חוק מס ערך מוסף – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ראו גם: די בקטגוריה
שורה 63: שורה 63:


אם העסק לא ימכור את המוצר שקנה (לדוגמה: המוצר נשבר ונזרק), הוא לעולם לא יגבה עבורו מע"מ עסקאות. העסק יגיש לשלטונות המס דרישה להחזר מע"מ התשומות ששילם בסך של 165 ₪, שלטונות מע"מ יחזירו לעסק את הסכום הנ"ל.
אם העסק לא ימכור את המוצר שקנה (לדוגמה: המוצר נשבר ונזרק), הוא לעולם לא יגבה עבורו מע"מ עסקאות. העסק יגיש לשלטונות המס דרישה להחזר מע"מ התשומות ששילם בסך של 165 ₪, שלטונות מע"מ יחזירו לעסק את הסכום הנ"ל.

== ראו גם ==
* [[עוסק]]
* [[עוסק מורשה]]
* [[עוסק פטור]]
* [[מוסד כספי]]
* [[מוסד ללא כוונת רווח]] (מלכ"ר)


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==

גרסה מ־07:38, 25 בינואר 2015

מס ערך מוסף הוטל בישראל לראשונה ב-1 ביולי 1976, מכוח חוק מס ערך מוסף, בעקבות המלצותיה של "ועדת אשר", שעסקה בעניין זה. בישראל המע"מ הוא בשיעור אחיד (למעט חריגים מעטים) על צריכה פרטית וציבורית ובגבייתו עוסקת רשות המסים בישראל (קודם להקמתה עסק בכך אגף המכס ומע"מ).

המע"מ נגבה בשלב היבוא ובכל שלבי הייצור והשיווק על ערך המכירות לקונה, כולל כל המסים (למעט המע"מ עצמו). מחבות מס זו מוחזר ערך המע"מ אשר הוטל בשלב הקודם על תשומות ביניים כולל השקעות (החזר "מס תשומות").

בשני מגזרים בישראל מוטל המע"מ על-פי הגדרתו החלופית (מע"מ פיננסי):

  • מגזר פיננסי: בנקים, חברות ביטוח ונותני שירותים פיננסיים חייבים במע"מ על תשלומי השכר והרווח. שעור המס החל עליהם זהה, למעשה, לשיעור המע"מ הנגבה מעסקים, והם אינם זכאים להחזר של מס תשומות. בשל אופי פעילותם אין זה יעיל טכנית לגבות מע"מ ממוסדות פיננסים בדרך של "החזר מס תשומות".
  • מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) כולל מוסדות המדינה, חייבים במע"מ בשעור מופחת של כמחצית משיעור המע"מ על תשלומי השכר שלהם. גם המלכ"רים אינם זכאים להחזר מס תשומות ומאחר שמעצם הגדרתם כפעילות ללא רווח, הטלת המע"מ היא על שכר בלבד.

גובה המס

שיעור המע"מ משתנה מפעם לפעם, בצו שמוציא שר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת, כחלק מהמדיניות הפיסקלית של הממשלה:

מתאריך שיעור המע"מ
1.7.1976 8%
1.11.1977 12%
1.8.1982 15%
1.6.1985 17%
1.10.1985 15%
1.3.1990 16%
1.1.1991 18%
1.1.1993 17%
15.6.2002 18%
1.3.2004 17%
1.9.2005 16.5%
1.7.2006 15.5%
1.7.2009 16.5%
1.1.2010 16%
1.9.2012 17%
2.6.2013 18%
1.10.2015 17%

בשלושת העשורים האחרונים התקבע שיעור המע"מ בישראל על רצועה צרה שנעה בטווח של 15%-18%, בהתאם למצב הכלכלי ולמדיניות המס. בתקופות שפל שיעור המע"מ עולה לטווח המקסימלי ובתקופות שפע המע"מ יורד לטווח התחתון.

פטור ממע"מ ושיעורי מס מיוחדים

בישראל מספר פעילויות עליהן חל פטור ממע"מ:

  • מכירת יהלומים ואבנים יקרות מאדם שעיסוקו בכך לאדם אחר שעיסוקו בכך.
  • השכרת נכס למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים.
  • השכרת מקרקעין והחכרת מקרקעין שהוראות החוק להגנת הדייר, התשל"ב-1972, חלות עליהם.
  • מכירת מקרקעין המושכרים בתנאי שכירות מוגנים כאמור.
  • מכירות בנמל תעופה בן-גוריון, בו ישנן חנויות דיוטי פרי.
  • מכירות באזור אילת. על-פי חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים),[1] מכירת מוצרים או מתן שירותים בעיר אילת או במועצה האזורית חבל אילות בידי עוסק תושב האזור לצריכה באזור אילת או שימוש בה, פטורים ממע"מ. על מספר מוצרים בני קיימא כמכוניות, מדיחי כלים וכדומה לא חל הפטור והם חייבים במע"מ בשיעור מלא. בינואר 1994 בוטל הפטור על מכירת סיגריות באילת בשל פרופורציות צריכה לא הגיוניות (עם ביטול הפטור ירד שעור קניית הסיגריות באילת ב65%).

על מכירת מוצרים ושירותים מסוימים, לעסקים באזור אילת על ידי עסקים שמחוץ לאזור אילת, חל מע"מ בשיעור אפס, כך שהפטור ממע"מ באזור אילת קרוב יותר למע"מ בשיעור אפס המוציא מבסיס המס את כל הפעילות הכלכלית באזור אילת.

העסקאות בישראל שבהן העסק יכול לקבל חזרה את המע"מ ששולם על ידו ובמכירה יהיה חייב במס בשיעור 0% מתרכזות בפעילויות הבאות:

  • ירקות ופירות, בתנאי שלא נעשתה בהם פעולת עיבוד כלשהי.
  • יצוא מוצרים ושירותים כולל נכסים לא מוחשיים.
  • מכירת כלי טיס או כלי שיט לעסקים שעוסקים בהסעת נוסעים או הובלת סחורות בים או באוויר.
  • הובלה בינלאומית של מטענים באוויר או בים לישראל וממנה.
  • שירותים מסוימים לתיירות נכנסת:
    • לינה בבתי מלון, ובכלל זה כל ההוצאות במלון הנילוות ללינה (מזון ומשקאות, כביסה, בידור וכדומה), בתנאי ששולמו דרך חשבון הלינה ובמטבע זר.
    • שרותי הסעה, תיור והשכרת רכב - אם התבצעו באמצעות ספקים מאושרים ושולמו במטבע זר.
    • תיירים זכאים לבקש החזר מע"מ, בתנאים מסוימים, על רכישות מוצרים בני-קיימא לצורך ייצואם אל מחוץ לגבולות הארץ.

בעולם לא מקובל להחיל מע"מ בשעור אפס על שירותי תיירות נכנסת. בישראל מע"מ בשיעור אפס על שירותים אלה נועד לעודד כניסת תיירים לישראל באמצעות סבסודם.

דוגמאות הסבר לחישוב מע"מ

מונחים:

דוגמה 1:

  • עסק קנה את מוצר א' במחיר לפני מע"מ של 1,000 ₪, מחיר בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 1,165 ₪.
  • העסק מכר את מוצר א' במחיר לפני מע"מ של 1,400 ₪, מחיר ללקוח בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 1,631 ₪.
  • מע"מ התשומות בעסקה הוא 165 ₪. (1,165-1,000 ₪) – מע"מ זה שולם על ידי העסק לספק.
  • מע"מ עסקאות בעסקה הוא 231 ₪ . (1,631-1,400 ₪) – מע"מ זה שולם לעסק על ידי הלקוח.

בידי העסק נשאר ההפרש שהוא 66 ₪. (231-165 ₪). סכום זה ישולם לשלטונות מע"מ ב- 15 לחודש שלאחר החודש בו בוצעו העסקאות.

דוגמה 2 :

  • עסק קנה את מוצר א' במחיר לפני מע"מ של 1,000 ₪, מחיר בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 1,165 ₪.
  • העסק מכר את מוצר א' במחיר לפני מע"מ (מחיר הפסד) של 800 ₪, מחיר ללקוח בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 932 ₪.
  • מע"מ התשומות בעסקה הוא 165 ₪. (1,165-1,000 ₪) – מע"מ זה שולם על ידי העסק לספק.
  • מע"מ עסקאות בעסקה הוא 132 ₪. (932-800 ₪) – מע"מ זה שולם לעסק על ידי הלקוח.

העסק שילם לספק סכום מע"מ גדול יותר מאשר קיבל מהלקוח. ההפרש בסך של 33 ₪ (132-165) ידווח לשלטונות מע"מ ב-15 לחודש שלאחר החודש בו בוצעו העסקאות, העסק יקבל בחזרה משלטונות מע"מ סך של 33 ₪.

אם העסק לא ימכור את המוצר שקנה (לדוגמה: המוצר נשבר ונזרק), הוא לעולם לא יגבה עבורו מע"מ עסקאות. העסק יגיש לשלטונות המס דרישה להחזר מע"מ התשומות ששילם בסך של 165 ₪, שלטונות מע"מ יחזירו לעסק את הסכום הנ"ל.

לקריאה נוספת

  • עו"ד אבי פרידמן, מס ערך מוסף: החוק וההלכה, הוצאת רונן, מהדורה שנייה, דצמבר 2010.
  • יעקב פוטשבוצקי, חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, הוצאת צור רימון.
  • אהרן נמדר, מס ערך מוסף, הוצאת חושן למשפט, מהדורה שנייה, 2001.
  • מ. כהן, דיני מסים, הוצאת המכון למסים ולייעוץ כלכלי בע"מ.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים