שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 20 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
←‏בישראל: תיקון קישור
 
==בישראל==
ב[[ישראל]] קובע סעיף 24 ל[[חוק החוזים (חלק כללי)]] כי: "תכנו של חוזה יכול להיות ככל אשר הסכימו הצדדים", ובכך מטמיע בחוק הישראלי את עקרון חופש החוזים. סעיף 30 לחוק מסייג חופש זה, בקובעו: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את [[מושג שסתום|תקנת הציבור]] - בטל".
 
ביטוי נוסף לעקרון חופש החוזים מצוי בדברי חקיקה רבים המאפשרים התנאה מצד הצדדים על הוראותיהם. מקובל לומר כי אחד המאפיינים של החקיקה האזרחית הישראלית הוא היכולת להתנות על הוראותיה.{{הערה|[[גבריאלה שלו]], אפי צמח, [http://law.huji.ac.il/upload/gavEfi.pdf דין פירוש החוזה - על מחלוקת פוסקים והסכמת הצדדים], '''[[קריית המשפט]]''' }} יחד עם זאת, קיימים חוקים אשר אינם מאפשרים להתנות על הוראותיהם באמצעות חוזה בין שני הצדדים, גם אם שני הצדדים מעוניינם בכך. דוגמה בולטת לכך הם [[חוקי המגן]] שבמסגרת [[דיני עבודה|דיני העבודה]], המטילים מגבלות רבות על כריתתו של חוזה עבודה, כגון החובה לשלם [[שכר מינימום בישראל|שכר מינימום]]. גם בפסיקה נדחה לעתים חופש החוזים מפני עקרונות אחרים, כגון עקרון ה[[שוויון]].

תפריט ניווט