תחנת מקמרדו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:46, 4 באפריל 2015

תחנת מק-מרדו

(למפת אנטארקטיקה רגילה)

ים ודל

ים רוס

מדף הקרח
רוס

מעבר דרייק

ארץ גרהאם

האוקיינוס הדרומי

תחנת מק-מרדו

תחנת מק-מרדו (באנגלית: McMurdo Station) היא תחנת מחקר אמריקאית השוכנת בחלק הדרומי של האי רוס, על חוף מצר מק-מרדו, באזור האנטארקטי. המקום הוא חלק משטח חסות רוס, שניו זילנד טוענת לשליטה בו. התחנה שוכנת במרחק חמישה קילומטרים מתחנת סקוט הניו זילנדית ומחוברת אליה באחת הדרכים המעטות הקיימות באזור האנטארקטי.

התחנה נבנתה ב-1956 ושמה המקורי היה Naval Air Facility McMurdo. בתחנה יש נמל, שלושה שדות תעופה, מנחת מסוקים ויותר ממאה מבנים. זה המקום היחיד באנטארקטיקה בו יש משכן קודש, "קפלת השלגים".

אוכלוסיית התחנה מונה כאלף נפשות במהלך הקיץ ופחות משלוש מאות בחורף. הקיבולת המירבית של התחנה היא 1258 בני אדם, והיא המקום הוא המאוכלס ביותר באנטארקטיקה. מרבית תושבי המקום הם אנשי מדע.

תחנת מק-מרדו היא מקום המוצא של כל הציוד, המזון ומתקני הבינוי המגיעים לתחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט בקוטב הדרומי. הציוד משונע בקיץ בלבד בידי טרקטורים על כביש חוצה הקוטב הדרומי שאורכו 1,601 קילומטרים. הכביש הוא בעצם דרך על קרח מהודק שחריצי הקרח בו מולאו בקרח מהודק.

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 התחנה נבנתה ב-1956 ושמה המקורי היה Naval Air Facility McMurdo. בתחנה יש [[נמל]], שלושה שדות תעופה, מנחת מסוקים ויותר ממאה מבנים. זה המקום היחיד באנטארקטיקה בו יש משכן קודש, "קפלת השלגים".
-אוכלוסיית התחנה מונה כאלף נפשות במהלך הקיץ ופחות משלוש מאות בחורף. יכולת האיכסון היא של 1258 בני אדם והמקום הוא המאוכלס ביותר באנטארקטיקה. מרבית תושבי המקום הם אנשי מדע.
+אוכלוסיית התחנה מונה כאלף נפשות במהלך הקיץ ופחות משלוש מאות בחורף. הקיבולת המירבית של התחנה היא 1258 בני אדם, והיא המקום הוא המאוכלס ביותר באנטארקטיקה. מרבית תושבי המקום הם אנשי מדע.
 [[File:Message from McMurdo (5434024020).jpg|thumb|מסר ממק-מרדו (5434024020)]]
 תחנת מק-מרדו היא מקום המוצא של כל הציוד, המזון ומתקני הבינוי המגיעים ל[[התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט|תחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט]] ב[[הקוטב הדרומי|קוטב הדרומי]]. הציוד משונע בקיץ בלבד בידי [[טרקטור]]ים על [[כביש חוצה הקוטב הדרומי]] שאורכו 1,601 קילומטרים. הכביש הוא בעצם דרך על קרח מהודק ש[[חריץ קרח|חריצי הקרח]] בו מולאו בקרח מהודק.