לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "ויליאם פוקס"

אין שינוי בגודל ,  לפני 6 שנים
סקריפט החלפות (יישוב, תוכנת, לעתים, הימנעות, אינטליגנ)
(יצירת דף עם התוכן "{{מנהיג1| |שם=ויליאם פוקס |תמונה=250px |כיתוב= |שם בשפת המקור=Wi...")
 
(סקריפט החלפות (יישוב, תוכנת, לעתים, הימנעות, אינטליגנ))
|מדינה={{דגל|ניו זילנד||+}}
|מקום קבורה=
|תאריך לידה=[[1812]]
|מקום לידה=ווסטאו, סאות' שילדס, [[צפון-מזרח אנגליה]].
|תאריך פטירה=[[23 ביוני]] [[1893]]
}}
}}
[[סר]] '''ויליאם פוקס''' (ב[[אנגלית]]: '''William Fox'''; [[1812]] – [[23 ביוני]] [[1893]]) היה [[ראש ממשלת ניו זילנד]] השני שכיהן ארבע תקופות כהונה לא רצופות במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר [[ניו זילנד]] הייתה עדיין [[קולוניה|מושבה]]. הוא ייזכר בשל פעולת החרמת הקרקעות של ה[[מאורים]], תרומתו למערכת החינוך (כמו הקמתה של [[אוניברסיטת ניו זילנד]]) ופועלו להגדלת היקף האוטונומיה של ניו זילנד מ[[בריטניה]]. הוא תואר כאדם נחוש ואינטיליגנטיואינטליגנטי, אך גם כאדם מריר ולהוט מדי למתקפות אישיות. היבטים שונים של אישיותו תוארו באופן שונה בתיעודים שונים, בהתאם להשקפתם הפוליטית של המתארים.
==ראשית חייו==
ויליאם פוקס נולד בכפר ווסטאו שבסאות' שילדס שב[[צפון-מזרח אנגליה]]. הוא היה בן למשפחה טובה באופן יחסי והוא התחנך בבית הספר בעיר [[דרהאם]] ולמד בקולג' וודהאם ב[[אוקספורד]]. מעשיו בשנים שלאחר סיום לימודיו לוטים בערפל. יש הסוברים שבתקופה זו הוא לא היה כלל באנגליה. ב-[[1838]] הוא למד [[משפטים]] ב[[לונדון]].
זמן קצר לערך הכשרתו כ[[עורך דין]], נשא פוקס לאישה את שרה הלקומב. הזוג החליט להגר לניו זילנד, והצטרפו לקבוצה גדולה של מתיישבים. עם הגעתו ל[[ולינגטון (ניו זילנד)|ולינגטון]], זכו כישוריו המשפטיים של פוקס להכרה, אך הייתה לו עבודה מועטה בתחום, וכך הוא השלים את הכנסתו בכתיבה לעיתונים מקומיים. ב-[[1843]] הוא איבד את רישיון עריכת הדין שלו, כאשר הוא סירב להישבע שבועת אמונים שנראתה לו משפילה. אירוע זה חייב אותו להתמקד כמעט כליל בכתיבה ובעיתונאות.
==ראשית הקריירה הפוליטית==
בתחילה התנגד פוקס למשא ומתן שניהלה הממשלה עם המאורים על קרקעותיהם, בטענה שלמאורים יש זכות רק על קרקעות שהם עשו בהם שימוש. הוא גם גינה את תגובתן הרפה של הממשלות הקולוניאליות על הריגתו של ארתור ווייקרפילד, פקיד רשמי של [[חברת ניו זילנד]] שניסה להרחיב את תחומי הישובהיישוב [[נלסון (ניו זילנד)|נלסון]] לקרקעות שהוחזקו על ידי המאורים. הביקורת שמתח פוקס על [[המושל הכללי של ניו זילנד|מושל ניו זילנד]], [[רוברט פיצרוי]], הייתה חלק מהגורמים שהביאו בסופו של דבר להדחתו של פיצרוי. ב-[[1843]] נבחר פוקס להיות מחליפו של ווייקרפילד בנלסון.
 
