חוק שיווי זכויות האישה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ערן העביר את הדף חוק שיווי זכויות האשה ל־חוק שיווי זכויות האישה תוך דריסת הפניה: ראו בדף השיחה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951''' נועד להבטיח [[שוויון זכויות]] ל[[אישה|נשים]]. "מטרתו של החוק, כפי ששמו מעיד עליו, היא להשוות אשה לאיש, ולמנוע ולעקור כל אפליה משפטית שהיא לרעת האשה".{{הערה|שופט [[בית המשפט העליון]], [[משה זילברג]], בבג"ץ 49/54 מלחם נגד השופט השרעי, פ"ד ח 910}}
'''חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951'''{{הערה|עד לשנת 2000 נכתב "חוק שיווי זכויות האשה"}} נועד להבטיח [[שוויון זכויות]] ל[[אישה|נשים]]. "מטרתו של החוק, כפי ששמו מעיד עליו, היא להשוות אשה לאיש, ולמנוע ולעקור כל אפליה משפטית שהיא לרעת האשה".{{הערה|שופט [[בית המשפט העליון]], [[משה זילברג]], בבג"ץ 49/54 מלחם נגד השופט השרעי, פ"ד ח 910}}


החוק הוגש ל{{ה|אספה המכוננת}} על ידי [[ממשלת ישראל|הממשלה]],{{הערה|הצעת חוק שווי זכויות האשה, תשי"א-1951, ה"ח 75 מיום 9 במאי 1951}} בהתאם לקווי היסוד של [[הממשלה הראשונה]], שבהם נאמר: "יקויים שוויון מלא וגמור של האשה - שוויון בזכויות ובחובות, בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים". בעת הדיון בכנסת בהצעת החוק הסביר ראש הממשלה, [[דוד בן-גוריון]]: "החוק המוצע על ידי הממשלה רוצה לקבוע עיקרון פשוט וברור: לאשה יש כל הזכויות שיש לגבר. יש מקרים שמקנים לאשה זכויות יתר כשהאשה היא בהריון או בלידה, כי רק האשה יכולה להרות וללדת, אבל בדרך כלל אנו רוצים שתהיה שוות זכויות".{{הערה|[[דברי הכנסת]] 9 (התשי"א) עמ' 2181}} החוק אושר ב-[[17 ביולי]] [[1951]].{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//1/law/1_lsr_209710.PDF חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951], ס"ח 82 מיום 26 ביולי 1951}}
החוק הוגש ל{{ה|אספה המכוננת}} על ידי [[ממשלת ישראל|הממשלה]],{{הערה|הצעת חוק שווי זכויות האשה, תשי"א-1951, ה"ח 75 מיום 9 במאי 1951}} בהתאם לקווי היסוד של [[הממשלה הראשונה]], שבהם נאמר: "יקויים שוויון מלא וגמור של האשה - שוויון בזכויות ובחובות, בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים". בעת הדיון בכנסת בהצעת החוק הסביר ראש הממשלה, [[דוד בן-גוריון]]: "החוק המוצע על ידי הממשלה רוצה לקבוע עיקרון פשוט וברור: לאשה יש כל הזכויות שיש לגבר. יש מקרים שמקנים לאשה זכויות יתר כשהאשה היא בהריון או בלידה, כי רק האשה יכולה להרות וללדת, אבל בדרך כלל אנו רוצים שתהיה שוות זכויות".{{הערה|[[דברי הכנסת]] 9 (התשי"א) עמ' 2181}} החוק אושר ב-[[17 ביולי]] [[1951]].{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//1/law/1_lsr_209710.PDF חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951], ס"ח 82 מיום 26 ביולי 1951}}

גרסה מ־15:47, 13 בפברואר 2015

חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951[1] נועד להבטיח שוויון זכויות לנשים. "מטרתו של החוק, כפי ששמו מעיד עליו, היא להשוות אשה לאיש, ולמנוע ולעקור כל אפליה משפטית שהיא לרעת האשה".[2]

החוק הוגש לאספה המכוננת על ידי הממשלה,[3] בהתאם לקווי היסוד של הממשלה הראשונה, שבהם נאמר: "יקויים שוויון מלא וגמור של האשה - שוויון בזכויות ובחובות, בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים". בעת הדיון בכנסת בהצעת החוק הסביר ראש הממשלה, דוד בן-גוריון: "החוק המוצע על ידי הממשלה רוצה לקבוע עיקרון פשוט וברור: לאשה יש כל הזכויות שיש לגבר. יש מקרים שמקנים לאשה זכויות יתר כשהאשה היא בהריון או בלידה, כי רק האשה יכולה להרות וללדת, אבל בדרך כלל אנו רוצים שתהיה שוות זכויות".[4] החוק אושר ב-17 ביולי 1951.[5]

סעיפי החוק

לב החוק ניתן בסעיף 1 שלו (שלימים הפך לסעיף 1א(א)), המבטיח שוויון בין האשה והאיש: "דין אחד יהיה לאשה ולאיש לכל פעולה משפטית; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האשה, באשר היא אשה, לכל פעולה משפטית - אין נוהגים לפיה".

סעיף 2 לחוק מבהיר שהנישואים אינם פוגעים בעיקרון שנקבע בסעיף 1: "לאשה נשואה תהיה כשרות מלאה לקנין ולעשיה בקנינים כאילו הייתה פנויה; ואין קניניה שרכשה לפני הנישואין נפגעים על ידי קשר הנישואין".

סעיף 3 עוסק בשוויון שבין ההורים ביחס לילדיהם, ועיקרו: "האם והאב כאחד הם האפוטרופסים הטבעיים על ילדיהם".

בהתחשב בכך שנישואים וגירושים מוסדרים בישראל על פי כללי דתם של בני הזוג, כללים שאין בהם שוויון בין המינים, בא סעיף 5 ומסייג את שנקבע בסעיפים הקודמים: "אין חוק זה בא לפגוע בדיני איסור והיתר לנישואין ולגירושין".

בנוסח המקורי של החוק נכלל סעיף 6, שכלל הסתייגות נוספת מעקרון השוויון: "אין חוק זה בא לפגוע בכל הוראת חוק הבאה להגן על האשה באשר היא אשה". סעיף זה בוטל בשנת 2000.[6]

תיקונים לחוק

החוק עבר תיקונים אחדים במהלך השנים. התיקון העיקרי לחוק נעשה בשנת 2000[6], ובו הפך סעיף 1 לסעיף 1א, ולפניו בא סעיף הצהרתי, הקושר את החוק להכרזת העצמאות (צעד דומה נעשה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק): "חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". כן נוספו לחוק סעיפים אחדים:

  • סעיף 1ג בא להבטיח שחוק זה לא יפגע בזכויות יתר שניתנו לנשים: "הוראות חוק זה באות להוסיף על זכויות האישה לפי כל דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או חוזה אחר, ולא לגרוע מהן". סעיפים נוספים באו להגן על האשה:
  • סעיף 6א: "לכל אישה זכות מלאה על גופה; אין בהוראת סעיף זה כדי להתיר איסורים שנקבעו בדין".
  • סעיף 6ב: "לכל אישה זכות להגנה מפני אלימות, הטרדה מינית, ניצול מיני וסחר בגופה".

בנוסף לכל הסעיפים הללו, אלה שבנוסח המקורי ואלה שנוספו בשנת 2000, שנועדו למנוע אפליה של נשים ובכך להבטיח להן שוויון זכויות, נוספו בשנת 2000 שני סעיפים המעודדים פעולה לשם הגברת השוויון:

  • סעיף 1ב המתיר העדפה מתקנת של נשים.
  • סעיף 6ג המחייב חתירה לייצוג הולם לנשים בגופים ציבוריים.

בשנת 2005, בעקבות החלטת האו"ם 1325, התקבל תיקון מספר 4 לחוק. הסעיף 6ג1 לחוק שיווי זכויות האשה המתוקן קובע כי: "בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי (להלן-גוף ממונה) יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה".

התייחסות לחוק במערכת המשפט

שופט בית המשפט העליון, משה זילברג, תיאר חוק זה:

לא הרי חוק זה כהרי חוק רגיל אחר! לפנינו חוק אידאולוגי, מהפכני, משנה-סדרי-חברה, אשר שמו וסעיפו הראשון, ה"פרוגרמטי", מעידים עליו כי הוא - פרט לסייג אשר בסעיף 5 - ביקש לעקור מן השורש כל עניין בו קיים, לפי החוק הקיים, קיפוח משפטי כל שהוא של האשה.[7]

מאוחר יותר התייחס לחוק שופט בית המשפט העליון, אהרן ברק:

חוק שיווי זכויות האשה הוא חוק "מלכותי". הוא מעגן בחקיקתה של המדינה את עקרון השוויון. עקרון זה מוזכר במפורש בהכרזת העצמאות, הקובעת כי מדינת ישראל תקיים שוויון בין אזרחיה "בלי הבדלי דת, גזע ומין". עקרון זה הוא מעקרונותיה הבסיסיים של שיטת המשפט הישראלית. חוק שיווי זכויות האשה נותן לבוש של דבר חקיקה לעקרון ההלכתי.[8]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עד לשנת 2000 נכתב "חוק שיווי זכויות האשה"
  2. ^ שופט בית המשפט העליון, משה זילברג, בבג"ץ 49/54 מלחם נגד השופט השרעי, פ"ד ח 910
  3. ^ הצעת חוק שווי זכויות האשה, תשי"א-1951, ה"ח 75 מיום 9 במאי 1951
  4. ^ דברי הכנסת 9 (התשי"א) עמ' 2181
  5. ^ חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951, ס"ח 82 מיום 26 ביולי 1951
  6. ^ 1 2 חוק שיווי זכויות האשה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000, ס"ח 1735 מיום 9 באפריל 2000
  7. ^ בג"ץ 202/57 אסתר סידיס נגד הנשיא וחברי בית-הדין הרבני הגדול, ניתן ב-24 בנובמבר 1958
  8. ^ בג"ץ 1000/92 חוה בבלי נגד בית הדין הרבני הגדול ואחרים, ניתן ב-7 בפברואר 1994