אלחנן היילפרין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
רק שני שמות מצעירותו. שאר השמות המנויים הם לאחר שהיה רב חשוב. חלק מהשמות נחשבו ל"רבותיו המובהקים"
ביטול גרסה 16607978 של 89.138.23.125 (שיחה) תשאיר רק את רבותיו המובהקים
שורה 13: שורה 13:
לאחר המלחמה התקרב ל"[[דב בריש וידנפלד|רב מטשיבין]]" וראה בו כרבו המובהק. הוא נהג לאסוף כספים עבור [[ישיבת טשיבין]].
לאחר המלחמה התקרב ל"[[דב בריש וידנפלד|רב מטשיבין]]" וראה בו כרבו המובהק. הוא נהג לאסוף כספים עבור [[ישיבת טשיבין]].


הוא לא השתייך לחצר חסידית מסוימת, והיה מקורב לאדמו"רים רבים.
הוא לא השתייך לחצר חסידית מסוימת, והיה מקורב לאדמו"רים רבים. בצעירותו נסע לחצרותיהם של רבי [[חנה הלברשטאם]] מקולשיץ ושל רבי [[אברהם שלום הלברשטאם]] מ[[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] שהתגורר בקאשוי. לאחר המלחמה נסע לחצרותיהם של רבי [[אהרן מבעלז]], רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|קלויזנבורג]], רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]] ורבי [[משה יצחק גווירצמן]] מ[[חסידות פשעווארסק|פשעווארסק]].


בשנת [[תשמ"ד]] ([[1984]]), לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה במקומו לנשיא ארגון התאחדות קהילות החרדים.
בשנת [[תשמ"ד]] ([[1984]]), לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה במקומו לנשיא ארגון התאחדות קהילות החרדים.

גרסה מ־08:55, 3 במרץ 2015

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב אלחנן (חנה) הלפרין (כ"ה בכסלו תרפ"ב, 26 בדצמבר 1921 - ליל כ"ט בשבט תשע"ה, 18 בפברואר 2015) היה רב בגולדרס גרין בלונדון ונשיא "התאחדות קהילות החרדים". כונה אב"ד ראדומישלא על שם מקום רבנות סבו רבי שמואל ענגיל.

ביוגרפיה

נולד בקאשוי (קושיצה) שבצ'כוסלובקיה (כיום בסלובקיה), למינדל ולרב דוד הלפרין שכיהן כרבה של דובשיץ, צאצא לרבי חיים הלברשטאם מצאנז ועוד. אמו הייתה בתו של הרב שמואל ענגיל.

למד אצל סבו רבי שמואל ענגיל, ואצל הרב ישראל שמואל קליין (חתנו של הרב שמעון סופר). בגיל 14 כתב מכתב לרבי יוסף רוזין (הרוגוצ'ובר), ובמכתב התשובה כונה "הרב הגאון".

בשנת תרצ"ט (1939) היגר ללונדון והיה מקורבו של רבי שלום מוסקוביץ', האדמו"ר משאץ, שהיה קרוב משפחתו. באדר תש"ב (1942) נישא לבתו של נחום לידברסקי, חסיד אלכסנדר מפרנקפורט. אשתו למדה בווירצבורג, וגורשה לפולין אך הצליחה לחזור לפרנקפורט, שם גילתה כי משפחתה גורשה לפולין. היא הצטרפה ל"קינדר-טרנספורט" לבריטניה.

חצי שנה לאחר נישואיו פתח את בית הכנסת, "בית שמואל" בשכונת גולדרס גרין, כיום מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. הוא פתח בבית הכנסת ישיבה לבחורים, אשר לאחר המלחמה היוותה את בסיס ה"מתיבתא" של הרב אברהם ישכר פרדס, שהיה רבה של דנקוב בפולין. הוא כיהן במתיבתא כר"מ, עד שהחל לכהן כדיין בבית הדין. בשנת תשט"ו (1955) הקים את בית הספר "פרדס", על שם הרב פרדס שנפטר ערירי. עד לשנותיו האחרונות נהג לערוך בחינה בבית הספר מדי שבוע. בשנת תש"כ 1960) ייסד בית ספר לבנות.

לאחר המלחמה התקרב ל"רב מטשיבין" וראה בו כרבו המובהק. הוא נהג לאסוף כספים עבור ישיבת טשיבין.

הוא לא השתייך לחצר חסידית מסוימת, והיה מקורב לאדמו"רים רבים.

בשנת תשמ"ד (1984), לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה במקומו לנשיא ארגון התאחדות קהילות החרדים.

חיבר קינה על השואה המתחילה "אש תוקד בקרבי, עת אעלה על זכרוני"[1]. היה מרבה להעביר מסורות וסיפורי חסידים.

משפחתו

ספריו

כמו כן הוציא את ספרי סבו הרב שמואל אנגל, שו"ת מהר"ש חלקים ז' וח', וחידושי מהר"ש על מסכת קידושין.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים