ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

לפני העלאת שאלה אנא בדקו אם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

הוספת שאלה חדשה

(שימו לב: שאלות חדשות נמצאות בסוף דף זה, ולא בתחילתו)

דפים שימושיים

דף לבקשת ערכים דף בקשת תמונות ואיורים דף להצגת ערך לביקורת עמיתים לחיפוש משתמשים בעלי עניין בנושא מסוים

ארכיונים

דפי ארכיון של הכה את המומחה - שאלות במדעים מדויקים ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20

הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים הוא המקום לפנות אליו עם שאלות ותרגילים הקשורים למדעים המדויקים – מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב וכו'. בכל נושא אחר יש לפנות להכה את המומחה.

כמה הנחיות ועצות לשאילת שאלה בצורה טובה ויעילה:

• בצעו חיפוש בוויקיפדיה העברית, ויקיפדיה האנגלית וגוגל. בהרבה מקרים התשובה לשאלה שלך נמצאת בערכים הרלוונטים.
• תנו כותרת משמעותית לפסקה בה נשאלת השאלה, שממנה יבינו מה נושא השאלה (כותרות כמו "שאלה" או "צריך עזרה" הן לא כותרות טובות).
• ויקיפדיה ו"הכה את המומחה" תומכים בממשק LaTeX המאפשר הקלדת נוסחאות מתמטיות. לעזרה וכללי תחביר המלמדים כיצד לכתוב נוסחאות בקוד LaTeX, ראו עזרה:נוסחאות.

בוויקיפדיה ישנם מדורי יעץ נוספים, המתאימים לנושאים מסוימים:

• אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה, יש לשאול שאלה זו בהכה את המומחה.
• אם שאלתך קשורה למידע חסר או חלקי בערך מסוים, יש לשאול שאלה זו בדף השיחה של אותו הערך.
• פתרון בעיות טכניות ושאלות הנוגעות לעריכת דפי ויקיפדיה – מקומן בדלפק הייעוץ.
• שאלות לשוניות על עברית ועל שפות אחרות ניתן להפנות לדף ייעוץ לשוני.
• שאלות כלליות יותר לגבי מדיניות ויקיפדיה, נהלים, כיוונים וכדומה – מקומן במזנון.

המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה, ואם אפשר, להפנות לערכים רלוונטיים או למקורות נוספים.

מה ההבדל בין יסוד לאטום?

5.28.181.5 01:46, 26 באוקטובר 2014 (IDT)

תחשוב על זה כמו על מכוניות. יש הרבה חברות שמייצרות מכוניות, ולכל חברה יש מספר דגמים. מכל דגם יש הרבה מכוניות. נחזור לאטומים. אטום זהו כינוי לסוג מסוים של חלקיק (כמו לומר "מכונית"). יש הרבה סוגים של אטומים (כמו שיש הרבה חברות), ולכל סוג כזה קוראים יסוד (יסוד זה כמו חברה של מכוניות). (לכל יסוד יש גם מספר "דגמים", הקרויים איזוטופים). למשל, חמצן וחנקן הם יסודות שונים. יש אטומי חמצן ואטומי חנקן רבים מאוד באוויר, למשל. לכל אטומי החמצן יש מאפיינים שלהם, שאינם קיימים בחנקן, ולהיפך. משה פרידמן - שיחה 05:37, 26 באוקטובר 2014 (IST)

האם יכול להיות שהיסוד מתייחס לשם והאטום לכמות? 5.28.181.5 11:24, 26 באוקטובר 2014 (IST)

לא. תקרא בעיון את ההסבר של משה. הוא המשיל את זה יפה. אנסה להגיד בדרך אחרת- אטום זה כדור קטן מאוד של חומר. יסוד מציין איזה סוג של חומר זה. בלנק - שיחה 20:23, 26 באוקטובר 2014 (IST)

הבנתי, תודה149.78.224.210 22:53, 27 באוקטובר 2014 (IST)

שאלה של סימון בווקטורים

בנוסחה $\nabla (\mathbf {A} \cdot \mathbf {B} )=(\mathbf {A} \cdot \nabla )\mathbf {B} +(\mathbf {B} \cdot \nabla )\mathbf {A} +\mathbf {A} \times (\nabla \times \mathbf {B} )+\mathbf {B} \times (\nabla \times \mathbf {A} )$

מה הכוונה בלכתוב "A כפול נבלה"? 192.114.23.209 14:05, 27 באוקטובר 2014 (IST)

הכוונה היא ל-$\mathbf {A} \cdot \nabla =A_{x}\partial _{x}+A_{y}\partial _{y}+A_{z}\partial _{z}$. ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 14:40, 27 באוקטובר 2014 (IST)

בעיית הסכומים החלקיים

היי, נראה לי הגיוני שלא ניתן לפתור את בעיית הסכומים החלקיים בזמן לינארי. האם אכן הצליחו להוכיח חסם תחתון זה או לא? (גם אם לא ניתן לפתור זאת בזמן לינארי זה עדיין לא פותר את השאלה P=NP, כך שיכול להיות שאת זה כבר הוכיחו). 07:46, 30 באוקטובר 2014 (IST)

עד כמה שאני מבין, המאמר הזה מספק חסם תחתון ריבועי על הסיבוכיות (ראה דוגמא 6(a)). עוזי ו. - שיחה 10:37, 30 באוקטובר 2014 (IST)

תודה :)

אתה יודע למה הקישור ששלחת לא עובד לי? 80.246.133.125 21:03, 30 באוקטובר 2014 (IST)

מסתבר שהוא מותנה בגישה מאוניברסיטה מסויימת. נסה את הקישור הזה [1]. עוזי ו. - שיחה 21:54, 30 באוקטובר 2014 (IST)

