תוספתן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־07:54, 1 בפברואר 2015

לחצו כדי להקטין חזרה

מערכת העיכול. למידע על איבר, לחצו עליו.

התוספתן (בלטינית: Vermiform Appendix או Vermix, "תוספת דמוית תולעת", Cecal Appendage, או בסתמי Appendix) הוא שלוחה צינורית חסומה בקצֶהָּ, היוצאת מתחילת המעי הגס, שאורכה כ-10-8 ס"מ, ורוחבה כ-8 מילימטרים. הרירית שלו מכילה תאים רבים הקשורים למערכת החיסון, אשר גדלים ומתנפחים בתגובה לזיהום ויראלי או חיידקי, בדומה לשקדים.

התוספתן גדול במידה ניכרת אצל בעלי חיים שתזונתם עשירה בתאית (לדוגמה: אוכלי עשב), בהם הוא משמש לעיכול התאית באמצעות חיידקים המפרישים אנזימים לפירוקהּ‏. בשל כך, משוער כי אצל אבותיו הקדמונים של המין האנושי שימש התוספתן לפירוק רב סוכרים (כמו התאית). עם התפתחות האדם השתנתה תזונתו והובילה לכך שהתוספתן הפך לשריד אבולוציוני, כלומר מבנה או תהליך שאיבד את רוב או כל תפקידיו, בדומה לסימור השיער ("עור ברווז").

האבולוציה לרוב אינה מפתחת מבנים חדשים, אלא בעיקר מתאימה את אלו של האבות הקדומים של המין. אם כן, כפי שנאמר שריד אבולוציוני עדיין יכול להיות בעל תפקידים מסוימים, חלקיים או מלאים, וכך גם משוער לגבי התוספתן. על אף שהסרתו או אי הופעתו בלידה אינן פוגמות בבריאות כלל, משוער כי לתוספתן תפקיד מסוים במערכת החיסון או במערכת העיכול. אחת מהסברות העיקריות בנושא מתארת אותו כ"מקלט" לחיידקים מועילים כאשר מחלה דוחקת אותם משאר איברי העיכול.

האפנדקטומיה, ניתוח לטיפול בדלקת התוספתן, הוא אחד הטיפולים הכירורגים השכיחים בעולם. הדלקת גורמת לחולשה, לבחילות ולכאבי בטן עזים בבטן הימנית התחתונה. הכאבים עלולים להתבטא בהתחלה גם כלחץ בבטן העליונה, ולאט לאט לרדת לכיוון הבטן התחתונה. הטיפול היחיד הוא הסרת התוספתן בניתוח, אחרת התוספתן עלול להינקב, דבר העלול לגרום לזיהומים קשים ולסכנת חיים, עקב התפזרות התכולה הדלקתית בחלל הבטן.

לקריאה נוספת

Frederic H. Martini, Ph.D., Fundamentals of Anatomy and Physiology, p. 916, Prentice Hall, Englewood Cliffs, New Jersey, 1995

קישורים חיצוניים

יורם שורק, הנספח שצורתו כתולעת, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10‏")

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ה'''תוספתן''' (ב[[לטינית]]: '''Vermiform Appendix''' או '''Vermix''', "תוספת דמוית תולעת", '''Cecal Appendage''', או בסתמי '''Appendix''') הוא שלוחה צינורית חסומה בקצֶהָּ, היוצאת מתחילת [[המעי הגס]], שאורכה כ-10-8 ס"מ, ורוחבה כ-8 [[מילימטר]]ים. הרירית שלו מכילה [[תא]]ים רבים הקשורים ל[[מערכת החיסון]], אשר גדלים ומתנפחים בתגובה לזיהום [[נגיף|ויראלי]] או [[חיידק|חיידקי]], בדומה ל[[שקדים]].
-התוספתן גדול במידה ניכרת אצל בעלי חיים שתזונתם עשירה ב[[תאית]] (לדוגמה: אוכלי עשב), בהם הוא משמש לעיכול התאית באמצעות [[חיידקים]] המפרישים אנזימים לפירוקהּ‏. בעבר היתה סברה בפרט בקרב תומכי תיאוריית האבולוציה שלתוספתן אין שום תועלת אצל בני האדם והוא שריד אבולוציוני אך עם התפתחות המחקרים גילו שהתוספתן הוא מאגר לחיידקים "טובים", אשר משמש את גוף האדם במקרים של זיהום במערכת העיכול.
+התוספתן גדול במידה ניכרת אצל בעלי חיים שתזונתם עשירה ב[[תאית]] (לדוגמה: אוכלי עשב), בהם הוא משמש לעיכול התאית באמצעות [[חיידקים]] המפרישים אנזימים לפירוקהּ‏. בשל כך, משוער כי אצל אבותיו הקדמונים של ה[[אדם|מין האנושי]] שימש התוספתן לפירוק רב סוכרים (כמו התאית). עם התפתחות האדם השתנתה תזונתו והובילה לכך שהתוספתן הפך לשריד אבולוציוני, כלומר מבנה או תהליך שאיבד את רוב או כל תפקידיו, בדומה ל[[סימור שיער|סימור השיער]] ("עור ברווז").
+האבולוציה לרוב אינה מפתחת מבנים חדשים, אלא בעיקר מתאימה את אלו של האבות הקדומים של המין. אם כן, כפי שנאמר שריד אבולוציוני עדיין יכול להיות בעל תפקידים מסוימים, חלקיים או מלאים, וכך גם משוער לגבי התוספתן. על אף שהסרתו או אי הופעתו בלידה אינן פוגמות בבריאות כלל, משוער כי לתוספתן תפקיד מסוים ב[[מערכת החיסון]] או ב[[מערכת העיכול]]. אחת מהסברות העיקריות בנושא מתארת אותו כ"מקלט" לחיידקים מועילים כאשר מחלה דוחקת אותם משאר איברי העיכול.
 ה[[אפנדקטומיה]], ניתוח לטיפול ב[[דלקת התוספתן]], הוא אחד הטיפולים ה[[כירורגיה|כירורגים]] השכיחים בעולם. הדלקת גורמת לחולשה, לבחילות ול[[כאב|כאבי]] בטן עזים ב[[בטן]] הימנית התחתונה. הכאבים עלולים להתבטא בהתחלה גם כלחץ בבטן העליונה, ולאט לאט לרדת לכיוון הבטן התחתונה. הטיפול היחיד הוא הסרת התוספתן בניתוח, אחרת התוספתן עלול להינקב, דבר העלול לגרום לזיהומים קשים ולסכנת חיים, עקב התפזרות התכולה ה[[דלקת]]ית בחלל הבטן.