חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:46, 14 בפברואר 2015

חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים ו' בסיוון ה'תקצ"ו - כ"ט בשבט ה'תרס"ד. היה האדמו"ר הרביעי לשושלת חסידות סיגעט בהונגריה (כיום רומניה). נולד לרב יקותיאל יהודה טייטלבוים שהיה האדמו"ר השלישי לשושלת חסידות סיגעט ולמרת רחל אשכנזי.

ביוגרפיה

הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים נולד לאביו הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים שהוא היה בנו של הרב אלעזר ניסן טייטלבוים מהעיר דרוהוביץ' שבאוקראינה. אמו היא רחל אביה היה הרב משה דוד אשכנזי מהעיר טאלטשווא.
בשנת ה'תרכ"ד התמנה לרבה של העיר טעטש שם כיהן תשע עשרה שנים. בשנת ה'תרמ"ג התמנה לרבה של העיר סיגעט. היה מוכר באידאולוגיה החריפה שלו נגד הציונות, אחת מאמרותיו המפורסמות: ^[^{דרוש מקור]} ”אסור להצטרף אליהם בכל דרך שהיא, והוא ראוי להישאר רחוק מהם ואנשים שלהם.
גם אם הוד מלכותו הסולטאן הטורקי, או כל השליטים של כל המדינות, מחליט לתת רשות לעם ה 'ללכת על אדמתם ועל נחלתם, ארץ אבותיהם, ארץ הקודש, כפי הגאולה 2 התחיל בימי עזרא - אנחנו אומרים שאם הגאולה לא באה מהקב"ה גואל עצמו, כמו יציאת מצרים, אז ה 'אינו חפץ בו, זה לא הדרך לגאולה האמיתית, שהובטח על ידי הנביאים.
ואני חושב שכל חז"ל שיש להם אמונה חזקה ובלתי מעורערת בתורה ובמסורת היה אומר את אותו הדבר. אנחנו אפילו לא רואים תרחיש כזה הגאולה הפוגה זמנית או מהגלות. ההיבט השלילי שלה היו עולים על החיובי, על חכמי התלמוד לימדו אותנו מנבא לנו את הגאולה העתידית לא תהיה כמו הגאולה לפי עזרא, באמצעות החלטות של השליטים הארציים.”

משפחה

הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים היה נשוי בנישואים ראשונים לרייצא, בתו של הרב מנשה רובין מחסידות רופשיץ. מאחר שלא הולידה לו ילדים, קיבל היתר מאה רבנים למסור לה גט באמצעות שליח ולהתחתן שוב. ב-1878 נשא את דודניתו חנה, בת הרב יואל אשכנזי מזלוטשוב.^[1]

ילדיו:

הרב חיים צבי טייטלבוים (ה'תר"ם - ו' בשבט ה'תרפ"ו) (סיגעט).
הרב יואל טייטלבוים (י"ז בטבת ה'תרמ"ז - כ"ו באב ה'תשל"ט) (סאטמאר).
הרבנית אסתר (ג' באלול ה'תרמ"ד - ז' בחשוון ה'תש"ג) (סאסוב).
הרבנית העסיא בנישואים ראשונים אשתו של הרב ניסן טייטלבוים. בנישואים שניים אשתו של הרב חיים מאיר יחיאל הורוביץ (ה'תרל"ט - ד' באלול ה'תש"ב).
הרבנית שרה בנישואים שניים אשתו של הרב דוד שפירא (ה' בשבט ה'תרל"ז - כ"ט בשבט ה'תרפ"ד (בוקובסקי).

לאחר פטירתו של הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מונה בנו הבכור חיים צבי טייטלבוים להיות לממשיך דרכו.

לקריאה נוספת

דער הייליגער קדושת יום טוב, די... לעבן’ס געשיכטע פון... רבינו חנני’ יום טוב ליפא, אב"ד... סיגעט..., שלמה יעקב גלבמן, קריית יואל, תשס"א (תולדות חייו ביידיש)

קישורים חיצוניים

אבל גדול ליהודים!, קול מחזיקי הדת, 26 בפברואר 1904
The Rabbis Speak Out, NKUSA

הערות שוליים

^ Tzvi Rabinovicz. The Encyclopedia of Hasidism. Jason Aronson, 1996. עמ' 488.

[1] Tzvi Rabinovicz. The Encyclopedia of Hasidism. Jason Aronson, 1996. עמ' 488.

[1]

גרסה מ־15:24, 28 בדצמבר 2014 עריכה Lostam (שיחה \| תרומות) מפעילי מערכת 85,553 עריכות הסרת קישור פנימי לערך שלא הובהרה חשיבותו → העריכה הקודמת		גרסה מ־15:46, 14 בפברואר 2015 עריכה ביטול Matanyabot (שיחה \| תרומות) 475,756 עריכות מ בוט החלפות: \1קריית העריכה הבאה ←
שורה 51:		שורה 51:

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*דער הייליגער קדושת יום טוב, די... לעבן’ס געשיכטע פון... רבינו חנני’ יום טוב ליפא, אב"ד... סיגעט..., שלמה יעקב גלבמן, [[~~קרית~~ יואל]], תשס"א (תולדות חייו ב[[יידיש]])		*דער הייליגער קדושת יום טוב, די... לעבן’ס געשיכטע פון... רבינו חנני’ יום טוב ליפא, אב"ד... סיגעט..., שלמה יעקב גלבמן, [[קריית יואל]], תשס"א (תולדות חייו ב[[יידיש]])