורה בורה, האם יש צורך להתחיל להעליב את השואלים פה? למה היית צריך לכתוב את התגובה הלא-נעימה הראשונה, ולמה להמשיך עם עוד אחת? לעצם השאלה- המאמר שקישרתם אליו אינו מסביר את הכל. הוא מסביר איך מתבצעת המדידה, אבל לא איך נמדד הלחץ בפועל. (אני לא יודע בדיוק למה השואל התכוון מבין השניים). כדי להבין איך נמדד הלחץ בפועל מומלץ לקרוא את הערך ברומטר. שעון הלחץ בערכת לחץ הדם פועל בדיוק באותה צורה. בלנק - שיחה 16:36, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- לא התכוונתי להעליב. בידוע שסימון "..." בסוף משפט הוא בדיחות הדעת, וזה מה שעשיתי. דווקא השואל הגיב בתוקפנות מה לדברי. בורה בורה - שיחה 16:43, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- לא בידוע. חן חן «kotz» «שיחה» 19:00, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- לא התכוונתי להעליב. בידוע שסימון "..." בסוף משפט הוא בדיחות הדעת, וזה מה שעשיתי. דווקא השואל הגיב בתוקפנות מה לדברי. בורה בורה - שיחה 16:43, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- בורה בורה, האם יש צורך להתחיל להעליב את השואלים פה? למה היית צריך לכתוב את התגובה הלא-נעימה הראשונה, ולמה להמשיך עם עוד אחת? לעצם השאלה- המאמר שקישרתם אליו אינו מסביר את הכל. הוא מסביר איך מתבצעת המדידה, אבל לא איך נמדד הלחץ בפועל. (אני לא יודע בדיוק למה השואל התכוון מבין השניים). כדי להבין איך נמדד הלחץ בפועל מומלץ לקרוא את הערך ברומטר. שעון הלחץ בערכת לחץ הדם פועל בדיוק באותה צורה. בלנק - שיחה 16:36, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- הקישור הזה מופיע בפרק 2 בערך, "אופן הפעולה". תמהני אם השואל הגיע כל כך רחוק בקריאה. בורה בורה - שיחה 16:18, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- [1] ―Nachum (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- לא מוסבר שם כלום על המכניקה של המד לחץ דם או על הכספית. מסתבר שגם כדי להפנות לערך, צריך לדעת לקרוא לפני שמפנים אליו. 5.28.158.161 12:39, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- למה בכלל לחץ הדם קבוע בכל הגוף? הייתי חושב שהוא יהיה חזק קרוב ללב, וחלש יותר ככל שאני מתרחק מהלב. (ולמשל, לחץ הדם ביד שמאל וביד ימין לא יהיה זהה) ליאור77 - שיחה 13:48, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- לחץ הדם בזמן השינה יורד ב 10-20% לעומת ערנות dipping)) Nachum - שיחה 15:29, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- מערכת הדם היא מערכת של צינורות בסופו של דבר, ובכל מערכת צינורות רציפה, הלחץ אחיד. אם תפעיל עכשיו את הברז בצינור שבגינה, הלחץ באיזור שליד הברז לא יהיה גדול יותר מהלחץ של המים שיוצאים מהצינור. (זה נובע מחוק פסקל אני חושב.) בלנק - שיחה 16:46, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- זו טעות. קיימים "הפסדי עומד" התלויים באורך הצינורות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:32, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- בעצם יש כאן שתי שאלות שלמיטב הבנתי לא נענו /הובנו: א. איך עובד מד כספית. ב. איך מתורגם הספיגמומנומטר לכספית?213.57.99.239 04:08, 22 בנובמבר 2014 (IST)
- התשובה לשאלה הראשונה היא "אין כזה דבר". כספית זה חומר, לא יחידת מידה. יש את שעון הלחץ, שפועל על כספית (ראו ברומטר), ויש את הספיגנומטר- מכשיר למדידת לחץ הדם הכולל שעון לחץ. (ראו במאמר שנחום קישר אליו) בלנק - שיחה 13:20, 22 בנובמבר 2014 (IST)
- בעצם יש כאן שתי שאלות שלמיטב הבנתי לא נענו /הובנו: א. איך עובד מד כספית. ב. איך מתורגם הספיגמומנומטר לכספית?213.57.99.239 04:08, 22 בנובמבר 2014 (IST)
- לחץ הדם בזמן השינה יורד ב 10-20% לעומת ערנות dipping)) Nachum - שיחה 15:29, 21 בנובמבר 2014 (IST)
פיטורים של ערבים
האם יש רשימה של ביתי עסק גדולים (לא איזו חנות מוזנחת בראש העין) שפיטרו עובדים ערבים על רקע מוצאת בתוקפה האחרונה? 79.178.16.83 21:07, 20 בנובמבר 2014 (IST)
- בוודאי שיש - הקבוצה הריקה. עוזי ו. - שיחה 00:10, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- ומה לגבי רשימת החברות הגדולות, כמו אגד, שסובלות משביתה מוחלטת או שביתה איטלקית של כל עובדיהן הערבים, על רקע המאורעות? 94.159.204.167 15:30, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- כאן כתוב שאגד פיטרה 28 מעובדיה על רקע השביתה וכאן על שתי חסידויות. בנוסף, לא לגבי התקופה האחרונה - יש ארגוני ימין קיצוניים (להב"ה למשל) שמעודדים אי העסקת ערבים וסביר שיש אצלם רשימות של בתי עסק שלא מעסיקים ערבים. אופק כחול - ביבר הזכוכית 12:52, 24 בנובמבר 2014 (IST)
כמה שאלות על עמודי חשמל
צילמתי 3 תמונות של עמודי חשמל, ורהיטי רחוב אחרים שראיתי ברחוב, ולא ידעתי מה פשרם:
הראשונה מציגה ארון מתכת שצמוד לארון חשמל, בנקודה נמוכה מאד שלו, ומחובר לאנטנה בצורת אליפסה. (למה בצורה הזו? ולא כמו בשידורי אנטנה? ולמה בכלל תקשורת סלולרית ולא חיבור קווי?)
השנייה מציגה מכשיר שנראה כמו רדיאטור שנמצא בנקודה גבוהה בעמוד, שאי אפשר להגיע אליה בלי סולם.
השלישית מציגה קופסא נעולה כלשהי, עם ארובה שצמודה אליה.
האם הוויקיפדים הנכבדים ידעו להסביר לי את פשר שלושת רהיטי הרחוב?
תודה, ליאור77 - שיחה 13:29, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- תמונה שתיים- שנאי רגיל. Nachum - שיחה 15:26, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- מה זה אומר? למה, ובאילו נקודות ברשת החשמל יש צורך לשים שנאים? ליאור77 - שיחה 15:59, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- השנאים מהווים רכיב מרכזי ברשת החשמל הארצית, באפשרם המרת מתח התמסורת הכלל ארצית (161/400 קילו-וולט - נקרא "מתח עליון") למתחי רחוב (22 קילו-וולט - נקרא "מתח גבוה") ולמתח המתאים לשימוש במכשירים חשמליים (230/400 וולט - נקרא "מתח נמוך"). nachum
- לא מומחה, אבל יכול לנחש.
- תמונה 1 - זה לא חיבור סלולארי אלא טכנולוגיית רדיו אחרת. חיבור אלחוטי הוא פעמים רבות זול יותר מחיבור קווי בגלל שהתחזוקה יחותר פשוטה - לא צריך לקבל אישורים מאנשים בדרך להעביר קווי תקשורת בשטח שלהם. היית חושב שיעבירו קווי תקשורת בסמוך לקווי חשמל, אבל (א) קווי החשמל יצרו הפרעות שלא יהיה קל להתמודד איתם ו-(ב) אם קוי החשמל נחתכים מאיזו סיבה אז גם קוי התקשורת יחתכו וזה יגביל את יכולת המפעיל להבין מה קורה בשטח. מנגד בתקשורת אלחוטית, אם שמים סוללה על העמוד, ניתן לגבל דיווח על תקלות גם כשהעמוד "מת".
- תמונה 3 - לא בטוח שהצינור אוורור הזה קשור לקופסא; ייתכן שהוא קשור למבנה התת קרקעי שאת הכניסה אליו רואים מצד שמאל. בקופסא יכול להיות ציוד של חברת טלקום (בזק/הוט), נתבים וכד', או של חברת חשמל (מונים) או של חברת המים (מונים גם כן - פחות סביר לפי התמונה) והוא נעול כדי שלא יקלקלו. בכל מקרה אם יש ציוד אלקטרוני רק בקופסא (למשל בזק) אז צריך אוורור.
- תמונה 1 - זה לא חיבור סלולארי אלא טכנולוגיית רדיו אחרת. חיבור אלחוטי הוא פעמים רבות זול יותר מחיבור קווי בגלל שהתחזוקה יחותר פשוטה - לא צריך לקבל אישורים מאנשים בדרך להעביר קווי תקשורת בשטח שלהם. היית חושב שיעבירו קווי תקשורת בסמוך לקווי חשמל, אבל (א) קווי החשמל יצרו הפרעות שלא יהיה קל להתמודד איתם ו-(ב) אם קוי החשמל נחתכים מאיזו סיבה אז גם קוי התקשורת יחתכו וזה יגביל את יכולת המפעיל להבין מה קורה בשטח. מנגד בתקשורת אלחוטית, אם שמים סוללה על העמוד, ניתן לגבל דיווח על תקלות גם כשהעמוד "מת".
- לא מומחה, אבל יכול לנחש.
