תנאי (הלכה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תבנית איחוד
←‏קישורים חיצוניים: מאמר שיווקי ולא מוסמך
שורה 32: שורה 32:
*{{אנצ דעת|608}}
*{{אנצ דעת|608}}
* {{ויקישיבה|תנאי}} (מתוך ספרו של אחיקם קשת [[קובץ יסודות וחקירות השלם]])
* {{ויקישיבה|תנאי}} (מתוך ספרו של אחיקם קשת [[קובץ יסודות וחקירות השלם]])
* [http://leshem-a.co.il/משפטי-התנאים-בחוזים-עסקיים משפטי התנאים בחוזים עסקיים] באתר "[http://leshem-a.co.il לשם]"


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־19:43, 11 בפברואר 2015

מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך תנאי בני גד ובני ראובן עם ערך זה.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך תנאי בני גד ובני ראובן עם ערך זה.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.

תנאי הוא דין תלמודי המגביל מעשה קנייני והלכתי וכובל אותו לקיום התנאי, כך שאם התנאי לא התקיים, המעשה יתבטל.

מקור הדין והגדרתו

התנאי הוא חידוש של התורה, הנלמד מפרשת בני גד ובני ראובן, בה התנה משה רבנו עם שבט ראובן ושבט גד, כי יקבלו את חלקם בעבר הירדן אותו הם ביקשו ממשה רבנו, בתנאי שיילחמו יחד עם שאר השבטים על ארץ ישראל. מכיוון שחידוש הלכתי זה נלמד מתנאי בני גד ובני ראובן, קובעת המשנה[1] כי רק אם התנאי נעשה באותה צורה בה הוא נעשה על ידי משה רבנו יש לתנאי תוקף הלכתי, ולא - אין לתנאי כל תוקף, ולכן המעשה יחול גם אם התנאי לא קוים.

הגבלות לקיום התנאי

במשנה ובתלמוד מובאים מספר מגבלות לעשיית התנאי:

  • תנאי קודם למעשה - לדעת רש"י והראב"ד אמירת התנאי תהיה קודם למעשה הקניין, לדעת הרמב"ם אמירת התנאי קודם עשיית המעשה[2].
  • תנאי כפול - על התנאי להיאמר בצורה מפורשת וברורה שאם הוא יקוים יחול המעשה ואם לא - לא. דין זה שנוי במחלוקת תנאים, במסכת קידושין, דף ס"א עמוד א'.
  • הן קודם ללאו - יש להקדים את האמירה המאשרת את המעשה במקרה שהתנאי קוים, לאמירה האומרת שהמעשה יבוטל אם לא יקוים התנאי.
  • תנאי שאפשר לקיימו - תנאי ששייך במציאות לקיימו[3]
  • תנאי ומעשה בשני דברים - שהתנאי לא ייעשה באותו חפץ בו נעשה המעשה[4].
  • אפשר לקיים על ידי שליח - תנאי יכול להעשות רק בדבר שיכול להעשות על ידי שליח[5].

הגבלה נוספת, שנחלקו הראשונים אם היא הגבלה כללית או שנאמרה גם באופן פרטי כהגבלה בתנאי, היא המתנה על מה שכתוב בתורה, כלומר שעל ידי תנאו מתבטל אחד מדיני התורה, תנאו בטל. יש המבארים זאת[6] בכך שמכיוון שאי אפשר לקיים תנאי שנוגד לכללי התורה, ברור כי אינו מתכוון ברצינות לקיום התנאי, והדבר דומה לאדם המגרש את אשתו על מנת שתעלה לרקיע או תרד לתהום וכל דבר אחר שלא ניתן לבצעו, שתנאו בטל.

דוגמה להגבלה של "אי אפשר לקיים על ידי שליח" היא, שכאשר אדם מת ללא בנים, אסורה אשתו להינשא לבעל אחר שאינו אחיו של המת, ובמקרה שאחיו של המת המכונה "יבם" אינו חפץ להינשא לה, עליו לבצע מעשה חליצה, המתיר את האשה להינשא לבעל אחר. במקרה כזה, לא ניתן להגביל את מעשה החליצה על ידי תנאי, וגם אם התנה למשל שמעשה החליצה לא יתיר את האשה אם לא תתן מאתיים זוז, מותרת האשה להינשא לבעל אחר.

הראשונים חלוקים בטעם דין זה, המגביל את דיני התנאי למעשה שיכול להיעשות על ידי שליח. התוספותשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: בבלי וגם 2=כתובות. סבורים כי סברת דין זה היא, מכיוון שרק מעשה שיכול להיעשות על ידי שליח הוא בכוחו ובשליטתו של האדם, ולכן בכוחו להגבילו גם על ידי תנאי, אך מעשה שאינו יכול למנות שליח לעשותו, הוא לא בידו ובכוחו, ולכן גם אין בכוחו להגבילו על ידי תנאי. רבי מנחם המאירי[7] סבור כי מעשה שהוא יכול לבצעו על ידי שליח הוא מעשה חלוש, ולכן ניתן להגבילו על ידי תנאי, ודווקא בכך שלא ניתן לבצע מעשה מסוים על ידי שליח מוכח כי המעשה הוא מעשה אלים וחזק. האחרונים מבארים כי מעשה הנעשה על ידי שליח הוא מעשה שהאדם הוא אשר מבצע את חלות המעשה על ידי גמירות דעתו, ולכן הוא יכול להגביל את החלות ולקבוע כי הוא לא יחול בתנאים מסוימים, לעומת זאת מעשה שלא ניתן לבצעו על ידי שליח הוא מעשה שיש לו תוקף משמעותי בעצם המעשה שקובע את החלות ולא בכוונת האדם.

הפני יהושע[8] מבאר כי על פי הכלל "לא אתי דיבור ומבטל מעשה", לא ניתן לבטל מעשה גמור על ידי תנאי שהוא דיבור, ודווקא היכן שיכול לבצע את המעשה על ידי שליח, המעשה נחשב למעשה שאינו מעשה גמור ולכן אפשר להטיל בו תנאי. מסיבה זו, נדרים ושבועות שהם דיבור, ניתן לבטלם על ידי תנאי, למרות שלא ניתן לבצעם על ידי שליח.

שימוש אקטואלי

בזמננו, רבים משתמשים בדיני התנאי כדי להגביל שימושים בחפץ הנמכר על ידם. מחברי ספרים רבים מציינים כי הספר נמכר רק בתנאי שלא ייעשו בו תנאים המפרים את זכויותיהם על ידי העתקה חלקית או כללית של הספר, כן ישנם אמנים המגבילים את השימוש באלבום שהפיקו בכך שלא ישכפלו את האלבום ללא תשלום.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משנה, מסכת קידושין, פרק ג', משנה ד'
  2. ^ רבי יוסף קארו בספרו "כסף משנה" מבאר את כוונת הרמב"ם, שאומר את התנאי תוך כדי דיבור, שהרי ודאי שאי אפשר להחיל תנאים לאחר שנעשה מעשה.
  3. ^ בבא מציעא צ"ד א'. רמב"ם הלכות אישות פרק ו' הלכות א', ב' וי"ד.
  4. ^ רמב"ם משנה תורה, הלכות אישות, פרק ו', הלכה ב'
  5. ^ מסכת כתובות דף ע"ד עמוד א'.
  6. ^ תוספות ישנים, במסכת קידושין נו, א.
  7. ^ שם. וכן כתב הפני יהושע במסכת גיטין דף עה,א.
  8. ^ קידושין עה,א בקטע המתחיל "וי"ל".