לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "אמיל ז'אק-דלקרוז"

אמיל אנרי ז'אק נולד בו[[וינה]] בשנת 1865. את השם אמיל ז'אק דלקרוז אימץ בהמשך לעצמו. אמו, ז'ולי ז'אק, הייתה מורה למוזיקה והקשר שלו למוזיקה נוצר כבר בילדותו. כצפוי, ובהשפעת אמו, החל דלקרוז את לימודי המוזיקה הפורמליים עוד בגיל הרך. כשמלאו לו 10, עקרה משפחתו את מגוריה ל[[ז'נבה]], [[שווייץ]], וב-1877 נכנס דלקרוז לקונסרבטוריון למוזיקה שם. הוא למד גם בקולג' של ז'נבה, שאותו לא העריך, כיון שראה בו "כלא", שהלימודים בו מבוססים בעיקר על חוקים וכללים ואין בו התייחסות לתחומי העניין של התלמידים.
 
בשנת 1881, היה חבר באגודה לספרות יפה, Belles-Lettres Literary Society, קבוצת סטודנטים שהקדישה את עתותיה למשחק, כתיבה וביצוע מוזיקה באופן כללי. אותו זמן גילה דלקרוז עניין ב[[הלחנה]], בעיקר. בשנת 1884 למד הלחנה אצל [[לאו דליב]] ו[[גבריאל פורה]]. בערך באותה שנה היה ב[[קומדי פרנסז]]. בהמשך למד הלחנה אצל מהיס לוסי, שהשפיע עליו בתהליך ההתפתחות הרתמית. בשנת 1886 היה עוזר [[מנצח]] בארג'ליה, שם גילה את [[מוזיקה עממית|מוזיקת העם]] ה[[ערבית]]. בקשר חסוג זה של מוזיקה, עמד דלקרוז על כך, שיש בנמצא עולמות שונים של ביטוי רתמי, שכל אחד מהם דורש דרך כתיבה שונה, כמו גם סגנון ביצוע ייחודי. בהתאם לכך,פיתח סוג חדש של [[כתב תווים]]. בשנת 1887, נסע ל[[הקונסרבטוריוןלקונסרבטוריון של וינה]], שם למד אצל [[אנטון ברוקנר]].
 
בשנת 1892 נכנסנרשם דלקרוז לקונסרבטוריון למוזיקה של ז'נבה, אך בשנת 1910 עזב את הקונסרבטוריון והקים בית ספר משלו בהלראו, סמוך ל[[דרזדן]]. רבים מתומכי ה[[מחחול מודרני|מחול המודרני]] של [[המאה ה-20]] למדו בבית ספרר זה, בהם קורט יוס והניה הולם, רודולף לאבאן, מריה ראמברט, אודאי שנקר ומרי ויגמן. ב-1911 הזמין הנסיף סרגיי וולקונסקי את דלקרוז ותלמידיו להציג את עבודתם ב[[סנקט פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. ב-1914 חזר דלקרוז לז'נבה שם פתח מוסד חדש וב-1920 עבר בית הספר להלראי לאקסנבורג, סמוך לווינה. בית ספר נסגר בהמשך בפקודת ה[[נאצים]].
 
דלקרוז מת בז'נבה ב-1 ביולי 1950.
 
==הערות שוליים==