- «kotz» «שיחה»
- השנאים מהווים רכיב מרכזי ברשת החשמל הארצית, באפשרם המרת מתח התמסורת הכלל ארצית (161/400 קילו-וולט - נקרא "מתח עליון") למתחי רחוב (22 קילו-וולט - נקרא "מתח גבוה") ולמתח המתאים לשימוש במכשירים חשמליים (230/400 וולט - נקרא "מתח נמוך"). nachum
- מה זה אומר? למה, ובאילו נקודות ברשת החשמל יש צורך לשים שנאים? ליאור77 - שיחה 15:59, 21 בנובמבר 2014 (IST)
שעות עמוס ברכבת
יש לי לוח זמנים יחסית חופשי ואני צריך להגיע לתל אביב מהצפון לפני 12 ולעזוב אחרי 4 (אולי רצת אחרי 5. אולי קצת לפני 10). מה שחשוב לי זה לא להגיע בשעות שבהם יש מלא אנשים ועמוס, אלא בשעות שבהם יש איפה לשבת. מה השעות שבהם לא מומלץ לנסוע ברכבת? 79.178.16.83 17:24, 21 בנובמבר 2014 (IST)
הבדלים בין המיספרות המוח
לעתים אני קורא באינטרנט תאוריה שלפיה אצל אנשים שכותבים ביד ימין ההמיספרה השמאלית במוח דומיננטית יותר מהימנית, ואצל אנשים שכותבים ביד שמאל ההמיספרה הימנית דומיננטית מהשמאלית - ושההמיספרה השמאלית חושבת בצורה "לוגית" יותר מהימנית - כך שיש הבדלים בחשיבה בין אנשים שכותבים ביד ימין לאלה שכותבים ביד שמאל. למשל, אצל אנשים ימניים יש חשיבה ביקורתית יותר מאנשים שמאליים, ואילו אנשים שמאליים חושבים בצורה יותר יצירתית.
האם תאוריה זו נכונה, או שהיא מיתוס?
- חלק אחד נכון ולגבי החלק השני, נראה לי, שמישהו לא לגמרי הבין את הפרטים. ראה את הערך שמאליות 94.159.204.167 21:12, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- הבה נעשה סדר: באופן כללי, אצל נקבות הפעילות היא יותר "שווה"\"איזוטונית" בשני ההמיספרות, ואצל זכרים (ככלל הכוונה לזכרים עם זהות מגדרית גברית), היא נוטה יותר, בהקשרים מסוימים, לאונה השמאלית, כלומר לשלוחה השמאלית של אותו איברים מוחיים מסוימים. עם זאת, קיימים 2 סייגים עיקריים לכך:
- אנשים שבמידה מסוימת, כלומר, לפחות בהקשר ספציפי, מוחם מאורגן "הפוך", דוגמה לכך היא מוטוריקה של היד, וכן הפקת שפה ובפרט שפה כתובה, ולכן הם שמאליים. לא ידוע לי על כל חסרון או יתרון בלהיות שמאלי כמו שלא ידוע לי על חסרון או יתרון בלהיות ימני.
- אנשים אמבידקסטריים, כלומר שאינם ימניים, או שמאליים, אלא גם וגם, ומתאפיינים בפעילות דומה מאד בין שני השלוחות של האזורים הקשורים למוטוריקה ידנית. אין לבלבל בין איזוטוניות יחסית כמו שתיעדו מחקרים שונים על נשים, לבין אמבידקסטריות, שמאופיינית במידה גדולה עוד יותר של איזוטוניות וקואורדינציה בהקשר אחד או יותר (כמו למשל המוטורי).
זה נושא מעניין מאד, שעוד לא יודעים עליו הרבה ובטח לא על הקשר שלו לנושאים אחרים (כמו התפתחות זהות המגדר, והמיניות), אם הנושא ונושאים קרובים מעניינים אותך, לדעתי שווה לך לבדוק אופציה של לימודי פסיכולוגיה או נוירוביולוגיה, שם מתעמקים בכך יחסית לתחומים אחרים, בברכה. Ben-Natan • שיחה 20:58, 28 בנובמבר 2014 (IST)
פירוש המילה תגרות
במניפסט הקומוניסטי מופיעה המילה "תגרות" בהקשר של "תגרות חופשית" וכו'. מה פירוש המילה? אוריה בר-מאיר - שיחה 22:31, 21 בנובמבר 2014 (IST)
- סחר חופשי. תַּגָּר הוא סוחר - מקור המילה בארמית. תַּגָּרוּת היא שם המקצוע של המילה הנ"ל (שנוצרה באמצעות בסיס +צורן סופי "וּת") ומשמעותה מסחר, בעוד תגר הוא שמו של בעל המקצוע. 213.57.99.239 04:17, 22 בנובמבר 2014 (IST)
מעוניין בתרגום של קטע מויקיפדיה העברית - לרמה נמוכה יותר
קראתי את הקטע הבא בערך לחץ דם ואשמח לקבל לו תרגום (פשוט לא מצליח להבין על מה מדובר...):
"מרכיבי לחץ הדם - בהתאם להידרודינמיקה, הלחץ הכללי בכלי דם מורכב מסכום של הלחץ הדינמי, הפועל עם כיוון הזרימה ותלוי בצפיפות הדם ובריבוע מהירות הזרימה, והלחץ צדי, הפועל במאונך לזרימה כנגד דפנות הכלי. ככל שכלי הדם צר יותר, מהירות הזרימה בו גדלה, וכתוצאה מכך גם גדל הלחץ הדינמי ואילו הלחץ הצדי קטן. יצוין, עם זאת, כי על אף שנים קטן בשטחו מעורק, מכיוון שהזרימה בנימים היא במקביל, ההשוואה בין השטחים היא לפי שטח החתך הכולל של הנימים לעומת זה של העורק. משום כך, הזרימה בנימים, ששטח החתך הכולל שלהם גדול משל העורק, היא איטית לעומת זו של העורק."
תודה. 213.57.99.239 04:12, 22 בנובמבר 2014 (IST)
- הבנת הקטע מצריכה ידע בפיזיקה ובאנטומיה. במקום לתרגם את הקטע, הוספתי בגוף הערך קישורים לערכים אחדים, שקריאתם תבהיר את המושגים שהודגשו כאן. גם שיפרתי מעט את הניסוח. דוד שי - שיחה 08:31, 22 בנובמבר 2014 (IST)
הידבקות במחלות
האם זה נכון שהסיכוי להידבק במחלה (איידס, עגבת וכו') דרך מציצה, הוא כמו דרך נשיקה, דהיינו אפסי?--85.64.252.209 15:31, 22 בנובמבר 2014 (IST)
- לא, הסיכוי אינו אפסי ושתי המחלות שונות מאוד.
- עגבת, או בשמה הלועזי סיפיליס (Syphilis), היא מחלת מין הנגרמת על ידי חיידק מהמין Treponema pallidum במערכת Spirochaete. המחלה מועברת בראש ובראשונה על ידי יחסי מין, אך יכולה להיות מועברת גם באמצעות מגע עם דם. דרכים פחות נפוצות להידבקות הן על ידי מגע עם פצע מזוהם (רק כאשר מדובר במגע עם חולה שנמצא בשלב הראשון של המחלה ויש לו כיבי עגבת פתוחים), וכן מעבר מהאם לעובר ברחם (עגבת מולדת).
- נגיף ה HIV מועבר באמצעות כניסתו לגוף האדם באחת מהדרכים הבאות, שהמשותף לכולן הוא מגע ישיר בין נוזלי הגוף. נגיף ה-HIV אינו עמיד במיוחד: מחוץ לגוף מסוגל הנגיף לשרוד במשך כ-20 דקות בלבד, והוא רגיש לחום ולכימיקלים שונים. עיקור פשוט באמצעות חימום או באמצעות חיטוי מביא להשמדה כמעט ודאית של הנגיף.
- בברכה. ליש - שיחה 15:45, 22 בנובמבר 2014 (IST)
- תודה רבה על התשובה המפורטת, אבל לא ירדתי לסוף דעתך.
- האם הבנתי נכון שבלתי אפשרי להידבק בעגבת דרך מציצה? כי הצגת את דרכי ההידבקות, ומציצה לא הייתה אחת מהן.--85.64.252.209 16:11, 22 בנובמבר 2014 (IST)
- אפשר להידבק גם דרך מציצה. נוזלי הגוף של הגבר ה"נמצץ" כוללים את הזרע ונוזלי הגוף של המוצץ כוללים את הרוק, כך שמגע בין הנוזלים האלה עלול להסתיים בהדבקה. בברכה. ליש - שיחה 17:22, 22 בנובמבר 2014 (IST)
מלגה על חשבון המנחה
אם מקבלים מלגה מהתקציב של המנחה, האם זה מזכה בפטור משכר לימוד? 79.178.16.83 17:16, 22 בנובמבר 2014 (IST)
- שאל בגוף האמון על שכר הלימוד באוניברסיטה שלך (מדור שכר לימוד / מינהל תלמידים / שם אחר כלשהו שמופיע על ספח התשלום שלך) ותקבל תשובה מוסמכת.
