תוכנית לשימור אתרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:10, 23 במרץ 2015

תוכנית לשימור אתרים היא תוכנית שנועדה לשמור על אתרים בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית. תוכנית זאת באה כתוספת לחוק התכנון והבנייה משנת 1991. לכל רשות מקומית ישנה ועדה לשימור אתרים, בסמכותה של הוועדה לקבוע אלו אתרים נועדו לשימור, לחייב בתחזוקת האתר את בעל האתר או להפקיעו אם הוועדה סוברת שנשקפת סכנה לאתר. במקרה של הפקעה הוועדה רשאית למכור את האתר או להשכירו, בתנאי שיובטח שימור האתר על ידי הרוכש או השוכר.
למרות קיומן של ועדות לשימור ברשויות המקומיות, לא תמיד ניכרת פעולתן, ופעמים רבות הורסים יזמים וקבלנים מבנים לשימור, למרות החוק, תוך ידיעה שייאלצו לשלם קנס גבוה. בדרך כלל משתלם להם לשלם את הקנס, ובלבד שהבית "המטריד" ייהרס ויפנה את מקומו ליוזמות חדשות. מהפך משמעותי בתחום זה התחולל במרץ 2009, כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה פסק פסיקה תקדימית, על פיה אדם שהרס מבנה לשימור בבת גלים ייאלץ לשלם את הקנס הגבוה, ובמקביל לבנות את הבית מחדש בתוך שנה^[1].‏‏

ראו גם

המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ מיכל מרגלית, ‏החלטה תקדימית: ביהמ"ש חייב אדם שהרס מבנה לשימור לבנות אותו מחדש, באתר גלובס, 24 במרץ 2009

ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] מיכל מרגלית, ‏החלטה תקדימית: ביהמ"ש חייב אדם שהרס מבנה לשימור לבנות אותו מחדש, באתר גלובס, 24 במרץ 2009

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''תוכנית לשימור אתרים''' היא תוכנית שנועדה לשמור על אתרים בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, [[אדריכלות|אדריכלית]] או [[ארכאולוגיה|אריכאולוגית]]. תוכנית זאת באה כתוספת ל[[חוק התכנון והבנייה]] משנת [[1991]]. לכל [[רשות מקומית]] ישנה '''ועדה לשימור אתרים''', בסמכותה של הוועדה לקבוע אלו אתרים נועדו לשימור, לחייב בתחזוקת האתר את בעל האתר או [[הפקעה|להפקיעו]] אם הוועדה סוברת שנשקפת סכנה לאתר. במקרה של [[הפקעה]] הוועדה רשאית למכור את האתר או להשכירו, בתנאי שיובטח שימור האתר על ידי הרוכש או השוכר.<br />
+'''תוכנית לשימור אתרים''' היא תוכנית שנועדה לשמור על אתרים בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, [[אדריכלות|אדריכלית]] או [[ארכאולוגיה|ארכיאולוגית]]. תוכנית זאת באה כתוספת ל[[חוק התכנון והבנייה]] משנת [[1991]]. לכל [[רשות מקומית]] ישנה '''ועדה לשימור אתרים''', בסמכותה של הוועדה לקבוע אלו אתרים נועדו לשימור, לחייב בתחזוקת האתר את בעל האתר או [[הפקעה|להפקיעו]] אם הוועדה סוברת שנשקפת סכנה לאתר. במקרה של [[הפקעה]] הוועדה רשאית למכור את האתר או להשכירו, בתנאי שיובטח שימור האתר על ידי הרוכש או השוכר.<br />
 למרות קיומן של ועדות לשימור ברשויות המקומיות, לא תמיד ניכרת פעולתן, ופעמים רבות הורסים יזמים וקבלנים מבנים לשימור, למרות החוק, תוך ידיעה שייאלצו לשלם קנס גבוה. בדרך כלל משתלם להם לשלם את הקנס, ובלבד שהבית "המטריד" ייהרס ויפנה את מקומו ליוזמות חדשות. מהפך משמעותי בתחום זה התחולל ב[[מרץ]] [[2009]], כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים ב[[חיפה]] פסק פסיקה תקדימית, על פיה אדם שהרס מבנה לשימור ב[[בת גלים]] ייאלץ לשלם את הקנס הגבוה, ובמקביל לבנות את הבית מחדש בתוך שנה{{הערה|{{גלובס|מיכל מרגלית|החלטה תקדימית: ביהמ"ש חייב אדם שהרס מבנה לשימור לבנות אותו מחדש|1000437217|24 במרץ 2009}}}}.‏‏
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 * [http://www.bnebeytcha.co.il/hok_main.asp?maamar_id=178 סעיפי החוק הרלוונטיים (בהרחבה)]
 * [http://www.shimur.org/index.php אתר המועצה לשימור מבנים]
-* [http://www.conservation-israel.org.il  אתר הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות]
+* [http://www.conservation-israel.org.il אתר הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות]
 == הערות שוליים ==