תודה רבה !! 80.246.130.145 07:03, 2 בנובמבר 2014 (IST)

עזרה ב'תרגום' נוסחה

איך אני יכול לראות את הנוסחה הזאת בצורה הנורמלית? ( 1 atm / 200 atm ) * (24.465 L/mol) / [ (32 g/mol) / ( (1.141 g/cm3) * (1000 cm3 / 1 L) ) ] אני אפילו לא יודע איך להכניס אותה ל-LaTex יש כאן יותר מידי חילוקים וכפלים, כך אני שאני לא מבין מה במונה ומה במכנה. אשמח לקבל עזרה5.28.179.11

הנה

( 1 atm / 200 atm ) * (24.465 L/mol) / [ (32 g/mol) / ( (1.141 g/cm3) * (1000 cm3 / 1 L) ) ]

${\frac {\left({\frac {1{\mbox{ atm}}}{200{\mbox{ atm}}}}\right)\cdot \left(24.465{\mbox{ L/mol}}\right)}{\left[{\frac {(32{\mbox{ g/mol}})}{\left((1.141{\mbox{ g/cm}}^{3})\cdot (1000{\mbox{ cm}}^{3}/1L)\right)}}\right]}}$

מקווה שעזרתי. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 15:53, 8 בנובמבר 2014 (IST)

בוודאי שעזרת... עכשיו אני גם מבין את הקונסטרוקציה יותר טוב, לשם השוואה קיבלתי אותה גם בתצורה כזאת (שהיא פחות מובנת לדעתי): as ${\frac {24.465{\text{L/mol}}}{\frac {32{\text{g/mol}}}{\left(1.141{\text{g/cm3}}\right)\cdot \left(1000{\text{cm3/L}}\right)}}}=872$, ${\frac {1{\text{atm}}}{200{\text{atm}}}}\cdot {\frac {24.465{\text{L/mol}}}{\frac {32{\text{g/mol}}}{\left(1.141{\text{g/cm3}}\right)\cdot \left(1000{\text{cm3/L}}\right)}}}=4.36$. אין על הדיוק של המתמטיקאים הישראלים (עבודה ישראלית במתמטיקה לשם דבר ורואים את זה בהקפדה על הפרטים הקטנים ביותר בנוסחה הנ"ל) תודה רבה! 5.28.179.11 03:33, 9 בנובמבר 2014 (IST)

שילוש זווית

קראתי לאחרונה שלא ניתן לחלק זווית לשלושה חלקים שווים ויש לי חשד שהצלחתי למרות זאת. אם כך מה הוביל לכך שלא ניתן לעשות זאת? "109.66.142.162 17:38, 9 בנובמבר 2014 (IST)"

העניין הוא לא שאי אפשר לעשות את זה בכלל (למשל, זווית של 60 מעלות אפשר לחלק לשלושה חלקים של 20 מעלות בלי בעייה), אלא שאי אפשר לעשות את זה באמצעות בנייה בסרגל ובמחוגה- טכניקה מתמטית מימי קדם, שבנוייה על האקסיומות של אוקלידס. הכוונה אינה לסרגל ולמחוגה של היום. ראה שילוש זווית. בלנק - שיחה 19:12, 9 בנובמבר 2014 (IST)

(אפילו זווית של 60 מעלות אי אפשר לחלק לשלושה חלקים שווים בסרגל ומחוגה). עוזי ו. - שיחה 20:42, 9 בנובמבר 2014 (IST)

^מה שעוזי אמר, לא ניתן לבנות זווית של 20° באמצעות סרגל ומחוגה; מצד שני, זווית 60° עצמה היא שליש מזווית שטוחה, ואותה כידוע כן ניתן לבנות. ‏ShoobyD – שיחה • 10:06, 11 בנובמבר 2014 (IST)

בוקר טוב

מכתב לראש אכ"א

ברצוני לשלוח מכתב לראש אכ"א. הייתי מאוד שמחה לקבל את הכתובת

תודה מראש

ראי בדף קצינת פניות הציבור באתר אכ"א. דוד שי - שיחה 07:57, 22 בנובמבר 2014 (IST)

מצביעים ב-C

היי, התחלתי עכשיו ללמוד את שפת C ואני מסתבך עם כל הקטע עם המצביעים:

1. האם למספרים בטווח 1-256 יש מקום בזיכרון (כמו בשפות תכנות אחרות שאני מכיר)? אם כן - למה לא מצליח לי קטע הקוד הבא:
   printf("%d",&1)
2. כאשר אני כותב
   int *p=1;
   מה קורה? כלומר, אני מאמין שאין בזיכרון את הכתובת "1" (כי היא קצרה מדי...).
3. למה הקוד
   int n=2; int *p=1; p=&n; printf("%d",*p);
   מתקמפל, והקוד
   int *p = 1; printf("%d",*p)
   לא מתקמפל? מה ההבדל?
4. בכללי, כשאני מאתחל את p* , ואז משנה את p, מה קורה ל-p*?
5. האם יש הבדל בין ++p לבין ++p* ? איפה שלמדתי הופיעה רק האופציה הראשונה, אבל כשניסיתי - ראיתי שהשנייה עושה בדיוק אותו דבר... מה ההיגיון בכך?
6. אם אני כותב
   *p=12345678; p=2
   האם זה הופך את הערך שבתא 12345678 בזיכרון להיות הערך 2 ?