- במקרה הפרטי של אוניברסיטת חיפה, התשובה היא לא. Reuveny - שיחה 19:28, 22 בנובמבר 2014 (IST)
ממתי נגבה מס רווחי הון ישירות בחברי הבורסה
מתי החל חישוב מס רווחי הון ישירות בחברי הבורסה המבצעים את ההשקעות? (ומה היה קודם לכן? היו מגישים דו"ח בדומה למס הכנסה) 46.116.75.73 19:25, 22 בנובמבר 2014 (IST)
- היי, אנחנו מדברים על תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) התשמ"ח-1988 46.117.126.153 18:15, 23 בנובמבר 2014 (IST)
- חיוב במס הכנסה על רווחים בשוק ההון נקבע בתיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה שנחקק בשנת 2002, בעת כהונתו של סילבן שלום כשר האוצר, ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 2003. לפני תיקון זה, רק מי שפרנסתו על השקעה בבורסה חויב במס הכנסה על רווחיו; המשקיע הקטן היה פטור ממס. דוד שי - שיחה 07:10, 30 בנובמבר 2014 (IST)
הפרעות חרדה והתקפי פאניקה
שלום. רציתי לדעת האם הפרעת חרדה מלווה תמיד בהתקפי פאניקה, כלומר זה חלק מההגדרה? משה. 13:39, 23 בנובמבר 2014 (IST)
- תלוי איך אתה מגדיר "פאניקה". 109.160.141.145 21:10, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- הפרעת חרדה אינה מלווה תמיד בהתקפי פאניקה ויש גם הסובלים מהפרעת חרדה ללא התקפי פאניקה כלל - ד"ר וידנפלד יעקב--וידנפלד - שיחה 23:38, 26 בנובמבר 2014 (IST)
- תודה. משה 19:27, 27 בנובמבר 2014 (IST)
- הפרעת חרדה אינה מלווה תמיד בהתקפי פאניקה ויש גם הסובלים מהפרעת חרדה ללא התקפי פאניקה כלל - ד"ר וידנפלד יעקב--וידנפלד - שיחה 23:38, 26 בנובמבר 2014 (IST)
חוק הלאום
אם אני בן של יהודי ושל אישה שאינה יהודיה, איך החוק החדש יפגע באיכות החיים שלי? אני הולך להיות מוגדר כאזרח שאינו בן ללאום היהודי- מה המשמעות של זה בפעול ואילו זכויות יכולות להישלל ממני? 192.114.23.208 15:02, 23 בנובמבר 2014 (IST)
- בתור התחלה- די ברור שבינתיים החוק לא פוגע באף אחד. עיקר הבעייתיות של החוק (בעיני המתנגדים לו) היא עקרונית- כללית. זה עלול להשפיע יום אחד על בג"צים מסויימים, חוקים מסויימים, וכד' בעתיד. בלנק - שיחה 23:10, 23 בנובמבר 2014 (IST)
- אתה מתבלבל בין חוק השבות לבין הצעת חוק הלאום. ליטל טוש' - שיחה 11:45, 29 בנובמבר 2014 (IST)
בלוג באתר תומך בממשק LaTeX
איפה אפשר להתחיל דבר כזה, אם אני רוצה שבלוג לא יהיה חשוף לעיני הציבור? 46.117.126.153 17:11, 23 בנובמבר 2014 (IST)
תיקוף רב קו במטרונית
אם פקח של מטרונית קנס אותי על זה שכן היה לי מנוי, אבל לא תיקפתי בכניסה, האם אני יכול לערר (ולקבל על זה זיכוי)? 192.114.23.209 18:17, 23 בנובמבר 2014 (IST)
- לפחות ברכבת הקלה בירושלים אתה לא יכול. אם איני טועה, הפואנטה הוא שעל כל תיקוף של הכרטיס ברכבת (או המטרונית), החברה מקבלת החזרים. • צִבְיָה • שיחה • א' בכסלו ה'תשע"ה 22:12, 23 בנובמבר 2014 (IST)
- זה מה שאומרים הפקחים כאשר מוצאים מישהו שלא תיקף. השאלה היא האם מותר להם או שזה רק רצון לגרוף יותר רווחים לחברה על חשבון קנסות על "עבירות" (כשבמציאות הם כן קיבלו את הכסף מהמנוי). 79.178.16.83 21:51, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- מצאתי פה תביעה של נוסע עם מנוי על כך שהוא קיבל קנס. כנראה שפעילות של הפקחים היא די שרירותית ולא הכי חוקית... 79.178.16.83 22:07, 24 בנובמבר 2014 (IST)
מדענים דתיים
אני רואה רבה מאוד אנשים חובשי כיפות במחלקות של מדעים מדוייקים ולא רק מתמטיקה, לרבות אסטרופיזיקה (ואף קוסמולוגיה!). זה תופעה מעניינת, כי ברור שישנה סתירה בין הגישה היהודית לבין מדע מודרני. כן, אפשר לגשר על סתירות על ידי סיפורים ש"יום" זה לא יום וש"אדם" זה לא אדם, אבל כולם מבינים על מה אני מדבר- בסיס הקוסמולוגיה הוא המפץ הגדול, גל גיאולוג יצחק על הערכה 6 אלפים שנה לכדור הארץ וכל אסטרופיזיקאי יודע שגיל השמש הוא לא בדיוק אלפי שנים... אז איך זה שמדענים שמתעסקים קבוע בדברים שסותרים את התורה ממשיכים הן בעיסוקם והן ביהדותפתם? 84.94.181.107 21:48, 23 בנובמבר 2014 (IST)
- לא כל הדתיים מפרשים את התורה על פי הפשט. יש הרבה מאוד פירושים אפשריים לאותם "ימים" שהזכרת, כמו לכל יתר הדברים שמופיעים בתורה. גילגמש • שיחה 21:56, 23 בנובמבר 2014 (IST)
- הרי ברור לך שעצם הצורך לפרש את הכתוב אחרת ממה שהוא כתוב (קרי "פשט") נובע מסתירה בין המציאות לבין הכתוב. וברור כל מדען חובש כיפה חשב על כך לא פעם. אני עדיין לא מבין איך אפשר להישאר דתי וגם מדען בו זמנית מבלי להרגיש שאחד מהדברים הוא שקר עצמי. 84.94.181.107 22:00, 23 בנובמבר 2014 (IST)
- האמת שלא, לא ברור לי. לא רק לי, אלא לדתיים רבים. אני עצמי אתאיסט, אבל בהחלט מבין את הרצון ליישב בין סתירה לכאורה בין הפשט לממצאים מדעיים. בעיני, אלה הסברים מתקבלים על הדעת. גילגמש • שיחה 22:02, 23 בנובמבר 2014 (IST)
- לשואל: אני ממליץ לך בחום לקרוא את הספר "אלוהים משחק בקוביות" שכתב מיכאל אברהם- פיזיקאי דתי. הספר מנסה להראות איך מתוך המדע (ובפרט-תורת האבולוציה). לומדים על קיומו של אלוהים. אני בטוח שכמוני- לא תסכים עם רוב מה שכתוב שם, אבל אני חושב שהוא יספק לך תשובה לשאלה ששאלת כאן. בלנק - שיחה 23:06, 23 בנובמבר 2014 (IST)
- האמת שלא, לא ברור לי. לא רק לי, אלא לדתיים רבים. אני עצמי אתאיסט, אבל בהחלט מבין את הרצון ליישב בין סתירה לכאורה בין הפשט לממצאים מדעיים. בעיני, אלה הסברים מתקבלים על הדעת. גילגמש • שיחה 22:02, 23 בנובמבר 2014 (IST)
- הרי ברור לך שעצם הצורך לפרש את הכתוב אחרת ממה שהוא כתוב (קרי "פשט") נובע מסתירה בין המציאות לבין הכתוב. וברור כל מדען חובש כיפה חשב על כך לא פעם. אני עדיין לא מבין איך אפשר להישאר דתי וגם מדען בו זמנית מבלי להרגיש שאחד מהדברים הוא שקר עצמי. 84.94.181.107 22:00, 23 בנובמבר 2014 (IST)
- בתור אדם דתי העוסק בפיסיקה, ומכיר אחרים כאלו מקרוב, לא נראה לי שזה מטריד מישהו. זה אולי מעניין, אבל וודאי לא מטריד. (יש דברים אחרים לחלוטין שאותי אישית מטרידים, אבל לא זה המקום). הבעיות שהזכרת, גם אם נתעלם לחלוטין מכל גישה אמונית פרשנית וכדו', הינה בעיה שולית לחלוטין מבחינת העולם הדתי. אדם יכול להחשב דתי לחלוטין גם אם אינו מאמין כלל בבריאת העולם. ראה עיקרי האמונה היהודית משה פרידמן - שיחה 14:30, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- אחד הדברים הבסיסיים בדת היא החשיבה שגורלו של אדם נקבע על ידי כוח עליון על סמך פעולות שהוא מבצע - לדוגמה נמנע מאוכל כלשהו, אומר מילים ומסיימות או לובש חפצים בזמנים מסוימים (אם זה לבוש מסיכות מול מדורה עם צעקות לירח או אם זה תפילין ומלמול תפילה להקב"ה). מדע הוא חשיבה שונה מהותית. במדע עליך להוכיח ששדה מגנטי משנה את מהירותו של חלקיק, אתה מקבל קשר בין שני מאורעות רק אם היתה לך הוכחה. זאת סתירה מלאה בגישות לטבעו של עולם. 192.114.23.208 14:45, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- ידידי, מערכת החשיבה המדעית פועלת בצורה שונה ממערכת האמונה. יש אנשים שכלתני מאוד בתחום המדע שמאמינים בדברים מאוד, מאוד לא סבירים או לפחות מעמידים פני מאמינים. האם מומחה לפילוסופיה, שהצטרף למפלגה מסוימת חושב שהמצע שלה ריאלי? אולי הוא מאמין בכך ומה שיותר סביר, הוא מעמיד פנים שהוא מאמין, כי כדאי לו. אני ממליץ מכל הלב על הספר אפיקורוס בעל כורחו מאת יהושע בר-יוסף. בברכה. ליש - שיחה 16:26, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- לאנונימי - המשפט "אחד הדברים הבסיסיים בדת היא החשיבה שגורלו של אדם נקבע על ידי כוח עליון על סמך פעולות שהוא מבצע" הוא טעות מוחלטת וחוסר הבנה של הדת. ממליץ לקרוא מורה נבוכים בתור התחלה, אם זה יעניין אותך, יש לי המלצות לכמות ספרים שתמלא ספריה על הנושא.
- ליש - הטענה שלך היא שהם לא מאמינים אבל עושים את עצמם (לא בזלזול, פשוט לא הבנתי)? איתן96 (שיחה) ג' בכסלו ה'תשע"ה 18:11, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- אם כבר הוזכרו כאן ספרים בנושא אז זכורים לי שני ספרים של פרופ' אביעזר נתן שעוסק בנושא "אמונה בעידן המדע", ו"בראשית ברא". 213.57.99.239 18:33, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- איתן96, הטענה אינה שלי, אלא של אנשים מתוך הציבור שומר המצוות, אנשים דוגמת יהושע בר-יוסף, המכירים את הציבור הזה היטב, טוענים שיש ביניהם כאלה המעמידים פנים, כאלה שמזמן הפסיקו להאמין, אך כדי לא לאבד עבודה או מעמד או קשרי משפחה, הם מתחזים למאמינים. כמובן, הטענה אינה כוללנית. בברכה. ליש - שיחה 20:16, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- אם כבר הוזכרו כאן ספרים בנושא אז זכורים לי שני ספרים של פרופ' אביעזר נתן שעוסק בנושא "אמונה בעידן המדע", ו"בראשית ברא". 213.57.99.239 18:33, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- ידידי, מערכת החשיבה המדעית פועלת בצורה שונה ממערכת האמונה. יש אנשים שכלתני מאוד בתחום המדע שמאמינים בדברים מאוד, מאוד לא סבירים או לפחות מעמידים פני מאמינים. האם מומחה לפילוסופיה, שהצטרף למפלגה מסוימת חושב שהמצע שלה ריאלי? אולי הוא מאמין בכך ומה שיותר סביר, הוא מעמיד פנים שהוא מאמין, כי כדאי לו. אני ממליץ מכל הלב על הספר אפיקורוס בעל כורחו מאת יהושע בר-יוסף. בברכה. ליש - שיחה 16:26, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- אחד הדברים הבסיסיים בדת היא החשיבה שגורלו של אדם נקבע על ידי כוח עליון על סמך פעולות שהוא מבצע - לדוגמה נמנע מאוכל כלשהו, אומר מילים ומסיימות או לובש חפצים בזמנים מסוימים (אם זה לבוש מסיכות מול מדורה עם צעקות לירח או אם זה תפילין ומלמול תפילה להקב"ה). מדע הוא חשיבה שונה מהותית. במדע עליך להוכיח ששדה מגנטי משנה את מהירותו של חלקיק, אתה מקבל קשר בין שני מאורעות רק אם היתה לך הוכחה. זאת סתירה מלאה בגישות לטבעו של עולם. 192.114.23.208 14:45, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- לשואל 208: זו נקודה שונה. אכן, הרעיון של כוחות חיצוניים למערכת חוקי הטבע, המשפיעים על המציאות הפיסית, בין אם מדובר בקב"ה או בנשמה או בכל יישות לא פיסיקלית אחרת, מנוגד לחלוטין לתפיסה העומדת בבסיס העבודה המדעית. טכנית, זו בעיה שקל להתמודד איתה כאדם דתי, משום שמדובר באקסיומה של מדעי הטבע ולא בתצפית. טכנית, אין מניעה לומר שעקרון זה נכון בדרך כלל, אבל הוא איננו נכון במקרים הנ"ל. מהותית, אני אכן סבור שיש בדבר הזה פער בין עולמו של המדען לעולמו של המאמין, אבל אין מדובר בפער בלתי ניתן לגישור. בהערת אגב אומר, שמדובר בפער שגם מדען שאיננו דתי עשוי להתמודד איתו, אם הוא מנסה לחבר בין עולמו המחקרי לחוויותיו האישיות. משה פרידמן - שיחה 21:01, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- אני חושב שיש להפריד בדיון הזה בין מתולודוגיה מדעית לבין טענות אונטולוגיות שיש כאלה שמנסים לגזור ממנה. אכן השיטה המדעית מבוססת על תיאור היקום רק באמצעות קשרים בין חומר ואנרגיה וחוקים מתמטיים המתארים התגלגלות של חומר ואנרגיה, והיא מצליחה מאוד מכך. יש הגוזרים מההצלחה הכבירה של השיטה המדעית לתיאור העולם החומרי, ומהעדר העיסוק שלה במה שאינו ניתן לתיאור כיום בקטגוריות של חומר ואנרגיה ("נפש", חוויות תודעה סובייקטיביות - en:qualia), את המסקנה האונטולוגית שרק דברים שניתנים לתיאור בכלים של השיטה המדעית קיימים. זו כמובן טענה ליגיטימית לכשלעצמה, אבל לא ניתן לגזור לוגית את הטענה האונטולוגית הזו מהאופי האפיסטמולוגי-מתודי של המדע. 2.54.43.63 08:55, 25 בנובמבר 2014 (IST)
- אתה צודק במה שאתה אומר, אבל זה נושא נפרד. האמונה היהודית המקובלת איננה רק טוענת לקיומם של מציאויות שאינן פיסיות, אלא גם להשפעה קונקרטית שלהם על המציאות. לדוגמא, אמונה שגשם יירד או לא יירד בהתאמה להתנהגותם של הבריות, איננה מתיישבת עם התפיסה המדעית, ובפרט מפרה, ככל הנראה, חוקי שימור. לא זו בלבד, אלא כל קבלת החלטה על ידי "נשמה", המשפיעה על התנהגותו של הפרט, מפרה חוקי שימור, ובאופן תיאורטי ניתנת למדידה. משה פרידמן - שיחה 14:38, 25 בנובמבר 2014 (IST)
- משה, אם כבר התנדבת להיות מומחה לענייני מדענים דתיים - אם אתה יודע שתפילת גשם אינה גורמת לגשם (דוגמה שממשילה על כל התפילות), אז מתבקשת השאלה: מדוע אתה כן מקיים פולחן דתי? אם אינך מאמין שפעילות של הנחת תפילין יכולה להפר את חוקי השימור ולהטות את הגורל לטובתך האישית, אז למה לך להניח תפילין? סליחה אם השאלה נשמעת חצופה ו"לוחצת" עליך. אבל זה באמת נראה לי התנהגות לא רציונלית. 192.114.23.209 12:28, 27 בנובמבר 2014 (IST)
- ראשית, אינני מומחה אלא מקרה פרטי. לגוף הדברים, אני בהחלט מאמין שתפילה משפיעה, ושזה סותר את חוקי הטבע. עובדת היותי מדען דתי איננה מחייבת אותי לקבל כ"עסקת חבילה" את כל הנחות העבודה המדעיות. גם המדע עצמו איננו מקבל את ההנחות הנ"ל כ"תורה מסיני", אלא ככלי עבודה נוח, יעיל ואולי גם הכרחי בכדי לעשות מדע כלשהו. שווה בנפשך חזאי שצריך להכניס למודלים שלו גם את מצבו הרוחני של הציבור. מבחינת העבודה המדעית, זה לא מאפשר להתקדם לשום מקום. לכן יש הכרח להתייחס לעבודה המדעית במנותק מרעיונות שכאלו. אבל לא כל מה שאני עושה זו עבודה מדעית, ולי אישית (ולכל בעלי התפיסה הדואלית או האידאלית) ברור שלא כל דבר יכול להחקר במסגרת השיטה המדעית, וזה לא הופך אותו לפחות נכון. כמובן, הנחה הכרחית עבורי (ועבור מדענים דתיים אחרים) היא שחוקי הטבע נכונים, לכל הפחות, ברובם המוחלט של המקרים. "חוק נתן ולא יעבור" (תהילים קמ"ח ו'). משה פרידמן - שיחה 12:52, 27 בנובמבר 2014 (IST)
- משה, אם כבר התנדבת להיות מומחה לענייני מדענים דתיים - אם אתה יודע שתפילת גשם אינה גורמת לגשם (דוגמה שממשילה על כל התפילות), אז מתבקשת השאלה: מדוע אתה כן מקיים פולחן דתי? אם אינך מאמין שפעילות של הנחת תפילין יכולה להפר את חוקי השימור ולהטות את הגורל לטובתך האישית, אז למה לך להניח תפילין? סליחה אם השאלה נשמעת חצופה ו"לוחצת" עליך. אבל זה באמת נראה לי התנהגות לא רציונלית. 192.114.23.209 12:28, 27 בנובמבר 2014 (IST)
- אתה צודק במה שאתה אומר, אבל זה נושא נפרד. האמונה היהודית המקובלת איננה רק טוענת לקיומם של מציאויות שאינן פיסיות, אלא גם להשפעה קונקרטית שלהם על המציאות. לדוגמא, אמונה שגשם יירד או לא יירד בהתאמה להתנהגותם של הבריות, איננה מתיישבת עם התפיסה המדעית, ובפרט מפרה, ככל הנראה, חוקי שימור. לא זו בלבד, אלא כל קבלת החלטה על ידי "נשמה", המשפיעה על התנהגותו של הפרט, מפרה חוקי שימור, ובאופן תיאורטי ניתנת למדידה. משה פרידמן - שיחה 14:38, 25 בנובמבר 2014 (IST)
- אני חושב שיש להפריד בדיון הזה בין מתולודוגיה מדעית לבין טענות אונטולוגיות שיש כאלה שמנסים לגזור ממנה. אכן השיטה המדעית מבוססת על תיאור היקום רק באמצעות קשרים בין חומר ואנרגיה וחוקים מתמטיים המתארים התגלגלות של חומר ואנרגיה, והיא מצליחה מאוד מכך. יש הגוזרים מההצלחה הכבירה של השיטה המדעית לתיאור העולם החומרי, ומהעדר העיסוק שלה במה שאינו ניתן לתיאור כיום בקטגוריות של חומר ואנרגיה ("נפש", חוויות תודעה סובייקטיביות - en:qualia), את המסקנה האונטולוגית שרק דברים שניתנים לתיאור בכלים של השיטה המדעית קיימים. זו כמובן טענה ליגיטימית לכשלעצמה, אבל לא ניתן לגזור לוגית את הטענה האונטולוגית הזו מהאופי האפיסטמולוגי-מתודי של המדע. 2.54.43.63 08:55, 25 בנובמבר 2014 (IST)
- לשואל 208: זו נקודה שונה. אכן, הרעיון של כוחות חיצוניים למערכת חוקי הטבע, המשפיעים על המציאות הפיסית, בין אם מדובר בקב"ה או בנשמה או בכל יישות לא פיסיקלית אחרת, מנוגד לחלוטין לתפיסה העומדת בבסיס העבודה המדעית. טכנית, זו בעיה שקל להתמודד איתה כאדם דתי, משום שמדובר באקסיומה של מדעי הטבע ולא בתצפית. טכנית, אין מניעה לומר שעקרון זה נכון בדרך כלל, אבל הוא איננו נכון במקרים הנ"ל. מהותית, אני אכן סבור שיש בדבר הזה פער בין עולמו של המדען לעולמו של המאמין, אבל אין מדובר בפער בלתי ניתן לגישור. בהערת אגב אומר, שמדובר בפער שגם מדען שאיננו דתי עשוי להתמודד איתו, אם הוא מנסה לחבר בין עולמו המחקרי לחוויותיו האישיות. משה פרידמן - שיחה 21:01, 24 בנובמבר 2014 (IST)
מתוך הערך מישל רבל: ”המדע והדת בעיני רבל "...משלימים זה את זו כזוג של הוויות נבדלות המתאחד ברצון משותף"[6]. שתי השיטות הן הדרך בה מתמודד השכל האנושי עם הקיום, בניגודים ביניהן הוא רואה "מחלוקת לשם שמים", אשר לפי פרקי אבות היא מחלוקת שסופה להתקיים, כמו זו שבין בית שמאי לבית הלל. במאמר על פרשת קורח הוא רואה במחלוקת זו "חלק של מעשה בראשית"[7]. תפיסה זו שונה מתפיסות של כמה אנשי מדע מאמינים אחרים (ביניהם פרופסור ישעיהו ליבוביץ') הרואים בשתי הדיסציפלינות מישורים שונים שאין ביניהן כל חפיפה.”. שנילי - שיחה 14:47, 25 בנובמבר 2014 (IST)
האם יש סכנה בשתיית מים שחוממו ל-40 מעלות בלבד?
