הלוגן

הלוגן הוא כל יסוד השייך למשפחת ההלוגנים: קבוצת יסודות אל-מתכתיים (מלבד האסטטין שהוא מתכת למחצה), המאכלסים את העמודה ה-7 והלפני אחרונה בטבלה המחזורית. היסודות ההלוגנים הם רעילים, צבעוניים בצורת הגז שלהם, מצב הצבירה שלהם בטמפרטורת החדר משתנה, הם מתמוססים במים, ובעלי ריח חריף.

הלוגנים

מקור השם "הלוגן" הוא שילוב המילים ביוונית 'הלוס'ו-'גנו' שפירושם "יוצר מלחים". היסודות ההלוגנים הם: פלואור, כלור, ברום, יוד ואסטטין. צורת היסוד של הלוגנים טהורים היא מולקולה דו-אטומית. בטבע מופיעים ההלוגנים בתרכובות רבות, ולא ניתן למצוא אותם בצורתם הטהורה בשל פעילותם הכימית הגבוהה. כאשר הלוגן בא במגע עם מתכת, נוצר מלח.

להלוגנים יש שבעה אלקטרונים ברמת האנרגיה החיצונית (7 אלקטרוני ערכיות); דבר זה גורם להלוגנים להיות פעילים במיוחד, ולהגיב בעוצמה עם חומרים רבים. פלואור, בנוסף, הוא היסוד האלקטרושלילי ביותר בכל הטבלה המחזורית; גם עובדה זו אחראית לכך שזהו אחד היסודות הפעילים ביותר.

בשפות רבות קיימת תבנית מסוימת לשמות ההלוגנים, דבר המעיד על הקשר ההדוק ביניהם. באנגלית, למשל, מסתיימים כל שמות ההלוגנים ב-ine: כלור נכתב Chlorine, פלואור - Fluorine וכן הלאה.

תרכובות אורגניות סינתטיות רבות, כמו למשל פלסטיק, מכילות הלוגנים. הם ידועים בשם תרכובות הלוגניות.

בגוף האדם: כלור הוא ההלוגן היחיד שהאדם זקוק לו בכמויות יחסית גדולות בצורתו היונית. הוא הכרחי, לדוגמה, ליצירת חומצות קיבה (או חומצת מימן כלורי, HCl).

יוד נצרך בכמויות קורט והוא משמש ליצירת הורמוני התירואיד (תירוקסין). בנוסף לכך מחסור ביוד יכול לגרום לפיגור שכלי.

כמויות קטנות של פלואור נחוצות לגוף על מנת ליצור את שכבת האמייל בשיניים.

נתונים נוספים על הלוגנים אפשר למצוא בטבלה הבאה:

הלוגן	מסה אטומית	סמל	נקודת היתוך	נקודת רתיחה	אלקטרושליליות
פלואור	18.9984	F2 #gas	53.53	85.03	3.98
כלור	35.5	Cl2 #gas	171.6	239.11	3.16
ברום	80	Br2 #liquid	265.8	332.0	2.96
יוד	127	I2 #solid	396.85	457.4	2.66
אסטאטין	210	At2 #solid	575	610	2.2
אונונספטיום	294/293*	*	*	*	*

* אונונספטיום נוצר באופן מלאכותי, אך טרם נחקר כל צרכו, הנתונים חושבו לפי המחזוריות של הטבלה המחזורית

ראו גם

• נורת הלוגן