אני מקווה שזה יעשה לי קצת סדר בנושא הזה... תודה רבה רבה מראש :) 08:47, 12 בנובמבר 2014 (IST)

1. לשם מה אתה צריך מקום מיוחד בזכרון לקבועים?
2. הגדרת משתנה מהסוג int *p מגדירה את p בתור מצביע לנקודה בזכרון המאחסנת ערך שלם. ההצבה
   *p=1;
   מציבה באותה נקודה בזכרון את הערך 1, והיא פועלת היטב. ההצבה p=1, לעומת זאת, משנה את ערך המצביע כך שיצביע לתא שמספרו 1; תן לקומפיילר לנהל את הזכרון; כל ערך שתציב שם מדעתך יזרוק את המצביע אל מחוץ לאזור הזכרון הדינמי של התוכנית.
3. לדעתי בשני המקרים יש אותה בעיה: אם תפצל את הפקודה
   int *p=1;
   לשני חלקים,
   int *p; *p=1;
   , שני הקטעים יעבדו היטב.
4. כשאתה מאתחל את p* הוא מצביע לנקודה בזכרון, שיש לה ערך מסויים. כשאתה משנה את p, המצביע פונה לנקודה חדשה. הערך הישן של התא שאליו הצבעת נשאר כשהיה, אבל עכשיו יהיה לך יותר קשה למצוא אותו.
5. לא רצוי לסמוך על מוסכמות של סדר פעולות; בחר בין
   (*p)++;
   ו-
   *(p++);
   . הראשון מקדם את הערך של התא, והשני מחזיר את הערך של התא העוקב.
6. אפילו לא להיפך. הצבת את 12345678 בתא שמספרו (הישן) p, ואחר-כך שינית את p כך שיצביע לתא מספר 2. בסדר הפעולות ההפוך, היית מציב 12345678 בתא 2. עוזי ו. - שיחה 12:18, 12 בנובמבר 2014 (IST)

כמדומני

int *p; *p=1;

לא ממש יעבוד. זאת אומרת, לאיזשהוא תא בזיכרון, ייכנס הערך 1, אבל מכיוון שהוא לא הוקצה לנו, הוא עלול להשתנות בהמשך, או לגרום לקריסה. כדי לעשות את זה נכון צריך לשים בין שתי הפקודות פקודת malloc. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:40, 12 בנובמבר 2014 (IST)

תודה רבה על ההסברים :) אגב, קיימת פקודה בזיכרון שפשוט אומרת לי מה נמצא בתא כלשהו בזיכרון? 149.78.4.107 13:16, 14 בנובמבר 2014 (IST)

שאלה בווקטורים

האם מותר לעשות את המעבר ${\frac {\partial }{\partial x}}\left(A_{y}B_{z}-A_{z}B_{y}\right)={\frac {\partial A_{y}}{\partial x}}B_{z}-{\frac {\partial A_{z}}{\partial x}}B_{y}$?

אני מנסה לפתח את הזהות של $\nabla \cdot (A\times B)$. 84.94.181.107 13:12, 12 בנובמבר 2014 (IST)

המעבר שעשית שגוי. יש להשתמש בכלל המכפלה לנגזרת (כלומר: באגף ימין יהיו לך 4 מחוברים ולא רק 2). ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 10:50, 13 בנובמבר 2014 (IST)

מה הקשר בין מהירות לכוח?

אני מתאר לעצמי שמן הסתם כבר גילו את זה לפניי, אבל שמתי לב שככל שיש מהירות גבוהה יותר כך הכוח גובר יותר. אולי זה קשור לאנרגיה הנוצרת בשעת המהירות? (אני פיזיקאי ברמת בית ספר יסודי...) 5.28.177.33 06:26, 13 בנובמבר 2014 (IST)

הקשר אינו בין הכוח למהירות אלא בין הכוח המופעל על הגוף לבין שינוי המהירות שלו (=תאוצה). כדי לשנות מהירות של גוף יש להפעיל עליו כוח. ניוטון גילה וניסח זאת בחוק הראשון והשני שלו (ראה חוקי ניוטון). שנילי - שיחה 07:10, 13 בנובמבר 2014 (IST)

קראתי בערך שקישרת והצלחתי להבין כנראה רק את החוק הראשון: גוף יתמיד במרוצה (אינרציה?) כל עוד לא מופעלת עליו השפעה חיצונית. את החוק השני אני כבר לא מבין מה הוא אומר. 5.28.177.33 14:37, 13 בנובמבר 2014 (IST)

1. לגבי החוק השני: בפשטות- אפשר לנסח אותו בשלושה חלקים: א.אם תיקח גוף במסה (מה שקוראים ביום יום משקל) מסוימת (קבועה) אז ככל שתפעיל עליו יותר כוח ככה הוא יאיץ יותר. ב.אם תיקח כוח קבוע מסויים, ותפעיל אותו על חפצים בעלי מסה שונה, אז החפצים עם המסה הקטנה יותר יאיצו יותר. ג.(החלק המסובך) היחס הוא יחס הפוך, כלומר אם תגדיל את הכוח פי 2 ותגדיל את המסה פי 2, הגוף יאיץ באותה תאוצה.
2. לגבי השאלה המקורית שלך- למה אתה מתכוון- "ככל שיש מהירות גבוהה יותר כח הכוח גובר יותר"- לאיזה כוח התכוונת? הכוח שיפעל על גוף אחר אם תתנגש בו? בלנק - שיחה 16:23, 13 בנובמבר 2014 (IST)

א. אכן, כפי שכבר כתב שנילי קודם, כוח מתבטא בשינוי במהירות ליחידת זמן (או קצב השינוי במהירות), והוא מתכונתי לו. כלומר, אותו כוח נדרש עבור הגדלת המהירות מ-20 מ'/שנ' ל-21 מ'/שנ' או מ-200 מ'/שנ' ל-201 מ'/שנ' תוך שניה אחת בשני המקרים.

ב. מה בדיוק עורר את תשומת לבך ? קריאה בספר לימוד ? בכל אופן, כדאי לדעת שהקביעה הניוטונית בא' היא קביעה קלאסית. במהירויות מאוד גבוהות (קרוב למהירות האור - מהירויות יחסותיות) לעומת זאת, אכן הכוח תלוי במהירות, כלומר, אותו שיעור שינוי במהירות דורש כוח גדול יותר עבור מהירויות גבוהות, בהשוואה לזה הדרוש במהירויות נמוכות. בנצי - שיחה 01:00, 18 בנובמבר 2014 (IST)

שלום בנצי וברוך שובך לדף הזה שהיית ממפעיליו הראשונים למיטב זכרוני. ולעניינינו, אתחיל מסוף דבריך דוקא, שמתי לב שככל שדברים נעים במרחב במהירות יותר כך הם מסוכנים יותר (כלומר בעלי כוח יותר), כך למשל תוכל לקחת אבן קטנה ביותר ואז תמצא שכשהיא דוממת או מושלכת במהירות קטנה אז הכוח שלה לא מאפשר עדיין פציעה, בעוד שאם המהירות שלה תגדל היא מסוגלת אפילו להרוג (דוגמה טובה לכך הוא קליע). אותו הדבר קורה עם כלי תחבורה ועוד.

כתבת ש"בכל אופן, כדאי לדעת שהקביעה הניוטונית בא' היא קביעה קלאסית. במהירויות מאוד גבוהות (קרוב למהירות האור - מהירויות יחסותיות) לעומת זאת, אכן הכוח תלוי במהירות, כלומר, אותו שיעור שינוי במהירות דורש כוח גדול יותר עבור מהירויות גבוהות, בהשוואה לזה הדרוש במהירויות נמוכות.", האם מדבריך אני צריך להבין שיש ניגוד בין הקביעה הניוטונית הקלאסית לכך שהכוח תלוי מהירות?

את דבריו של שנילי הבנתי בחלקם. את החלק השלישי של דבריו המסומן באות ג' לא כל כך הבנתי (הוא כתב משהו שנראה לי טריוויאלי לחלוטין ולא נראה לי שלכך הוא התכוון. מבחינתי הוא כתב שאם אקח שני גופים שמסת כל אחד מהם הוא 1Kg ואוסיף לכל אחד מהגופים 3kg נוספים, אז מסת שני הגופים תהיה שווה. )

אגב, הימצאותך במרחב זה הינה מורגשת ומבורכת (תמיד הסברת לי בסבלנות דברים וסייעת לי להבין דברים במדעים בדף הזה:) עד שנעלמת ועזבת אותנו:( עכשיו אני מרוצה שחזרת). 149.78.244.173 03:32, 29 בנובמבר 2014 (IST)

א. ראשית, תודה על דבריך, ואני מתנצל על שלא הבחנתי בתגובתך קודם.

ב. אשיב חלקית כרגע, מפאת השעה: כשאומרים 'קלאסית' בפיזיקה, מתכוונים לרעיונות שהתפתחו עד לתחילתה של המאה הקודמת, פחות או יותר, ו'מודרנית', לאלה שהתפתחו מזמן זה (בעיקר הרעיונות היחסותיים והקוונטיים). לא, אין ניגוד בין המכניקה הניוטונית לבין היחסותית, שכן מה שאיינשטיין גילה הוא את העיקרון הכללי, לפיו מסתו של גוף תלויה במהירות, והמסה לפי ניוטון היא מקרה פרטי שלו. אם תתבונן בחוק השני של ניוטון תיווכח כי משמעות תלות זו היא כוח גדול יותר עבור תאוצה נתונה, ככל שהמהירות, ואיתה המסה, גבוהות יותר. אין סתירה, משום שקביעותה של המסה לפי ניוטון, היא, למעשה, מקרה גבול (קירוב) עבור מהירויות נמוכות, כשהמונח 'נמוך' מתייחס אף למהירויות מאוד גבוהות במונחים יומיומיים. האפקט היחסותי מתחיל להיות 'מורגש' במהירויות הקרובות למהירות האור. בנצי - שיחה 00:48, 8 בדצמבר 2014 (IST)

זהויות ווקטוריות

אני מחפש הוכחה לזהות $(A\times B)\cdot (C\times D)=(A\cdot C)(B\cdot D)-(A\cdot D)(B\cdot C)$. בשיטה של "כוח גס" זה מצליח, אבל לא אלגנטי(מאוד). יש לכם אתר (או פיתרון משלכם) לזה (לא כוח גס. משהו יפה). 79.176.60.253 11:49, 14 בנובמבר 2014 (IST)

לא פתרון אלא כיוון. צור את המטריצות X ו-Y בגודל 2x3, כך שהשורות של X הן A,B והשורות של Y הן C,D. אגף ימין שווה לדטרמיננטה של $\ XY^{t}$. אגף שמאל שווה למכפלה סקלרית של שתי דטרמיננטות מוכללות, המתקבלות מהוספת השורות הפורמליות של הבסיס הסטנדרטי מעל ל-X,Y. כך שהתוצאה היא בעצם הכפליות של הדטרמיננטה בסיטואציה המשונה הזו. נשאר רק להגדיר כמה פעולות כדי שתהיה לכל זה משמעות. עוזי ו. - שיחה

השערת ברטראן

האם נובע ממנה שהסכום של שני מספרים ראשוניים עוקבים תמיד תהיה גדולה יותר מהמספר הראשוני הבא? (חוץ מאשר 5 =3+2) בלנק - שיחה 20:44, 16 בנובמבר 2014 (IST)