כשהכנתי לעצמי כוס תה, מזגתי מים רותחים והוספתי כרבע כוס מים מהברז, אמר לי אחד העובדים במשרד שהחיידקים שבמים הקרים מתרבים במהירות באופן כזה, האם יש צדק בטענתן? אם אפשר, אשמח למקור מדעי מוסמך.
- החבר שלך מגזים. מה שמסוכן זה להחזיק מים ממותקים בטמפרטורת הגוף במשך כמה שעות לפני השתייה. 109.160.141.145 21:09, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- אני לא מבין מדוע הדבר הזה עשוי להיות בעייתי. המים בישראל, כמו בכל העולם המערבי, הם נקיים למדי ואין צורך להרתיח אותם לפני השתייה. לגבי החזקת מים ממותקים כמה שעות - אני לא חושב שזה עד כדי כך נורא. אנשים שותים מיצים מזה זמן רב ולא שמעתי על התפרצותה של מחלה חיידקית כתוצאה מכך שהמיץ הפתוח עמד כמה שעות על השולחן לפני ששתו אותו. גילגמש • שיחה 21:21, 24 בנובמבר 2014 (IST)
- אנשים שותים מיץ, שהיה כמה שעות בטמפרטורת החדר ולרוב בבקבוק סגור. אנשים לא שותים מיץ, שהיה בכלי פתוח כמה שעות, בטמפרטורת גוף. האופציה השנייה די דומה למדגרת חיידקים. ליטל טוש' - שיחה 11:43, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- אני לא מבין מדוע הדבר הזה עשוי להיות בעייתי. המים בישראל, כמו בכל העולם המערבי, הם נקיים למדי ואין צורך להרתיח אותם לפני השתייה. לגבי החזקת מים ממותקים כמה שעות - אני לא חושב שזה עד כדי כך נורא. אנשים שותים מיצים מזה זמן רב ולא שמעתי על התפרצותה של מחלה חיידקית כתוצאה מכך שהמיץ הפתוח עמד כמה שעות על השולחן לפני ששתו אותו. גילגמש • שיחה 21:21, 24 בנובמבר 2014 (IST)
טכניקה ספרותית
ישנה טכניקה ספרותית מוכרת, לבחור את שמות הדמויות משמות של אנשים קיימים במציאות, בדרך כלל לא ידוענים. מישהו מכיר את זה ויודע איך זה נקרא במדוייק? עדיף בעברית אבל לא קריטי. תודה מראש. ביקורת - שיחה 20:00, 27 בנובמבר 2014 (IST)
- השמה? :) 46.117.126.153 18:21, 28 בנובמבר 2014 (IST)
- זו טכניקה מסוכנת, כי היא חושפת את המחבר לתביעת לשון הרע (מקרה הספר "יום הולדת שמח, נוח"). לכן יש המוסיפים הערה בפתח הספר, לפיה כל הדמויות בדיוניות. דוד שי - שיחה 17:50, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- יצחק נוי הוסיף לספרו, גבעת האירוסים השחורים, הערה מעט שונה. הוא כתב, שאומנם חלק מהסיפור מבוסס על מקרים מציאותיים, אלא שהוא קרה לפני זמן כה רב, עד שהדמויות התבלבלו לו זו בזו. ליטל טוש' - שיחה 00:10, 30 בנובמבר 2014 (IST)
- זו טכניקה מסוכנת, כי היא חושפת את המחבר לתביעת לשון הרע (מקרה הספר "יום הולדת שמח, נוח"). לכן יש המוסיפים הערה בפתח הספר, לפיה כל הדמויות בדיוניות. דוד שי - שיחה 17:50, 29 בנובמבר 2014 (IST)
גילוח
אני בדרך כלל לא מגלח בכלל זקן זיפים, אבל נאמר לי שיותר יפה כשהלחיים כן מגולחות, אבל היתר לא( כלומר יש זקן, אבל לא על הלחי).
השאלה היא איך לגלח את זה באופן סימטרי, כך שלא יהיה צד אחד יותר מגולח מהשני. יש לי מכונה, לא סכין. 79.178.16.83 12:38, 28 בנובמבר 2014 (IST)
- באנה, אתה צריך להביא לנו יותר פרטים. בין כמה אתה, מה הגובה, מה מבנה גוף, צבע הזקן, צבע השיער, צבע העיניים, צבע העור. זה לא הולך ככה בחפיף. אנחנו חבר'ה רציניים. תביא את כל הפרטים ואנחנו נחזור אליך עם תשובה. • צִבְיָה • שיחה • ו' בכסלו ה'תשע"ה 13:00, 28 בנובמבר 2014 (IST)
- אני לא מבין איך השאלה הזו קשורה לוויקיפדיה. יואב נכטיילר – שיחה 13:07, 28 בנובמבר 2014 (IST)
- זאת שאלה בגאומטריה שימושית, בדגש על סימטריה ביחס למישור שיקוף. 79.178.16.83 13:27, 28 בנובמבר 2014 (IST)
- אי אפשר להתעלם מהפן הקוסמטי שבעניין. אם מדובר בזקן כהה שמגיע עד לריסים, הרי שיש צורך ניכר בסידורו. אולם, במידה ומדובר בזקן בהיר ודליל יחסית, הרי שהטרחה לא שווה את התוצאה הרצויה שעשויה לגרום למגלח להיראות כערס מצוי. לפיכך, ללא הרקע המתאים, לא נוכל לענות על השאלה. זו אחריות גדולה מדי. • צִבְיָה • שיחה • ו' בכסלו ה'תשע"ה 13:32, 28 בנובמבר 2014 (IST)
- זאת שאלה בגאומטריה שימושית, בדגש על סימטריה ביחס למישור שיקוף. 79.178.16.83 13:27, 28 בנובמבר 2014 (IST)
- אני לא מבין איך השאלה הזו קשורה לוויקיפדיה. יואב נכטיילר – שיחה 13:07, 28 בנובמבר 2014 (IST)
- בראשית ימי כמתגלח הייתי שם סרט דבק שהגדיר גבולות גזרה, עד שהטמעתי את החוש הרצוי. לפני זה עשיתי כל פעם פאה אחת ארוכה יותר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:11, 28 בנובמבר 2014 (IST)
- לגבי פאות: לפי הזרועות של משקפיים, בהנחה שהפנים סימטריות... חזרתי • ∞ • שיחה 19:18, 28 בנובמבר 2014 (IST)
המרת דפוס לPDF
כיצד ניתן להמיר ספר מודפס לקובץ PDF? גילגמש • שיחה 00:06, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- סורקים לקובץ פי די אף?
- סורקים באמצעות סורק? גילגמש • שיחה 06:19, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- כן. סורקים בעזרת סורק. ואם תכתוב לי מייל, אשמח לעזור לך בזה (תתפלא). ליטל טוש' - שיחה 11:39, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- סורקים באמצעות סורק? גילגמש • שיחה 06:19, 29 בנובמבר 2014 (IST)
גבולות המדינה הפלסטינית
באיזה גבולות בדיוק הכירו הממשלות ובתי הנבחרים האירופיים שהכירו במדינה? או שהנושא כלל לא נידון? תודה
- בחלק מהמקרים הם "מכירים" במדינה פלסטינית באופן מופשט, בלי לדון בגבולות שלה, ובחלק מהמקרים מכירים בה בגבולות 67, כולל ירושלים המזרחית, אריאל ובקעת הירדן. בלנק - שיחה 12:53, 29 בנובמבר 2014 (IST)
מה המשמעות של "ללכת ולגדול בקצב אקספוננציאלי"?
ובכלל מה זה קצב אקספוננציאלי. תודה 149.78.244.173 03:13, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- אם t זה הזמן, אז משהו הולך וגדל בקצב של כאשר c זה קבוע. ראה כאן. Corvus,(שיחה) 10:21, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- תודה, ואשמח אם תסביר לי מה אומרות גם שתי האותיות האחרות x&e. ודוגמה קטנה לא תזיק :). אגב, האם אני יכול לומר שהמשמעות של הביטוי "ללכת ולגדול בקצב אקספוננציאלי" זה משהו שהולך וגדל עם הזמן (t=time)? 149.78.244.173 10:42, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- מה שתיארת זה "עולה בקצב לינארי". קצב אקספוננציאלי זה קצב הרבה יותר מהיר. במילים פשוטות "גדול בקצב אקספוננציאלי" זה "גדל מהר מאוד-מאוד". x בדוגמה שלי זה משהו שגדל (הגדול שאותו אתה מודד) וe זה כמובן e (קבוע מתמטי), אחד המספרים המעניינים והחשובים במתמטיקה. דוגמאות יש בקישור ששמתי בתגובה הקודמת. Corvus,(שיחה) 11:27, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- אם אתה מפקיד בבנק סכום קבוע מדי חודש, סכום הפקדון "גדל בקצב לינארי" (אותו הפרש מדי חודש). אם הפקדת סכום חד-פעמי והפקדון נושא ריבית, הוא גדל בקצב אקספוננציאלי (כפל בגורם קבוע מדי חודש). עוזי ו. - שיחה 17:52, 29 בנובמבר 2014 (IST)
תודה על ההסברים. 149.78.244.173 09:04, 1 בדצמבר 2014 (IST)
הקור גדול יותר ככל שמתקרבים לקרקע?