בנלסון, לא הייתה הצלחתו של פוקס שלמה. עם המאורים לא התרחשו עימותים רבים ורוב עבודתו של פוקס הייתה קשורה להתפתחות הכלכלית של המקום. תכנון גרוע וסקרי קרקעות לא מדויקים, השאירו את המתיישבים עם פחות ממה שהובטח להם ועל פוקס הוטלה האחריות לפתור את הבעיה. בעוד שהיסטוריונים מודרניים רבים מאמינים שהוא עשה עבודה טובה, פוקס עצמו סבר שמאמציו לא היו מספקים דיים כדי להרגיע את המתיישבים הזועמים. בהדרגה בילה פוקס את זמנו בהובלת קבוצות מתיישבים לאזורים השוממים שליד נלסון, פעילות שנראה היה שהוא נהנה ממנה. לכל אורך חייו היה פוקס פעיל מאוד מבחינה גופנית.
ב-[[1848]] מת ויליאם ווייקרפילד, אחיו של ארתור ווייקרפילד. כפקיד הבכיר ביותר בחברת ניו זילנד, הוא היה הממונה על פוקס. עד מהרה הגיע פוקס לולינגטון והצליח להבטיח לעצמו מינוי כמחליפו של ווייקרפילד. הוא הצליח לעשות זאת בשל המרחק הקצר בין נלסון לולינגטון, שאליה הוא הצליח להגיע לפני שהגיעו הוראות ממקומות אחרים. פוקס לא היה הבחירה הראשונה של מועצת המנהלים של החברה בלונדון, שהעדיפה את דילון בל, אך פעולתו המהירה של פוקס זיכתה אותו בתמיכה לטובת המינוי לתפקיד.
 
לאחר מותם של האחים ווייקרפילד נכנסה החברה למשבר. בהדרגה החל פוקס להיות פעיל פחות ופחות בחברה ויותר גילה עניין בממשל הקולוניאלי. הוא היה מתנגד חזק של המושל [[ג'ורג' גריי (ניו זילנד)|ג'ורג' גריי]] שסירב להעניק זכויות ממשל עצמי למתיישבים. לעיתיםלעתים קרובות הוא גינה את הממשל ואת המערכת המשפטית כמושחתים וכחסרי יכולת.
 
ב-[[1851]] נסע פוקס ללונדון כמייצג של קבוצת מתיישבים מולינגטון. שם הוא פגש את אדוארד גיבון ווייקרפילד, אחיהם הגדול של ויליאם וארתור. הוא קיים שיחות על רעיונותיו בנוגע לחוקה לניו זילנד, ממשל עצמי, ופרלמנט דו-בתי. הוא ניסה גם להיפגש עם [[צ'ארלס גריי, רוזן גריי השני|הלורד גריי]], שר המושבות הבריטי, אך נדחה. כאשר בשנה שלאחר מכן, כוננה חוקה לניו זילנד, היא כללה כמה מרעיונותיו של פוקס, אך מבחינתו היא לא הייתה מספקת.
==חבר פרלמנט==
לפני שובם לניו זילנד, בילו פוקס ואשתו זמן במסע ב[[קנדה]], [[ארצות הברית]] ו[[קובה]]. עם שובם לניו זילנד, כוננה כבר החוקה החדשה והתקיימו בחירות. ב-[[1855]] נבחר פוקס לפרלמנט מטעם [[מחוז בחירה|מחוז הבחירה]] של וונגנואי. הוא נאבק על מתן אוטונומיה והיה ממתנגדי הממשלה הראשונה של ניו זילנד, שהוקמה בשנה שלאחר מכן על ידי [[הנרי סיוול]]. תוך 13 ימים הצליח פוקס להפיל את ממשלתו של סיוול והוא נבחר לראש הממשלה השני של ניו זילנד. יחד עם זאת, החזיקה הממשלה שהקים פוקס, 13 ימים בלבד, לפני שהוחלפה על ידי ממשלתו של [[אדוארד סטפורד]]. את שנותיה הראשונות של כהונתו של סטפורד בילה פוקס בסוג של פרישה, אך מאוחר יותר שב להיות מתנגדו הראשי של סטפורד בפרלמנט.
 