להיפך. אם p ראשוני, נסמן ב-$p',p''$ את הראשוניים הבאים. נניח שתמיד $p+p'>p''$. יהי n>3 מספר טבעי. צריך להוכיח שיש ראשוני בטווח (n,2n-2). אחרת, נסמן ב-$p'$ את הראשוני הגדול ביותר הקטן או שווה ל-n, וב-p את זה שלפניו. לפי ההנחה $\ 2n-2\leq p''<p+p'\leq p+n$, ולכן $\ n-1\leq p<p'\leq n$, כלומר p=2, אבל אז p=n=3, בסתירה להנחה. כלומר, השערת ברטראן נובעת מן הטענה שסכום שני ראשוניים עוקבים גדול מזה שאחריהם. עוזי ו. - שיחה 21:11, 16 בנובמבר 2014 (IST)

אבל איך אפשר להוכיח את הטענה הזאת? על מה מתבססים? וחוץ מזה, האם אי אפשר להוכיח גם בכיוון ההפוך? הרי את השערת ברטראן אפשר להוכיח גם בלי להתבסס על הטענה הזאת, ואז אפשר להגיע לטענה הזאת. לא? בלנק - שיחה 22:36, 16 בנובמבר 2014 (IST)

אני לא חושב שהטענה על הראשוניים העוקבים נובעת מהשערת ברטראן. הוכחה של השערת ברטראן תוכל למצוא בפרק XXII של Introduction to the Theory of Numbers, Hardy and Wright. היא עוברת דרך חסמים על סכום הלוגריתמים של הראשוניים, שנובעים מכך שהמקדמים הבינומיים הם שלמים. זה עובד יפה להשערת ברטראן, אבל ההשערה שלך עלולה להצטרך משהו נוסף. עוזי ו. - שיחה 23:26, 16 בנובמבר 2014 (IST)

את ההוכחה האלמנטרית של ארדש להשערה אפשר למצוא בen:Proof of Bertrand's postulate. זוהי הוכחה יפה שלא דורשת ידע מוקדם כמעט. דניאל 23:30, 16 בנובמבר 2014 (IST)

זו בערך אותה הוכחה (העותק שלי הוא מהמהדורה החמישית, 1978, והפונט מרמז שזו תוספת מאוחרת; מעניין לבדוק איך הנושא טופל במהדורות קודמות). עוזי ו. - שיחה 23:47, 16 בנובמבר 2014 (IST)

(Hardy and Wright מייחסים את ההוכחה שלהם לארדש, 1932). עוזי ו. - שיחה 16:17, 21 בנובמבר 2014 (IST)

תודה לשניכם, דניאל, אקרא את ההוכחה שקישרת אליה. עוזי- האם אי אפשר להגיד משהו כזה- ניקח שני מספרים ראשוניים עוקבים א' וב'. ב' גדול יותר. א' חייב להיות להיות קטן או שווה ל- (ב' פחות 2) לכן הסכום שלהם חייב להיות גדול או שווה ל (פעמיים ב' פחות 2). ולפי השערת ברטראן, בקטע שבין ב' ל(פעמיים ב' פחות 2) קיים מספר ראשוני אחד לפחות, ולכן המספר הראשוני הבא אחרי ב' קטן מהסכום. בלנק - שיחה 23:48, 16 בנובמבר 2014 (IST)

יש לך טעות בסימן. הסכום שלהם קטן משני ב'. דניאל 00:02, 17 בנובמבר 2014 (IST)

אה נכון. אופס. אז יכול להיות שהטענה הזאת בכלל לא נכונה? הרי השכיחות של הראושניים יורדת כל הזמן. . . בלנק - שיחה 15:19, 17 בנובמבר 2014 (IST)

בסימון הקודם, השערת ברטראן פחות-או-יותר אומרת שלכל ראשוני p, $p'<2p$. ממשפט המספרים הראשוניים נובע שלכל קבוע c>1 ולכל ראשוני p גדול מספיק, $p'<cp$. מובן שהטענה הזו חזקה יותר ככל ש-c קרוב יותר ל-1 (במיוחד אם מחליפים את "לכל p גדול מספיק" ב"לכל p"). כפי שראינו, השערת בלנק גוררת את השערת ברטראן (גם בגרסה שלי, כלומר עם קבוע 2).

נסמן ב-$\ \phi$ את יחס הזהב (בערך 1.618). אני טוען שהשערת בלנק נובעת מהטענה הנ"ל עם הקבוע $\ \phi$ (וממילא מאותה טענה עם כל קבוע קטן יותר). אכן, נניח שלכל ראשוני p מתקיים $\ p'<\phi p$. אז $\ p''<\phi p'=p'+(\phi -1)p'<p'+(\phi -1)\phi p=p'+p$, משום שכמובן $\ (\phi -1)\phi =1$. עוזי ו. - שיחה 15:54, 17 בנובמבר 2014 (IST)

תודה רבה! בלנק - שיחה 16:51, 18 בנובמבר 2014 (IST)

"ויקי-שחמט"

היי, חיפשתי בגוגל ולא מצאתי: האם קיים איזשהו אתר שיש בו תוכנה עם קוד פתוח (אולי פסאודו-קוד) של שחמט שהיא ויקי? 22:48, 20 בנובמבר 2014 (IST)

לא הבנתי, איך תוכנת שחמט יכולה להיות ויקי?

התכוונתי: שהקוד יהיה ויקי. כלומר, שכל אחד יוכל לשפר את הקוד, וכך לשפר את התוכנה המתקבלת כשמריצים את הקוד. האם קיים אתר כזה? 80.246.133.190 22:03, 22 בנובמבר 2014 (IST)

קשה לי להאמין שקיימת תוכנת ויקישחמט בעיקר בגלל שתכנות על ידי הרבה אנשים שונים יסרבל את הקוד וייצור תוכנה גרועה. אולי אתה מתכוון לתוכנת שחמט בקוד פתוח, במקרה שכן תחפש "chess open source".--‏Eitan110 - שיחה 23:41, 22 בנובמבר 2014 (IST)

Cascade storage system

זה התחיל בכך שהבחנתי במוסד מסוים בו הייתי, איך ממלאים בלון קטן של חמצן משלושה בלונים גדולים של חמצן, ולא הבנתי מדוע צריך למלא בלון קטן משלושה בלונים גדולים, הרי הבלון הקטן צריך להתמלא בגלל חוק הדיפוזיה - גם כשיש בלון אחד בלבד!. במקרה היום קראתי באיזה פורום שמדובר במערכת "Cascade storage system", ובחיפוש מצאתי שקיים ערך כזה בויקיפדיה האנגלית. ניסיתי לקרוא בכל הכוח את קטע ההסבר באנגלית (לחצו כאן - ויקי אנ'), אבל בצירוף שתי העובדות הבאות 'לא הלך לי' כמו שאומרים, כי הרמה שלי באנגלית היא בינונית, והידע שלי בפיזיקה הוא קטן. אשמח לסיוע בהבנת הנושא. 149.78.244.173 03:48, 29 בנובמבר 2014 (IST)

הרעיון הוא שיש שלושה בלונים גדולים בלחצים שונים, כאשר רוצים למלא מיכל קטן בלחץ שקרוב לגבוה מבין השלושה. ממלאים קודם עם הלחץ הנמוך, בינוני ובסוף הגבוה. ככה הבלון הקטן מגיע ללחץ שקרוב ללחץ של הבלון הגבוה ביותר, והגדול מתרוקן רק במעט. ‏Setreset • שיחה 20:47, 1 בדצמבר 2014 (IST)

תודה. בכל אופן לא ברור לי למה צריך שלושה בלונים בזמן שבלון אחד צריך להעביר את חלק מהתכולה שלו לקטן בעזרת חוק הדיפוזיה. 149.78.231.106 12:51, 2 בדצמבר 2014 (IST)

הסיבה היא כזאת- כשממלאים בלון, החמצן עובר מהבלון הגדול לקטן רק עד שהלחצים משתווים. עכשיו- נניח שאני רוצה להביא את כל הבלונים הקטנים ללחץ של 1500 psi. אם היה לי רק בלון גדול אחד, אז ברגע שהוא היה יורד מתחת ל-1500 psi הייתי צריך לזרוק אותו לפח- הוא כבר לא ימלא אף בלון (לא משנה באיזה גודל) ל1500 psi. בצורה כזאת הייתי "מפסיד הרבה חמצן" שעדיין נמצא בבלון. לעומת זאת, אם אני משתמש בשלושה בלונים, אני אוכל עדיין להשתמש בבלונים הריקים יותר- כדי למלא עד ללחץ מסוים, ואחרי זה "להשלים" את מה שחסר באמצעות הבלונים המלאים יותר. מקווה שהייתי ברור. בלנק - שיחה 17:40, 14 בדצמבר 2014 (IST)

אקסוספירה

הערך אקסוספירה טוען, שככל שרדיוס האקסוספירה גדול יותר, כך קצב הבריחה קטן יותר. למה? אני מגדיל את r בנוסחה של מהירות מילוט, כלומר מקטין את המחסום האנרגטי שצריך להתגבר עליו. הקצב צריך לעלות.

יש פה מומחה לאטמוספירה בסביבה? Corvus,(שיחה) 21:20, 4 בדצמבר 2014 (IST)

פונקציה הופכית הזהה למקורית

תהיתי איך נקראת פונקציה אשר הפונקציה ההופכית שלה זהה לזו מקורית. לדוגמה הפונקציה $f(x)={\frac {1}{x}}$ זהה להופכית שלה, כך ש: $f(f(x))=x$. אם כן $f(x)=f^{-1}(x)$‎. כמו כן הפונקצייה $f(x)=-x$ והפונקציה הבוליאנית $f(x)=\neg x$. למעשה ניתן להגדיר את $x$ ו:${\frac {1}{x}}$ (וכן את שאר הדוגמאות) כ"בעלי יחס פונקציונלי סימטרי". --109.226.16.153 15:08, 12 בדצמבר 2014 (IST)

אינוולוציה. דניאל 17:15, 12 בדצמבר 2014 (IST)

האם חם בחלל או קר?

נניח שנמצאים ליד כדור הארץ, בצד הלא מואר על ידי שמש. כמות החלקיקים סביבי נמוכה מספיק שביל להגיד שאני בוואקום. אם אני בוואקום, אני לא מוסר אנרגיה בהסעה, כי אני מבודד תרמית. יש לי מקור חום פנימי (שרפת קלוריות) ככה שאני צריך להתחמם ללא מנגנון ויסות וקירור. אבל מצד שני יש לי קרינה של גוף שחור, ככה שאני צריך להתקרר בתהליך של הקרנה.

עכשיו, מה יותר משמעותי? קצב החימום ביולוגי או קצב קירור בעקבות הקרנה? תרומות/79.180.99.241 12:57, 20 בדצמבר 2014 (IST)

שאלה מסובכת, שאני לא יודע לענות עליה, אבל: 1.אתה פולט קרינת גוף שחור גם כשאתה לא מבודד תרמית, כך שבוודאי שמהבחינה הזאת בחלל אתה תשמור על הטמפרטורה שלך הרבה יותר טוב. (לשני הכיוונים- אם אתה היית קוביית קרח- היית מתחמם יותר לאט מאשר בטמפרטורת החדר, ולכן היה לך "קר יותר"). ראה כאן 2. טכנית, יכול להיות שאתה עדיין תתקרר, בתהליך הקירור הכי קלאסי של הגוף- הזעה. אם תזיע המים אמורים להתנדף ישר, בגלל הלחץ הנמוך שיש בחלל, וייתכן שזה יגרום לתהליך התקרות, כמו שזה גורם לאותו תהליך על כדור הארץ. בלנק - שיחה 19:34, 20 בדצמבר 2014 (IST)

שלום, אם אתה מסתכל על החלל בצד הלא מואר, ואין עליך אור שמש ישירות, הרי שהטמפרטורה של הסביבה היא בסביבות ה3- מעלות צלסיוס. מכאן שמאוד תלוי ברמת החימום, מקור החום הפנימי שלך, והבידוד שיש בינך ובין הסביבה (עד כמה אתה מבודד תרמית). אז כן, בחלל קר. מצד שני, אם השמש מאירה עלייך ישירות, יהיה לך די חם, כתלות במרחק בינך ובין השמש ובהכוון הזויתי שלך ביחס לשמש. (בצד שפונה לשמש יש עליך כמה עשרות מעלות, ובצד של כדור הארץ, אתה גם מקבל את קרינת האלבדו, אבל פחות חם מאשר בצד של כדור הארץ. גם כאן תלוי במידת הבידוד שלך, והאם אתה רוצה לקרר את עצמך לטמפרטורה מסויימת. בברכה אמא של גולן - שיחה 10:45, 21 בדצמבר 2014 (IST)

אין כזה דבר "הטממפרטורה של הסביבה" כשאתה בחלל. (מת לדעת מאיפה הבאת את המספר -3). טמפרטורה היא מאפיין של חומר, וכשאתה בחלל אין חומר מסביבך. והשואל הדגיש במפורש שהוא מדבר על הצד שלא מואר על ידי השמש. בלנק - שיחה 11:27, 21 בדצמבר 2014 (IST)

אגב, כאן יש מאמר שטוען שאחת המטרות של חליפות חלל הוא לקרר אותך. לכן, על פי המאמר ברור שבחלל דווקא חם ולא קר, כי הגוף לא מצליח להיפטר מהחום שהוא מייצר. בלנק - שיחה 11:28, 21 בדצמבר 2014 (IST)

בוודאי שיש טמפרטורה לסביבה בחלל, והיא נמוכה ביותר (כשאתה לא חשוף לקרינת שמש ישירה). בחלל יש חומר, גם אם צפיפותו נמוכה. אמא של גולן התכוון ל 3 מעלות קלווין, שזו בקירוב הטמפרטורה בחלל הריק. משה פרידמן - שיחה 21:36, 22 בדצמבר 2014 (IST)

האמירה הזאת מטעה- בכל המאמרים שמתייחסים לנושא מקפידים להגיד שלסביבה בחלל אין טמפרטורה, (ובגלל זה חום לא עובר באמצעות הסעה, כמו שמשתמע מהתגובה של אמא של גולן- "בידוד תרמי" וכו') אבל לחפצים שנמצאים בסביבה זו יש. העניין הוא שהם לא מגיעים לטמפרטורה הזאת מיד- אלא לאחר זמן רב של הקרנה- כשאין להם מקור חום פנימי. אני לא יודע מה התשובה הנכונה לגבי בן אדם- שיש לו מקור חום פנימי, אבל אני לא יודע אם הוא מספיק "חזק" כדי לחפות על איבוד החום דרך קרינה. לפי המאמר הזה שכבר קישרתי אליו- ניתן להסתובב על הירח בקלות בלי חליפת חלל. לפי המאמר השני שקישרתי אליו- חליפות חלל אף משמשות לעיתים לקירור. כך שנראה שהתשובה היא שבחלל חם ולא קר.

רק הערה לבלנק: אתה טועה לגבי נושא הקרינה, והשואל צודק. גם בסביבת וואקום (לא תיאורטית, כמו בחלל) אתה תקלוט אנרגיה מהסביבה לפי הטמפרטורה שלה. לכן, מבחינת הקרינה, הוואקום בחלל לא עוזר לך. השיקול שהבאת שגוי משום שהוא איננו לוקח בחשבון את העובדה שאתה לא רק פולט קרינה, אלא גם קולט. מה שחשוב הוא המאזן הכולל. משה פרידמן - שיחה 21:33, 22 בדצמבר 2014 (IST)

אם לסמוך על הקישור הזה, קצב הקירור גדול בהרבה. משה פרידמן - שיחה 21:33, 22 בדצמבר 2014 (IST)

משה, תקרא בעיון את מה שכתבתי. השואל הביא שני שיקולים לשני הכיוונים- הקרינה מצד אחד והבידוד התרמי מהצד השני. אני ציינתי שהקרינה נפלטת בכל מקרה- גם כשאתה מבודד תרמית וגם כשאתה לא. כך שכל ההשוואה לא רלוונטית. לאחר המשפט הזה לא הייתה שום התייחסות לקרינה בהמשך הדיון. ולכן גם לא ברור לי איזה שיקול שהבאתי שגוי. בלנק - שיחה 02:31, 23 בדצמבר 2014 (IST)