שמתי לב שבחורף הקור גדול יותר ככל שמתקרבים לקרקע, ולכן אם נחלק את עוצמת הקור מ-1 עד 10, הרי שבכף הרגל תהיה עוצמה של 1 ובברך 2, ולמעלה משם 3, וכך הלאה. מה הסיבה לכך? האם יכול להיות שאנחנו מאבדים את חום כף הרגל באחד או ביותר מדרכי מעבר החום (קרינה, הסעה, הולכה) דווקא כשהרגליים קרובות לקרקע? 149.78.244.173 03:38, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- זה קשור למרחק האבר ממרכז הגוף ולחשיבות האבר. כשקר, הגוף מגייס משאבים לחלקים החשובים ביותר - האברים הפנימיים כמו לב וראות והמוח. האזורים האחרים פחות חשובים, לכן הם חשופים יותר לפגיעות קור, לרוב אצבעות, אף, אוזניים ועוד. מבחינת הגוף יש בכך יתרון כי עדיף לאבד אצבע מאשר את כל הגוף. גילגמש • שיחה 06:21, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- מה שמטריד אותי בשאלה היא איפה שמעת על "עוצמת קור"? קור לא קיים, קור הוא תחושה גופנית כמו כאב. Corvus,(שיחה) 10:26, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- האם אין כאן סתירה? מצד אחד כתבת שקור הוא לא קיים, ומיד לאחר מכן כתבת "קור הוא תחושה גופנית כמו כאב". אז הוא קיים לא קיים? כך או כך, כדי להסיר את טרדתך אפרש את דבריי: לתחושה יש עוצמה. בין אם מדובר בתחושת כאב ובין אם מדובר בתחושה אחרת. 149.78.244.173 10:38, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- תחושות שייכות לתודעה, כלומר לפי ישעיהו ליבוביץ ל"רשות הפרט" וזאת בניגוד לדברים מדידים כמו גדלים פיזיקליים השייכים ל"רשות הרבים" (ראה בעיית גוף-נפש). מכיוון שאין לך דרך למדוד כאב באופן אובייקטיבי (רק אתה חש אותו ולכן הוא סובייקטיבי), אין לך יחידות מדידה לכאב ואתה לא יכול להגיד לו עוצמה באופן המתקבל על כולם (וזאת בניגוד ל"מטר" שזו יחידה שכולם יסכימו עליה). Corvus,(שיחה) 11:34, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- האם אין כאן סתירה? מצד אחד כתבת שקור הוא לא קיים, ומיד לאחר מכן כתבת "קור הוא תחושה גופנית כמו כאב". אז הוא קיים לא קיים? כך או כך, כדי להסיר את טרדתך אפרש את דבריי: לתחושה יש עוצמה. בין אם מדובר בתחושת כאב ובין אם מדובר בתחושה אחרת. 149.78.244.173 10:38, 29 בנובמבר 2014 (IST)
למה כשמשאירים קישור בדף הכה את המומחה האנגלי נוצר סימן מיוחד וכאן לא?
כשמציינים מקור בדף הכה את המומחה האנגלי נוצר סימן מיוחד ליד הקישור כך שהקורא יכול להבחין שמדובר בקישור, וכאן אפשר לפספס קישורים וזה קרה לי כבר בעבר שלא הבחנתי שיש קישור.149.78.244.173 03:54, 29 בנובמבר 2014 (IST)
שאלה בנושא זריעת עננים ומטראולוגיה
קראתי בערך זריעת עננים כי גובה הבניינים באזור נתון קשור חיובית עם ירידת הגשם בו. מישהו יכול להסביר לי באופן כמה שיותר פשוט מהי התיאוריה מאחורי זה?, בתודה. Ben-Natan • שיחה 05:43, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- הכי פשוט: מבנים ככלל, וככל שהם גבוהים יותר בפרט, מסיטים את תנועת האויר הפוגע בהם כלפי מעלה. האויר העולה מתקרר והופך לענן בדומה לתהליך יצירת עננות אורוגרפית מעל פסגות הרים. עד כמה זה משמעותי בהגברת הגשם? אפשר להתווכח.--כ.אלון - שיחה 18:18, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- האם ההתפלגות של אוויר המוסט מעלה ואוויר המוסט מטה דומות (לפחות ברוב אזורי העולם)? Ben-Natan • שיחה 21:21, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- הכי פשוט: מבנים ככלל, וככל שהם גבוהים יותר בפרט, מסיטים את תנועת האויר הפוגע בהם כלפי מעלה. האויר העולה מתקרר והופך לענן בדומה לתהליך יצירת עננות אורוגרפית מעל פסגות הרים. עד כמה זה משמעותי בהגברת הגשם? אפשר להתווכח.--כ.אלון - שיחה 18:18, 29 בנובמבר 2014 (IST)
מכופף הבננות
האם בשיר "מכופף הבננות" יש מסר אירוטי סמוי?
זה הוא אשר מושך את הפטמות בלימונים
אה, נו, תנחשו מה הוא עושה לרימונים
אני צריך לומר לכם, כמעט חטפתי שוק
כשרק שמעתי מה שהוא עושה לארטישוק
ושלא נדבר על בננות, נקבוביות בלילה וכדומה. האם זה הראש הכחול שלי, או שאולי יש פה מסר מיני-הומוריסטי למבוגרים (בלבד)? 109.67.81.208 11:58, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- תשובה: איננו יודעים מה הייתה כוונת המשורר. אך מאיר אריאל כתב שירים רבים שיש בהם מסרים מצחיקים ושטותניקים. מאחר שהשיר מכופף הבננות כולו נכתב בהומור (אין באמת יצור גמד-ענק כזה...), סביר שגם המשפט עליו הצבעת נכתב בהומור. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 12:16, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- בודאי שיש פה הומור ארוטי, לא סמוי בכלל. זה בא לידי ביטוי גם בקליפ. Zarnivop - שיחה 20:48, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- בשני שירים אחרים שלו יש, בלא ספק, משמעות, שנדמת מינית ברגע הראשון, אך אינה כזו. האחד הוא "שיר כאב". כתוב בו "איפה היא ואיפה הפוליטיקה? היא בכלל עוד מוצצת." בהופעה בה הייתי, הוא הסביר שהכוונה היא "מוצצת אצבע" וזה בהחלט מסתדר טוב יותר מאשר המשמעות. השיר השני הוא "דלת אחורית", שמדבר על נואף, שמתגנב מתדלות אחוריות ומקיים יחסי מין עם עקרות בית נשואות. כתוב שם, "לא פלא שהוא די מתעייף וגם כן הן, סוגרות בפניו את דלתות אחוריהן." ליטל טוש' - שיחה 20:55, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- על "שיר כאב" שמעתי את תרוציו של אריאל, אבל מאחר והרמיזה כה ברורה, הוא יכול לספר סיפורים (בעולם הבא) למישהו אחר. לכל היותר ניתן לטעון שהרמיזה המינית (שקיימת ללא ספק) משנית למשמעות עמוקה יותר. הרמיזה קיימת, וכך גם ב"מכופף הבננות". האם באחרון היא מכסה על משמעות נוספת? אולי, אבל זה לא מבטל אותה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:11, 30 בנובמבר 2014 (IST)
- בשני שירים אחרים שלו יש, בלא ספק, משמעות, שנדמת מינית ברגע הראשון, אך אינה כזו. האחד הוא "שיר כאב". כתוב בו "איפה היא ואיפה הפוליטיקה? היא בכלל עוד מוצצת." בהופעה בה הייתי, הוא הסביר שהכוונה היא "מוצצת אצבע" וזה בהחלט מסתדר טוב יותר מאשר המשמעות. השיר השני הוא "דלת אחורית", שמדבר על נואף, שמתגנב מתדלות אחוריות ומקיים יחסי מין עם עקרות בית נשואות. כתוב שם, "לא פלא שהוא די מתעייף וגם כן הן, סוגרות בפניו את דלתות אחוריהן." ליטל טוש' - שיחה 20:55, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- בודאי שיש פה הומור ארוטי, לא סמוי בכלל. זה בא לידי ביטוי גם בקליפ. Zarnivop - שיחה 20:48, 29 בנובמבר 2014 (IST)
מילואים במשרה חלקית
אם מישהו עובד 25% משרה (קבוע, לא סופרים שעות) ומרוויח 1000 שקלים לחודש ונקרא לשבועיים מילואים, האם הוא יקבל באותו החדש 1000 שקלים בכל אופן? או שזה יהיה לפי 196 שקלים ליום (מינימום) ועוד השכר הקבוע( )? או אולי בגלל שלא עובדים בפועל באותם הימים זה יהיה רק ? כל מיני אתרים, לרבות זה ביטוח לאומי לא מספקים תשובה למקרה כזה. 109.67.81.208 15:56, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- תגמולי מילואים מחושבים לפי השכר בשלושת החודשים שקדמו לחודש המילואים, אך בכל חודש נלקח לפחות המינימום לעניין זה, שהוא שכר של 5880.60 ש"ח לחודש (שהם 196 ש"ח ליום). בדוגמה שהבאת, חייל המילואים יקבל ש"ח כתגמולי מילואים על השבועיים שהיה במילואים + המשכורת על הימים שבהם עבד (קצת יותר מ-500 ש"ח). דוד שי - שיחה 17:42, 29 בנובמבר 2014 (IST)
המחשב זוכר סיסמה, אני לא
יש לי בעיה: אני צריך להקליד סיסמה שאני לא זוכר, אבל היא כן זכורה במחשב- כלומר יש כוכביות במקום הסיסמה והוא נכנס בלי בעיה. אבל אני רוצה להיכנס לאתר אחר( אותה סיסמה). איך בודקים מה יש מאחורי הכוכביות? 109.67.81.208 17:53, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- איזה דפדפן? --Ulo00 - שיחה 21:11, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- ראה אצל ניר סופר Shannen - שיחה 13:20, 30 בנובמבר 2014 (IST)
תופעה מטראולוגית מעניינת ביותר שאני לא יודע איך להסביר
כידוע חצי האי ערב הוא בעיקרו מקום מדברי, בחלקו הגדול מדברי-צחיח ודיוניתי... עם זאת, בדרום חצי האי ערב, בפינה הדרום-מזרחית של תימן, והדרום-מערבית של עומן, ישנו אזור הררי, פורה וטרופי לכאורה, אזור שבעיקר במרכזו נמצאים ג'ונגלים יפיפיהים (ראו תמונות בגוגל עם הכיתוב Dhofar, Oman) אבל בנקודות הגבוהות ביותר שלו דווקא מתחיל המדבר הערבי שכאמור ברובו הוא צחיח לחלוטין; הבנתי שהסיבה העיקרית לזה שיש במורד ההרים האלה את כל השפע הזה היא מונסון הנקרא חריף (ראו en:Khareef); אני לא מבין אבל למה יש שם את המונסון הזה, למה רק שם ולא בשאר חצי האי ערב?... בתודה, Ben-Natan • שיחה 21:30, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- אולי ההר בולם את התקדמות המונסון? גילגמש • שיחה 06:58, 30 בנובמבר 2014 (IST)
- גם אם כן, למה המונסון הזה נוגע רק לאותה רצועה הררית אחת, אבל לא נוגע לרצועות המדבריות הצמודות אליה מימין, למשל בעומן מעל העיירה Sadah, ומשמאל, למשל בתימן מעל העיירה Al-Fatk?, כמו כן למה אינו נוגע למשל לאי סוקוטרה שנמצא מעט דרומית-מערבית? זה אפשרי כמובן, אבל אני שואל את עצמי למה; מה גורם לזה להיות דווקא שם?... Ben-Natan • שיחה 16:44, 30 בנובמבר 2014 (IST)
- נסה, אולי, לשאול את השאלה בפורום מזג-אוויר בתפוז. נראה שיש שם לא מעט מטאורולוגים. Zarnivop - שיחה 16:36, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- אוקי, שאלתי שם. לדווח תוצאות כאן או שתעקוב לבד? Zarnivop - שיחה 18:27, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- נסה, אולי, לשאול את השאלה בפורום מזג-אוויר בתפוז. נראה שיש שם לא מעט מטאורולוגים. Zarnivop - שיחה 16:36, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- גם אם כן, למה המונסון הזה נוגע רק לאותה רצועה הררית אחת, אבל לא נוגע לרצועות המדבריות הצמודות אליה מימין, למשל בעומן מעל העיירה Sadah, ומשמאל, למשל בתימן מעל העיירה Al-Fatk?, כמו כן למה אינו נוגע למשל לאי סוקוטרה שנמצא מעט דרומית-מערבית? זה אפשרי כמובן, אבל אני שואל את עצמי למה; מה גורם לזה להיות דווקא שם?... Ben-Natan • שיחה 16:44, 30 בנובמבר 2014 (IST)
מתי ספר הברית החדשה תורגם לראשונה לעברית?
