נתן אדאדי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:43, 2 בפברואר 2015

תבנית:רב רבי נתן אדאדי (ת"ק, 1740 - ג' באלול תקע"ח, 4 בספטמבר 1818, צפת) היה רב ופרשן תלמוד, מחכמי טריפולי שבלוב; הוא חתנו ותלמידו של רבי מסעוד חי רקח, מחבר מעשה רקח.

ביוגרפיה

נולד בארץ ישראל בשנת 1740, בצעירותו נשלח כשד"ר היישוב בירושלים, לליוורנו והתיישב בה. לאחר מכן עבר לטריפולי שם היה תלמידו של ר' מסעוד חי רקח, שלאחר מכן לקחו לחתן לבתו. בשנת 1792 התמנה כדיין בטריפולי, לצד הדיינים רבי משה לחמייש, רבי חיים ואתורי ורבי שלום פלוס.^[1]

בחג השבועות של שנת תקע"ח, 1818 עלה לארץ ישראל עם נכדו אברהם אדאדי, שהיה אז בן 17, והגיעו לעכו.^[2] בהמשך עבר והשתקע בצפת, ובאותה שנה נפטר.

שמו מוזכר בין שמות רבני קהילות לוב, המוזכרים בליל יום הכיפורים אחרי אמירת כל נדרי, לפי מנהג יהדות לוב.

הוא חיבר את הספרים: מאורי נתן, וחק נתן, אך הם לא נדפסו ואבדו במשך השנים. אך ציטוטים מהם משוקעים בכתבי תלמידיו, כמו ספר "שדה יצחק" של תלמידו רבי יצחק גואטה (על שער ספרו: גויטע).

הרב נתן אדאדי החל בהכנות להדפסת הכרך השני של חמיו ר' מסעוד - מעשה רקח פירוש על משנה התורה לרמב"ם, מכתבי יד, אך לא השלים את המשימה. נכדו, ר' אברהם חיים אדאדי, בסופו של דבר השלים את הספר ופרסם אותו בליוורנו בשנת 1862.

תקופת חייו של הרב נתן אדאדי על ציר הזמן
ציר הזמן

הערות שוליים

^ יהדות לוב, תל אביב, תש"ך. עמ' 68, ערכם של שלושת הדיינים האחרים.
^ אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים, תשי"א, עמ' 675.

[1] יהדות לוב, תל אביב, תש"ך. עמ' 68, ערכם של שלושת הדיינים האחרים.

[2] אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים, תשי"א, עמ' 675.

[1]

[2]

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 ==ביוגרפיה==
-נולד ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1740]], בצעירותו נשלח כ[[שד"ר]] היישוב בירושלים, ל[[ליוורנו]] והתיישב בה. בשנת [[1792]] התמנה כדיין ב[[טריפולי (לוב)|טריפולי]], לצד הדיינים רבי [[משה לחמייש]], רבי [[חיים ואתורי]] ורבי [[שלום פלוס]].{{הערה|'''יהדות לוב''', תל אביב, תש"ך. עמ' 68, ערכם של שלושת הדיינים האחרים.}}
+נולד ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1740]], בצעירותו נשלח כ[[שד"ר]] היישוב בירושלים, ל[[ליוורנו]] והתיישב בה. לאחר מכן עבר לטריפולי שם היה תלמידו של ר' [[מסעוד חי רקח]], שלאחר מכן לקחו לחתן לבתו. בשנת [[1792]] התמנה כדיין ב[[טריפולי (לוב)|טריפולי]], לצד הדיינים רבי [[משה לחמייש]], רבי [[חיים ואתורי]] ורבי [[שלום פלוס]].{{הערה|'''יהדות לוב''', תל אביב, תש"ך. עמ' 68, ערכם של שלושת הדיינים האחרים.}}
 ב[[חג השבועות]] של שנת [[תקע"ח]], [[1818]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] עם נכדו [[אברהם אדאדי]], שהיה אז בן 17, והגיעו ל[[עכו]].{{הערה|[[אברהם יערי]], '''שלוחי ארץ ישראל''', ירושלים, תשי"א, עמ' 675.}} בהמשך עבר והשתקע ב[[צפת]], ובאותה שנה נפטר.
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 הוא חיבר את הספרים: '''מאורי נתן''', ו'''חק נתן''', אך [[חיבור אבוד|הם לא נדפסו]] ואבדו במשך השנים. אך ציטוטים מהם משוקעים בכתבי תלמידיו, כמו ספר "שדה יצחק"  של תלמידו רבי [[יצחק גואטה]] (על שער ספרו: גויטע).
+הרב נתן אדאדי החל בהכנות להדפסת הכרך השני של חמיו ר' מסעוד - [[מעשה רקח]] פירוש על משנה התורה לרמב"ם, מכתבי יד, אך לא השלים את המשימה. נכדו, ר' אברהם חיים אדאדי, בסופו של דבר השלים את הספר ופרסם אותו בליוורנו בשנת 1862.