עונה במרוכז. א. לחלל יש טמפרטורה של 2.7 מעלות קלווין. אשמח אם תראה לי מאמר מדעי שטוען אחרת. לגבי התמיהה איך זה ייתכן, גם לקרינה יש טמפרטורה, וקרינת הרקע הקוסמית ממלאת את החלל כולו. חוץ מזה שאין בשום מקום וואקום מוחלט. ב. איבוד חום לקרינה תלוי בהפרש הטמפרטורות מהסביבה, גם בוואקום תיאורטי מוחלט. זה נובע מכך שהמשטח הקורן גם קולט קרינה מהסביבה. אתה לא לקחת את זה בחשבון ולכן הנחת שאיבוד חום לקרינה זהה בכדור הארץ ובחלל. אני כותב מהנייד, אם יש צורך אביא סימוכין וחישוב בהמשך. משה פרידמן - שיחה 08:23, 23 בדצמבר 2014 (IST)

ראה למשל כאן כאן, כאן, וכאן שטוענים שלחלל אין טמפרטורה. כאמור- אין שום בעייה להגיד שכן, אבל זה יהיה מטעה, כי יש הבדל עצום בין ה"3 קלווין" שבחלל (שבתוכו, על פי חלק מהמאמרים, לבן אדם יהיה בכלל חם, ועל פי כל המאמרים הוא לא יקפא ישר) לבין 3 מעלות קלווין "אמיתיות", שיהפכו אותך לגוש קרח תוך שניות. בלנק - שיחה 10:22, 23 בדצמבר 2014 (IST)

אף אחד מהמאמרים שהיפנת אליהם איננו מאמר מדעי. בעולם המדעי שאני מכיר, מקובל לחלוטין לדבר על הטמפרטורה של היקום כדבר מובן מאליו, שזו הטמפרטורה של קרינת הרקע הקוסמית. בלי שום מרכאות ובלי בערך. לדוגמא, המאמר הראשון שקפץ מול עיני בחיפוש פשוט, או אצלנו (למטה). זה לא מטעה בכלל, כי אין שום הבדל בין ה 3 קלווין שבחלל ל 3 קלווין אחרים. מה שיקרה לך בפירוש לא תלוי אך ורק בטמפרטורה של הסביבה, אלא גם באפשרויות מעבר האנרגיה. זה ההבדל היחיד בין מה שקורה בחלל לבין מה שקורה על פני כדור הארץ. מבחינת השואל, איבוד אנרגיה לקרינה מגוף אנושי בחלל העמוק יהיה בערך פי 10 מאשר על פני כדור הארץ, שזה אומר בערך קילוואט אחד. זה משמעותית יותר מהאנרגיה המיוצרת על ידי הגוף ולכן הוא יקפא למוות די מהר. אבל, אם אתה מדבר על החלל הקרוב, גופים כמו כדור הארץ והשמש ישנו משמעותית את המאזן הזה. לאחר ששוחחתי בנושא עם פיזיקאי אצלנו העובד עם נאס"א הבנתי שחליפות החלל המיוצרות כיום מתוכננות כך שיוכלו גם לחמם וגם לקרר בהתאם לצורך. משה פרידמן - שיחה 11:39, 23 בדצמבר 2014 (IST)

המאמרים אינם מדעיים, אבל כולם כתובים על ידי מדענים (אחד מהם מנאס"א). להגיד שאין שום הבדל נראה לי מטעה גם כן- אם כבר מסתכלים אצלנו- אז גם אצלנו מדברים על טמפרטורה כמאפיין של חומר, ולא של הקרינה הקוסמית בלבד. לכן התייחסות ל"טמפרטורה של החלל" דורשת הרחבה של המושג. חוקים בסיסיים הקשורים לטמפרטורה לא יהיו תקפים בחלל. בכל מקרה, לי נראה שהדיון מיצה את עצמו. השואל קיבל את התשובה הכי טובה שהוא יכל לקבל לשאלה המסובכת ששאל. אם יש לך עוד להוסיף, אתה כמובן מוזמן. בלנק - שיחה 13:09, 23 בדצמבר 2014 (IST)

לא ברור לי למה כוונתך, ואילו חוקים בסיסיים הקשורים לטמפרטורה לא יהיו תקפים בחלל. אבל אם אתה רוצה לסיים את הדיון אין לי כל בעיה עם זה. משה פרידמן - שיחה 13:20, 23 בדצמבר 2014 (IST)

כוח לורנץ, טרנספורמציה של שדה

נניח מערכת בה יש שדה חשמלי ומגנטי ניצבים ונתבונן בתנועת החלקיק. הוא ינוע בספירלה: יעשה תנועה בקו ישר לאורך ציר E ותנועה מעגלית עקב הפעלת B סביב ציר הE.

נתבונן עכשיו הנעה במהירות החלקיק לעורך ציר הE. במערכת זו, האלקטרון מבצע תנועה מעגלית בלי להתקדם. טרנספורמציית השדה היא $\ {\vec {E'}}=\left({\vec {E}}+{\vec {v}}\times {\vec {B}}\right)$, במערכת הנעה עם החלקיק, אין שדה חשמלי, כי אחרת הוא היה מתקדם בתוך המסגרת שאותה הגדרנו כמתקדמת עם החלקיק. מהירות היא אפס (אותה הסיבה), לכן כוח לורץ צריך להיות 0. אבל החלקיק עושה תנועה מעגלית. איזה כוח גורם לזה? 79.176.56.88 19:53, 25 בדצמבר 2014 (IST)

שילוש זווית שוב

בנושא שילוש הזווית, אני מודע לבנייה בסרגל ומחוגה ללא שנתות. שאלתי היא כיצד הובן שזה לא אפשרי...

יש הסבר כללי של ההוכחה בערך שילוש זווית. בקצרה, יש זוויות ששילושן דורש פתרון של משוואות ממעלה שלישית, בעוד שסרגל ומחוגה יכולים לפתור רק משוואות ממעלה שניה. עוזי ו. - שיחה 15:43, 26 בדצמבר 2014 (IST)