149.78.244.173 06:28, 1 בדצמבר 2014 (IST)
- ספר תולדות ישו
- תרגום מלא ומדויק יש רק כמה מאות שנים. Nachum - שיחה 09:53, 1 בדצמבר 2014 (IST)
- תרגום מלא ומדויק יש רק כמה מאות שנים. Nachum - שיחה 09:53, 1 בדצמבר 2014 (IST)
Elias Hutter (Gorlitz or Ulm 1553-Nuremberg or Frankfurt, c.1605) was a German Hebraist.[1][2]
למה האותיות הערביות תמיד כתובות בקטן עד שבקושי ניתן להבחין בהן?
149.78.244.173 09:03, 1 בדצמבר 2014 (IST)
פיטר/פטר ון/ואן
בערך אנה פרנק מתועתק השם "פיטר ון-פלס" (שמו הבדוי ביומן: "ון-דאן"). בהנחה שהשם הוא הולנדי (למרות שכתוב בערך שאביו היה יהודי-גרמני), האם צריך להיות "פיטר" או "פטר", "ון" או "ואן"? יש שם כרגע ערבוביה. Liad Malone - שיחה 13:20, 1 בדצמבר 2014 (IST)
- נראה לי שהמקום לכך הוא וק:יל. שאל שם. שמזן‡שיחה • ט' בכסלו ה'תשע"ה • 18:47, 1 בדצמבר 2014 (IST)
- בהולנדית השם הוא פיטר. בגרמנית פטר וברוסית פיוטר.שלומית קדם - שיחה 09:14, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- תודה, וצודק - אשאל גם שם. Liad Malone - שיחה 15:22, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- בהולנדית השם הוא פיטר. בגרמנית פטר וברוסית פיוטר.שלומית קדם - שיחה 09:14, 2 בדצמבר 2014 (IST)
הרס ראיה
האם קריאה וצפייה במסך מחשב פוגעת בראיה? 192.114.23.211 13:31, 1 בדצמבר 2014 (IST)
- נראה שהתשובה היא לא. ראה כאן למשל. אזהרה:ויקיפדיה אינה מקור לייעוץ רפואי. בלנק - שיחה 17:10, 1 בדצמבר 2014 (IST)
מחקר
אם עשיתי מחקר עם חוקר א' באוניברסיטה א' ואז עברתי לאוניברסיטה ב' בה מצאתי חוקר ב' עם תחום דומה, האם מותר לי להמשיך את המחקר שהתחלתי עם חוקר א' (והתחלתי בזכותו ובהנחייתו המלאה)? 192.114.23.210 14:52, 1 בדצמבר 2014 (IST)
- למה שמישהו ירצה למנוע ממך לעסוק במחקר. נראה שאתה מתכוון לשאול שאלה הרבה יותר ספציפית. עוזי ו. - שיחה 20:29, 1 בדצמבר 2014 (IST)
מספר המנויים הדיגיטליים של עיתון הארץ
האם מישהו יודע (בערך) מהו מספר המנויים הדיגיטליים של עיתון הארץ? הם בכלל פרסמו מידע על זה? Lionster • שיחה 17:13, 1 בדצמבר 2014 (IST)
- על פי זה[2], התווספו להם כ-2000 מנויים דיגיטלים באוגוסט בלבד. בכל מקרה, מכיוון שהעיתון הרים את החומה לפני שנה וחצי, אני משער המהלך הניב להם תוצאות חיוביות בסה"כ, אחרת היו מבטלים אותו. אגב, צריך לזכור שכל מנוי כזה מייצג משפחה + טרמפיסטים ולא צופה יחיד. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:30, 1 בדצמבר 2014 (IST)
- הכי טוב שיש: עשרות אלפים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:35, 1 בדצמבר 2014 (IST)
שאלה בנושא חוקים
יש לי שאלה שמטרידה אותי. איך אזרחים במדינה (כלשהי, אשמח לשמוע מה קורה במדינות אחרות ולא רק בישראל) אמורים לדעת מה החוק? ידוע שאי ידיעת החוק אינה פוטרת מאחריות. לצורך העניין, איך אדם אמור לדעת שעליו לשלם ביטוח לאומי? או שאסור לחצות באור אדום? או שאסור לגדל חזירים? מובן לישיש דברים טרוויאליים שברור לכולם שאסור לעשות גם בלי לדעת את החוק (כמו להרוג) אבל יש המון חוקים שאין איך לדעת. האם סומכים על ההיגיון הבריא של האזרח, או שמצפים ממנו באמת לשבת ולקרוא את לשון החוק? האם יש מדינות בהם מוטמעת במערכת החינוך שיעור חוקים (או אולי משהו הדומה למערכת חינוך דתית המלמדת את עיקרי הדת?) תודה לעונים. ―31.44.132.90 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- קודם כל מסתמכים על ההורים, הגננות והמורים להדריך את הילדים בדברים כמו מעבר באור ירוק בלבד וכו'. לגבי ביטוח לאומי, כל מקום עבודה שמחזיק שכירים אמור לנכות ביטוח לאומי ממשכורתם ולהוסיף את חלק המעביד. להדרכה בנושאים כאלה יש רואי חשבון, יועצי מס וכדומה. עצמאים אמורים ללמוד את כל החוקים האלה כשהם פותחים עסק או מתחילים לעבוד כפרילנסר. חוקי תעבורה מתנוססים על שלטי דרכים והוראות מיוחדות נמסרות באמצעי התקשורת. בקיצור, לא קשה לדעת איך לנהוג לפי החוק, אם רק מתעניינים ולומדים מה שצריך.שלומית קדם - שיחה 09:13, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- לדעת מה החוקים זה לא תמיד טרוויאלי. הידעת שאסור להחזיק או לשנע יותר מ-6 ק"ג דבש ללא היתר ממועצת הדבש? הידעת שאסור לקבץ נדבות תוך חשיפת מום? הידעת שעלייך לשים פנס קדמי ואחורי באופנייך? וגם אם את כן, רוב הציבור לא. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:55, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- ראו http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1000203554 והדיון בהמשך הידיעה. שנילי - שיחה 12:47, 2 בדצמבר 2014 (IST)
מה עושים קרייני החדשות ב-55 הדקות הפנויות?
