לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "כינין"

נוספו 4 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (תיקון קישורים)
מ
הכינין מופק מקליפת [[עץ]] ה'''צ'ינצ'אה''', עץ הכינין, שמקורו ב[[דרום אמריקה]]; ומכאן שמו: בלשון [[קצ'ואה]] המילה kina פירושה "קליפה". תרופה זאת הייתה מוּכּרת ל[[רפואה]] ה[[אירופה|אירופית]] כבר בשנת [[1640]], והיא נמכרה לראשונה ב[[אנגליה]] ב-[[1658]].
 
הגרסה המודרנית של תרופה זאת נקראת '''כּינידין''' או '''כּינידוּראן''' (שם מסחרי). הכינידין הינה [[נגזרת (כימיה)|נגזרת]] של הכינין והיא נמצאת בשימוש מ[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]; שימושה העיקרי כיום בשמירת קצב [[לב]] סדיר באנשים הסובלים מפרפורי פרוזדורים, ומניעת הפרעות קצב בחדרי הלב. בנוסף, משמש הכינין כ[[חומר טעם]] ב[[תעשייה|תעשיית]] ה[[מזון]], בעיקר ב[[משקה|משקאות]] מרירים, כגון '''[[ביטר למון]]''' או '''[[מי טוניק]]'''.
 
הכינין במינונים גבוהים שימש בעבר כטיפול למלריה. בשל תופעות הלוואי שלו, השימוש בו פחת עם גילויין של תרופות חדשות למלריה. במינונים נמוכים הכינין משמש למניעת התכווצויות שרירים. במקרים רבים די בשתיית "מי טוניק" כדי להשיג הקלה משמעותית. במינונים הנמוכים לא צפויות תופעות לוואי.