לאור התנגדותו של פוקס למדיניות הממשלה בנושא זכויות הקרקע של המאורים, נראה שפוקס שינה את דעותיו על הנושא. הוא האשים את הממשל של סטפורד ואת המושל [[תומאס גור בראון]] על פרוץ [[מלחמות הקרקעות של ניו זילנד|המלחמות במחוז טראנאקי]], שאירעו עקב סירובו של ראש שבט מאורי למכור את אדמותיו. רבים סבורים שפוקס אכן העביר את תמיכתו למאורים, אם כי היסטוריונים מודרניים רבים סבורים שהתנגדותו להשתלטות על הקרקעות נבעה משיקולים פרגמטיים של המנעותהימנעות ממלחמה, ולא משינוי בתפיסת עולמו. העדר תיעוד בנושא מותיר אותו לוט בערפל.
==ראש ממשלה==
ב-[[1861]] יזם פוקס [[הצעת אי-אמון]] בסטפורד והוא נבחר שוב להיות ראש הממשלה. בין הצעדים שהוא נקט היו שינויים חוקתיים שנועדו לשלב את המאורים מבחינה פוליטית, עצירת הניסיונות להשתלט על קרקעות מאוריות וגישה מתונה יותר בטיפול בסכסוכים שכבר התחוללו. גם כאן קיימת מחלוקת אם הוא הונע על ידי תמיכה בזכויות המאורים או על ידי גישה פרגמטית. ניסיונותיו של פוקס להמעיט את מוקדי החיכוך עם המאורים סוקלו על ידי המושל [[ג'ורג' גריי (ניו זילנד)|גריי]], ששב לתקופת כהונה נוספת והיה מאמין גדול בצורך להתעמת עם המאורים באמצעים צבאיים. בניית הכוח הצבאי וגיוסם של כוחות על ידי גריי, גרמו למאורים לאבד את האמון בכל יוזמה שנקטה הממשלה.
בעקבות המחלוקת הקשה בין פוקס לבין גריי על המדיניות כלפי המאורים, איבד פוקס ב-[[1862]] את אמון הפרלמנט. בשנה שלאחר מכן הוא חזר לממשלה, אך הפעם רק בתפקיד שר בממשלתו של [[פרדריק ויטאקר]]. לפוקס הייתה השפעה מעטה על קביעת מדיניות הממשלה, שכללה הפקעת קרקעות של המאורים בהיקף נרחב. לאחר סיום כהונתו כשר, יצאו פוקס ורעייתו למסע של כמה שנים ב[[אוסטרליה]].
 
עם שובו לניו זילנד, שוכנע פוקס על ידי חוגי האופוזיציה לשוב לפוליטיקה כמשקל נגד ליריבו משכבר אדוארד סטפורד. פוקס נבחר מחדש לפרלמנט וחזר למתוח ביקורת קשה על מדיניותו של סטפורד כלפי המאורים. בבחירות של [[1869]] ניצח פוקס את סטפורד ונבחר להיות ראש הממשלה בפעם השלישית. הוא פעל מידית לצמצום הפעילות הצבאית והחיכוכים עם המאורים. בהדרגה מצא עצמו פוקס כששר האוצר שלו, [[ג'וליוס ווגל]], מאפיל עליו. תכניותיותוכניותיו הנרחבות של ווגל לפיתוחה של ניו זילנד, שכללו לקיחת הלוואות למימון עבודות ציבוריות, הפכו עד מהרה לציר המרכזי של מדיניות ממשלת פוקס, אך לפוקס הייתה השפעה מועטה בנושא. בסופו של דבר נחלש מעמדו כראש הממשלה ובבחירות של [[1872]] הוא הובס שוב על ידי סטפורד.
 
בשלב זה, גמלה בדעתו של פוקס ההחלטה לא להיבחר לתפקיד נוסף. אך חייו הפוליטיים עדיין לא באו לידי סיום, כאשר ראש הממשלה שכיהן אחרי סטפורד, [[ג'ורג' ווטרהאוס]], התפטר באופן פתאומי, ופוקס נקרא למלא את התפקיד כממלא מקום עד לבחירתו של מנהיג חדש. לאחר שובו של ווגל ממסע מעבר לים, פינה עבורו פוקס את מקומו וווגל נבחר לתפקיד ראש הממשלה.