מה עושים מלאכי חזקיה, נעמי דליות, קובי ברקאי, נאוה סביון, יצחק איתן וכל יתר הקריינים בין מהדורת חדשות אחת לשניה? Gil mo - שיחה 01:01, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- אוספים ומכינים את החדשות למבזק החצי ולמהדורה הבאה, ובינתיים שותים תה ומרכלים.שלומית קדם - שיחה 09:08, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- למיטב ידיעתי לא הקריינים מכינים את החדשות אלא "עורכי החדשות" (הילה מרינוב, קארין גרודן, יותם ברזני ואחרים).Gil mo - שיחה 09:27, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- לא קארין גרודן אלא קארין גרודן בר-אור. הם באמת לא מכינים את החדשות. אבל הם כן מקבלים את הטקסט 5 עד 10 דקות לפני, קוראים את הכל ומתאמנים על המילים הלא מוכרות ועל רב משמעיות. במידת הצורך הם מעירים לעורכים על צורך להוסיף ניקוד. לפעמים מוצאים מקור לאיך בדיוק מבטאים מילה לא מוכרת, כמו ההקראה בקול של מורפיקס. וזה גם לא 55 דקות, כי החדשות משודרות מדי חצי שעה (חוץ מלילה וסוף שבוע). כמו כן, הם משמשים מחליפים למקרה שיש ארוע חריג ומנחה היומנים התורן יצא לשירותים, או, שוב בלילה או סוף שבוע, לא קיים כלל. לא פעם שמעתי קריין מגיש יומנים של רבע שעה - עשרים דקות בלילה במקרי חירום, עד שיביאו מנחה מהבית. וגם בזמן התכניות הרגילות הם חייבים לתפוס שליטה אם המנחה הקבוע, לאו דווקא של יומן, חתף שיעול. ובזמן חירום כמו צוק איתן הם מקריאים קבוע את ההזעקות. כמו כן, רובם מגישים תכניות משל עצמם, בדרך כלל בא', 88 ומורשת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:24, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- תודה יגאל, מנין הבקיאות הרבה? אגב, הנה תשובתה של איריס לביא: "כמו שאולי אתה יודע קרייני החדשות קוראים גם את עדכון החדשות בכל חצי שעה (ברשת ב'), כך שזה מותיר הרבה פחות זמן בין המהדורות, ובערך בעשרים לשעה עגולה כבר מתחילים לעבור על המהדורה הבאה.. אז יש זמן להכין קפה פחות או יותר..". Gil mo - שיחה 14:41, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- אין בעיה. הבקיאות היא מהזיכרון המוזר שלי. אני זוכר מבלי להתכוון המון דברים ששמעתי או קראתי. דברים שאני כן רוצה לזכור אני לא זוכר אף פעם. איך הגעת אליה? בימי הרדיו? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:46, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- כתבתי אליה דרך כתובת אימייל באתר קול ישראל. כתבתי גם ליגאל רביד, תשובתו טרם נתקבלה.Gil mo - שיחה 14:51, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- אני רואה שהשאלה הזאת ממש הטרידה אותך, אה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:05, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- כתבתי אליה דרך כתובת אימייל באתר קול ישראל. כתבתי גם ליגאל רביד, תשובתו טרם נתקבלה.Gil mo - שיחה 14:51, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- אין בעיה. הבקיאות היא מהזיכרון המוזר שלי. אני זוכר מבלי להתכוון המון דברים ששמעתי או קראתי. דברים שאני כן רוצה לזכור אני לא זוכר אף פעם. איך הגעת אליה? בימי הרדיו? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:46, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- תודה יגאל, מנין הבקיאות הרבה? אגב, הנה תשובתה של איריס לביא: "כמו שאולי אתה יודע קרייני החדשות קוראים גם את עדכון החדשות בכל חצי שעה (ברשת ב'), כך שזה מותיר הרבה פחות זמן בין המהדורות, ובערך בעשרים לשעה עגולה כבר מתחילים לעבור על המהדורה הבאה.. אז יש זמן להכין קפה פחות או יותר..". Gil mo - שיחה 14:41, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- לא קארין גרודן אלא קארין גרודן בר-אור. הם באמת לא מכינים את החדשות. אבל הם כן מקבלים את הטקסט 5 עד 10 דקות לפני, קוראים את הכל ומתאמנים על המילים הלא מוכרות ועל רב משמעיות. במידת הצורך הם מעירים לעורכים על צורך להוסיף ניקוד. לפעמים מוצאים מקור לאיך בדיוק מבטאים מילה לא מוכרת, כמו ההקראה בקול של מורפיקס. וזה גם לא 55 דקות, כי החדשות משודרות מדי חצי שעה (חוץ מלילה וסוף שבוע). כמו כן, הם משמשים מחליפים למקרה שיש ארוע חריג ומנחה היומנים התורן יצא לשירותים, או, שוב בלילה או סוף שבוע, לא קיים כלל. לא פעם שמעתי קריין מגיש יומנים של רבע שעה - עשרים דקות בלילה במקרי חירום, עד שיביאו מנחה מהבית. וגם בזמן התכניות הרגילות הם חייבים לתפוס שליטה אם המנחה הקבוע, לאו דווקא של יומן, חתף שיעול. ובזמן חירום כמו צוק איתן הם מקריאים קבוע את ההזעקות. כמו כן, רובם מגישים תכניות משל עצמם, בדרך כלל בא', 88 ומורשת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:24, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- למיטב ידיעתי לא הקריינים מכינים את החדשות אלא "עורכי החדשות" (הילה מרינוב, קארין גרודן, יותם ברזני ואחרים).Gil mo - שיחה 09:27, 2 בדצמבר 2014 (IST)
יתרונות של אייפון מול גלקסי
מה היתרונות של אייפון (5) מול גלקסי של סמסונג?
החסרונות בולטים: מטען לא סטנדרטי, בעיות בהרצת שירים ואפליקציות שהורדו מהרשת, חוסר אפשרות לשים כרטיס זיכרון נוסף. חלק ניכר מהקונים של אייפון צריכים "לפרוץ" אותו בשביל להתגבר על חלק מהכשלים שלו.
אז מה היתרונות? כי הוא מחזיק חזק בשוק, למרות חסרונות כבדים כאלה. 109.67.81.208 12:49, 2 בדצמבר 2014 (IST)
האם זה נכון שיש יום בשבוע בלונדון שבו כולם לובשים חליפות מחויטות?
149.78.231.106 12:54, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- לא מכיר את החוק הספציפי הזה, אבל יש בבריטניה לא מעט חוקים שקשורים בלבוש. יש כאלו שמקפידים, ויש כאלו, לרוב צעירים יותר, שמתעלמים. החוק המפורסם ביותר הוא איסור ללבוש בגדים חומים אחר שש בערב (No brown after six). במקור זה היה רק נעליים וחגורה, אבל נוטים לשכוח את זה לאחרונה. ואם זה נשמע לך מוזר - בספר החוקים של אנגליה יש את החוקים הבאים: אסור למות בבניין הפרלמנט, אסור לנסוע ברכב במהירות מעל 12 קמ"ש, ולפני כל רכב חייב לרוץ בן אדם עם פעמון ולצלצל בלי הפסקה. אסור גם לאכול פשטידת בשר ב-25 בדצמבר, כל גבר מעל גיל 14 חייב להתאמץ בחץ וקשת לפחות שעתיים ביום, ושוטר שרואה אישה יולדת חייב לתת לה את הכובע שלו כדי שתטיל בו את מימיה. לילד מתחת לגיל 11 אסור לעצור ליד חלון ראווה אם יש בו בובה ערומה. ולסיום, אסור לקיים יחסי מין על מדרגות כניסה של כנסייה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:04, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- אל תאמין לכל דבר שאתה קורא באינטרנט. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:38, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- למי זה מכוון? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:55, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- אליך. מסתובבות באינטרנט כל מיני רשימות של "חוקים" מוזרים, רוב הזמן מדובר בהמצאות פרועות, שמבוססות על כלום, ולפעמים סתם נגזרת של חוק הגיוני לחלוטין (למשל אסור לקיים יחסי מין בציבור, מכאן נובע שאסור לקיים אותם גם על מדרגות הכנסייה), אני אשמח לראות מקור אמין לחוקים האלה. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:10, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- כעקרון אתה צודק. אבל המקור שלי הוא mako - כמה מאמרים בנושא שהעתקתי מהם את החוקים המוזרים ושמרתי אצלי למקרה כזה. :-) אז לא אוכל לתת לך את הלינק המדויק. אולי רק שלפחות אחד המאמרים היה ב-nexter. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:27, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- נ"ב מצאתי אחד בגוגל. יש בו חלק מהחוקים הללו. כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:35, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- כשאמרתי מקור התכוונתי ציטוט מהחוק האנגלי, לא כתבה במאקו או פוסט בפייסבוק (שקולים ברמת האמינות לעניין זה). לעניין מאקו, רפרפתי, מדובר כנראה בשילוב של לא היו דברים מעולם, הגחכה של חוק סביר שהוצא מהקשרו (גם אני יכול! בתל אביב, אסור לבני 80 לתופף בעירום אחרי 11 בלילה), ואולי דבר אחד או שניים שגם מצוטטים נכון וגם בהקשר הנכון. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:57, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- טוב, אין לי איך לספק אותך אחרת. אם לא נאמין ל-mako, נצטרך להוריד רבע מהמקורות בויקיפדיה. ותזכור שהשאלה המקורית הייתה בקשר ללבוש, ודווקא עליה לא היתה לי תשובה. כל השאר זה בשביל האווירה. זה לא שהצעתי את זה עבור הידעת? או משהו :-). יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:36, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- כשאמרתי מקור התכוונתי ציטוט מהחוק האנגלי, לא כתבה במאקו או פוסט בפייסבוק (שקולים ברמת האמינות לעניין זה). לעניין מאקו, רפרפתי, מדובר כנראה בשילוב של לא היו דברים מעולם, הגחכה של חוק סביר שהוצא מהקשרו (גם אני יכול! בתל אביב, אסור לבני 80 לתופף בעירום אחרי 11 בלילה), ואולי דבר אחד או שניים שגם מצוטטים נכון וגם בהקשר הנכון. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:57, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- נ"ב מצאתי אחד בגוגל. יש בו חלק מהחוקים הללו. כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:35, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- כעקרון אתה צודק. אבל המקור שלי הוא mako - כמה מאמרים בנושא שהעתקתי מהם את החוקים המוזרים ושמרתי אצלי למקרה כזה. :-) אז לא אוכל לתת לך את הלינק המדויק. אולי רק שלפחות אחד המאמרים היה ב-nexter. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:27, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- אליך. מסתובבות באינטרנט כל מיני רשימות של "חוקים" מוזרים, רוב הזמן מדובר בהמצאות פרועות, שמבוססות על כלום, ולפעמים סתם נגזרת של חוק הגיוני לחלוטין (למשל אסור לקיים יחסי מין בציבור, מכאן נובע שאסור לקיים אותם גם על מדרגות הכנסייה), אני אשמח לראות מקור אמין לחוקים האלה. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:10, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- למי זה מכוון? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:55, 2 בדצמבר 2014 (IST)
- אל תאמין לכל דבר שאתה קורא באינטרנט. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:38, 2 בדצמבר 2014 (IST)
שאלה מתמטית כלשהיא
מהם החלקים הלא לוגיים-פורמליים של המתמטיקה?, אני יודע שרוב המתמטיקה המודרנית, כלומר זו הנלמדת בכלל בתי הספר והמוסדות האקדמיים, היא תחום שרוב התהליכים המתוארים בו נשענים על אקסיומות של המערכת הלוגית-פורמלית המקובלת במדעים (איני יודע את שמה), ושהם לוגיים מסדר ראשון; עם זאת, נודעתי שנסיונות שנעשו בעבר להפוך את כל המתמטיקה ללוגית-פורמלית לא צלחו, ולבסוף נשארנו עם כמה מתמטיקה שאמנם ברובה נשנעת על הלוגיקה המתמטית, אבל שחלקים מסוימים בה אינם כאלה. אני רוצה לדעת מה הם בדיוק התהליכים האלה ולמה בכל זאת חשוב להגדיר אותם כחלק מהמתמטיקה?
סליחה אם לא דייקתי במונחים, אבל זה באמת ממש מעניין אותי ומאד חשוב לי לבנות תמונה כללית בנושא, תודה על ההקשבה. Ben-Natan • שיחה 14:49, 2 בדצמבר 2014 (IST)