טאבו (סוציולוגיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:53, 6 בפברואר 2015

טאבו (מפולינזית "טאפו" = המסומן, הלא רגיל, הלא ניתן למגע) איסור חברתי כנגד שמות, חפצים, פעולות, אנשים ושיחה בנושא מסוים, אשר נחשבים כלא-רצויים בחברה או בתרבות מסוימת. מערכת איסורים אלה קשורה למושג הקדושה והטומאה החברתיים, כך שהעבירה עליהם נחשבת כגורמת תוצאות חמורות, משום כך עבירה על טאבו נחשבת למעשה שלא יעשה ואף למעשה נתעב.

מקור המילה

מקור המונח באי טהיטי, אליו הגיע ג'יימס קוק במסעותיו, במחצית השנייה של המאה ה-18. ג'יימס קוק נתקל שם במונח טאפו בהקשר לאיסור שהוטל על נשים לאכול בנוכחות גברים שהיה נהוג באי. בקרב ילידי פולינזיה שימש המונח לציון חפצים, מעשים, יישים רוחניים ובני אדם שהם אסורים במגע, בעשיה או בשימוש על פי מנהג או מטעמים דתיים-מאגיים. בדומה למקור זה, למילה טאבו יש מקור נוסף מאזור האוקיינוס השקט, והוא מהאי איווקי (Eueiki) וקשור לפולחן צמח הקאבה. המקור בשפה הוא דו-ערכי והוא קדוש וטמא בו זמנית. אצל עמים פולינזיים שונים היה הטאבו מוטל על ידי כהן מקומי, והוא יכול היה להיות מוטל על כל דבר. הטלת טאבו הפכה את מושא ההטלה לטמא. הטלת טאבו נעשתה הן מסיבות דתיות-אמוניות (כגון טאבו שהוטל על קברים), והן מסיבות מעשיות - דרך משל, אם כתוצאה מדיג מופרז הייתה סכנה שכל הדגים באזור יושמדו ולא יהיה יותר מה לדוג, היה הכהן מטיל טאבו על דגים.

כיום

כיום קיבל המושג "טאבו" משמעות משנית: טאבו פירושו עניין שקיימת הסכמה כללית שלא לעסוק בו. ככל הנראה, לא קיים טאבו אוניברסלי, עם זאת, קיימים כמה נושאים שהם טאבו במרבית החברות. לעתים הטאבו נשאר גם לאחר שפג תוקפה של הסיבה הראשונית להיווצרותו. מהסיבה הזאת, יש טיעונים כי אפשר לחשוף את ההיסטוריה של תרבויות שונות על פי נושאי הטאבו שלהם, בהיעדר אמצעים אחרים.

זיגמונד פרויד קישר את הטאבו בספרו לתפיסה הפסיכואנליטית ואיסורים חברתיים הקשורים לגילוי עריות המצויים בתרבויות רבות.

דוגמה לטאבו מילולי, הלקוח מעולם היהדות, הוא הגיית השם המפורש.

ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''טאבו''' (מ[[פולינזית]] "'''טאפו'''" = המסומן, הלא רגיל, הלא ניתן למגע) איסור חברתי כנגד שמות, חפצים, פעולות, אנשים ושיחה בנושא מסוים, אשר נחשבים כלא-רצויים בחברה או בתרבות מסוימת. מערכת איסורים אלה קשורה למושג ה[[קדושה (דתות)|קדושה]] והטומאה החברתיים, כך שהעבירה עליהם נחשבת כגורמת תוצאות חמורות, משום כך עבירה על טאבו נחשבת למעשה שלא יעשה ואף למעשה נתעב.
+'''טאבו''' (מ[[פולינזית]] "'''[[טאבו (פולינזיה)|טאפו]]'''" = המסומן, הלא רגיל, הלא ניתן למגע) איסור חברתי כנגד שמות, חפצים, פעולות, אנשים ושיחה בנושא מסוים, אשר נחשבים כלא-רצויים בחברה או בתרבות מסוימת. מערכת איסורים אלה קשורה למושג ה[[קדושה (דתות)|קדושה]] והטומאה החברתיים, כך שהעבירה עליהם נחשבת כגורמת תוצאות חמורות, משום כך עבירה על טאבו נחשבת למעשה שלא יעשה ואף למעשה נתעב.
 ==מקור המילה==
-מקור המונח ב[[אי]] [[טהיטי]], אליו הגיע [[ג'יימס קוק]] במסעותיו, במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. ג'יימס קוק נתקל שם במילה זו בהקשר לאיסור שהוטל על [[נשים]] לאכול בנוכחות [[גברים]] שהיה נהוג באי. בקרב ילידי פולינזיה שימש המונח לציון חפצים, מעשים, יישים רוחניים ובני אדם שהם אסורים במגע, בעשיה או בשימוש על פי מנהג או מטעמים דתיים-מאגיים.
+מקור המונח ב[[אי]] [[טהיטי]], אליו הגיע [[ג'יימס קוק]] במסעותיו, במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. ג'יימס קוק נתקל שם במונח [[טאבו (פולינזיה)|טאפו]] בהקשר לאיסור שהוטל על [[נשים]] לאכול בנוכחות [[גברים]] שהיה נהוג באי. בקרב ילידי פולינזיה שימש המונח לציון חפצים, מעשים, יישים רוחניים ובני אדם שהם אסורים במגע, בעשיה או בשימוש על פי מנהג או מטעמים דתיים-מאגיים.
 בדומה למקור זה, למילה טאבו יש מקור נוסף מאזור [[האוקיינוס השקט]], והוא מהאי [[איווקי]] (Eueiki) וקשור ל[[פולחן]] צמח ה[[קאבה]]. המקור בשפה הוא [[דו-ערכי]] והוא קדוש ו[[טומאה (פולינזיה)|טמא]] בו זמנית. אצל עמים פולינזיים שונים היה הטאבו מוטל על ידי [[כהן (איש דת)|כהן]] מקומי, והוא יכול היה להיות מוטל על כל דבר. הטלת טאבו הפכה את מושא ההטלה לטמא. הטלת טאבו נעשתה הן מסיבות דתיות-אמוניות (כגון טאבו שהוטל על קברים), והן מסיבות מעשיות - דרך משל, אם כתוצאה מדיג מופרז הייתה סכנה שכל הדגים באזור יושמדו ולא יהיה יותר מה לדוג, היה הכהן מטיל טאבו על דגים.