לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "כינין"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ
מ
[[תמונהקובץ:Quinine.png|שמאל|ממוזער|250px|נוסחת המבנה של כינין]]
'''כִּינִיןכִינִין''' (נכתב גם '''חינין'''; ב[[ספרדית]]: '''Quinina''') הוא [[ארומטיות|תרכובת ארומטית]] המשמשת בעיקר כ[[תרופה]] לטיפול ב[[קדחת הביצות]] (מלריה).
 
הכינין מופק מקליפת [[עץ]] ה'''צ'ינצ'אה''', עץ הכינין, שמקורו ב[[דרום אמריקה]]; ומכאן שמו: בלשון [[קצ'ואה]] המילה kina פירושה "קליפה". תרופה זאת הייתה מוּכּרת ל[[רפואה]] ה[[אירופה|אירופית]] כבר בשנת [[1640]], והיא נמכרה לראשונה ב[[אנגליה]] ב-[[1658]].
במינון גבוה כינין גורם להפלה, כינין נחשב גם לחומר טרגוני, כלומר גורם לעיוותים בעובר.
 
וכן הכינין גורם לתופעותל[[תופעות לוואי]] נוספות: בחילות, כאבי ראש, חירשות, עיוורון, ובמקרים נדירים אפילו למוות.
 
התיאור הראשון של טיפול בעזרת ה[[כינין]] כתרופה ל[[מלריה]], בשנת [[1633]], מיוחס ל[[אנטוניו דה לה קלנצ'ה]]. לדבריו, [[מיסיון|מסיונרים]] [[ישועים]] ב[[פרו]] למדו לטפל ב[[מלריה]] בעזרת חומר אבקתי בצבע [[קינמון]] שהופק מקליפת העץ שנקרא arbol de calenturas (עץ גלי החום) (שמות אחרים :בשפה ילידית -"קינה" , בסיווג של בוטנאים - Ganna periodes, ושנודע גם בשם Cinchona). האבקה שקיבלה את השם "קליפת הישועים" ניתנה במשקה והקלה על ה[[חום (תסמין)|חום]] ועשתה נסים נגד המלריה.
 
הבריטים תושבי הקלוניות באזורים מוכי מחלת המלריה, נהגו לערבב את מי הטוניק במשקה האלכוהולי ג'ין, וצרכו אותו באופן שוטף כתרופה מונעת בעלת טעם סביר.