איוואן סרצימיר, קיסר בולגריה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תבנית {{מונרך}} בתבנית {{מנהיג1}}
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
|תמונה=
|תמונה=
|כיתוב=
|כיתוב=
|שם בשפת המקור=
|שם בשפת המקור=Иван Срацимир
|שם מלא=
|שם מלא=
|מדינה=
|מדינה=[[צארות וידין]]
|מקום קבורה=[[בורסה (עיר)|בורסה]]
|מקום קבורה=[[בורסה (עיר)|בורסה]]
|תאריך לידה=[[1324]]
|תאריך לידה=[[1324]]

גרסה מ־00:23, 7 בינואר 2015

תבנית:מנהיג1 איווא‏ן סְרַצִימִירבולגרית Иван Срацимир‏; 1324 - 1397) היה צאר וידין (כיום - מחוז וידין, מחוז מונטנה ושטחים נוספים) שבאימפריה הבולגרית השנייה בין השנים 1356-1397.

חייו

סרצימיר נולד בלו‏בץ'(אנ') ב-1324. הוא היה בנו של איוואן אלכסנדר ואשתו הראשונה תאו‏דו‏ר‏ה, נסיכת ולאכיה. ב-1337, הכתיר אביו אותו ואת אחיו איוואן אסן הרביעי כצארים, וסרצימיר קיבל את השליטה בעיר וידין, בה שלט עד 1397. ב-1349 וב-1355 נפלו אחיו איוואן אסן הרביעי ומיכאיל אסן הרביעי בקרבות נגד העות'מאנים, ומעמדו בין היורשים השתפר.

אביו של סרצימיר, איוואן אלכסנדר, נישא פעם נוספת ליהודיה מומרת מווליקו טרנובו, ולשניים נולדו לפחות שני בנים. ב-1356 הכתיר איוואן אלכסנדר אחד מהם, איוואן שישמן כצאר. מהלך זה הוביל להתרחקותו של איוואן סרצימיר מאביו. הוא כונן בווידין צארות עצמאית וכרת ברית עם ולאכיה, לאחר שנישא להנה, בתו של הנסיך ניקולאה אלכסנדרו.

ב-1365 כבש לאיוש הראשון, מלך הונגריה את וידין ואיוואן ובני משפחתו נשבו ושהו כארבע שנים במצודת חומניק, בסמוך לעיירה הקרואטית בוסילייבו של ימינו. במהלך שביו נאלץ סרצימיר לעזוב את הנצרות האורתודוקסית ולהיות קתולי.

בשנת 1369, הסכימו ההונגרים שיחזור לווידין כווסאל, תמורת תשלום כספי וויתורים טריטוריאליים. ב-1388 פלשו העות'מאנים לבולגריה, ולאחר מותו של איוואן שישמן ב-1395 היה לצאר של בולגריה כולה. הוא קיווה כי מסע צלב שהנהיג זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ישחרר את בולגריה מידי העות'מאנים, אך לאחר ניצחון העות'מאנים בקרב ניקופוליס(אנ') ב-25 בספטמבר 1396 אפסו תקוותיו. ב-1397 כבשו העות'מאנים גם את וידין, סרצימיר נפל בשבי ומת באותה שנה. בנו, קונסטנטין השני ירש רק חלק מהטריטוריה בה שלט אביו.

לקריאה נוספת

  • John V.A. Fine, Jr., The Late Medieval Balkans, Ann Arbor, 1987


הקודם:
איוואן שישמן
1371-1395
קיסרי האימפריה הבולגרית השנייה
1356-1396
הבא:
קונסטנטין השני
1422-1396